מאמרים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
23.11.2012

מי שלא רוצה טרור מדיני ימיט עלינו טרור צבאי

חידוש ההרתעה הוא עניין לצבאות. במערכה המדינית חמאס ניצח, ובגדה המערבית חשים גם פקידי הרשות הפלסטינית את יעילותה של ההתנגדות המזויינת בהשוואה לגישתו החיוורת של אבו מאזן. מי שלא רוצה טרור מדיני ימיט עלינו טרור צבאי
עוד לא הסתיים מבצע "עמוד ענן" וכבר מתקוטטים ישראל והפלסטינים על השאלה "מי ניצח". בעוד שבישראל מקוננים רבים על ה"תבוסה" וה"כשלון", לפלסטינים היה ברור מלכתחילה כי הם "ניצחו". בהעדר "תמונת נצחון" ברורה הופצה שמועה על הפלת מטוס F-16 ישראלי ולקיחת טייסיו בשבי. השמועה פרשה לה כנפיים ברצועה ומחוצה לה וגם בעיתונות הערבית חגגו את ההישג הכביר. שתיקתה של חמאס הרשמית בעניין זה הוסברה ברצון לשמור על חסיון הפרטים. כך שההישגים המבצעיים של ישראל – ההתנקשות ברמטכ"ל חמאס ובמפקדים בארגון; חיסול מלאי הטילים לטווח ארוך וחלק גדול ממלאי הטילים לטווח בינוני; ובאופן כללי "חידוש ההרתעה", כל אלה אולי מרשימים את הזרוע הצבאית של חמאס, שהיא הסובלת העיקרית מהם, אולם כתנועה פוליטית יצאה חמאס מחוזקת ומעודדת מ"עמוד ענן", ובמובן זה היא אכן "ניצחה". נצחונה איננו מוגבל ליישות השולטת בעזה בלבד; הוא נתפס כנצחונה של שיטת ההתנגדות המזויינת, כחוליה נוספת בשרשרת של הוכחות כי הערבים לעולם לא יצליחו לחלץ מישראל הישגים בעלי משמעות במשא ומתן. במילים אחרות, "ישראל מבינה רק כוח".

השילוב בין הקפאון המדיני; התייחסותה של ממשלת הימין לאסטרטגיה המדינית, הלא-אלימה במפגיע, של אבו מאזן, כאל "טרור מדיני"; וההשפעה הפסיכולוגית של "עמוד ענן" על הגדה המערבית עלול להיות הרה אסון. אנשי אקדמיה ישראלים הנפגשים מפעם לפעם עם פלסטינים מהגדה המערבית, חלקם פקידים בטחוניים, פוליטיים ואזרחיים ברשות הפלסטינית, הופתעו לגלות השבוע כי "עמוד ענן" נתפס בעיני אותם פלסטינים כשינוי פרדיגמה בסכסוך הישראלי-פלסטיני. עד כה היו ביניהם כאלה שתלו את יהבם במאמציו של אבו מאזן להשיג הכרה במדינה פלסטינית באו"ם (מישראל הם התייאשו כבר מזמן), וכך הצדיקו לא רק את עמידתם לצדו אלא גם את חוסר התוחלת שבמאבק מזויין עם ישראל. אולם עתה "הוכח" כי המאבק המזויין ואין בלתו יכול לחלץ מישראל ויתורים, גם אם במחיר כבד לפלסטינים: "עובדה", חמאס הצליח לירות טילים לעומק העורף הישראלי, והרתיע את ישראל מכניסה קרקעית לרצועה מחשש לחיי חייליה; להסתבכות עם הקהילה הבין-לאומית בגין ריבוי נפגעים בצד הפלסטיני; וליחסיה עם מצרים האסלאמיסטית ואולי גם ליציבות השלטון בירדן.

הרשות הפלסטינית, הדגישו פקידיה באזני אנשי האקדמיה הישראלים, לא תוכל להכיל את הרגש המתפרץ ברחבי הגדה, ואבו מאזן יהיה חייב "לשנות את מדיניותו או לעוף". שינוי המדיניות הזה, הבהירו, יהיה בהודאה בכך שאסטרטגיה מנצחת מול ישראל חייבת להיות שילוב של התנגדות מזויינת ושל משא ומתן מדיני. מאחר שח'אלד משעל, כמנהיג חמאס, תבע בשנים האחרונות הכרה ב"אסטרטגיה המשולבת" – כאשר חמאס אחראית על ההתנגדות המזויינת והרשות הפלסטינית על המשא והמתן המדיני – לבני השיח הישראלים זומנה המחשה למשמעות ה"נצחון" התודעתי של חמאס בגדה המערבית.

בישראל עלולים להתנחם בכך שדברים אלה נאמרו בעידנא דריתחא וכי הרשות הפלסטינית עדיין מחשיבה את חמאס אויב גדול יותר מישראל, ובעיקר חוששת מה"יום שאחרי" השתלטות חמאס על הגדה. מוטב לא לשגות באשליות כאלה. חמאס לא זקוקה עוד ל"השתלטות עוינת" על טריטוריה ולמלחמה עם פתח, כפי שהיה בעזה ביוני 2007. די לה להשתלט על לבם ועל מוחותיהם של תושבי הגדה ושל פקידי הרשות הפלסטינית – מה שמתרחש לנגד עינינו בעקבות מבצע "עמוד ענן". ברגע שהרשות תהפוך חלולה, היא תתמוטט מעצמה.

במשך עשרים שנה לאחר כיבוש השטחים התחנן חוסין מלך ירדן שוב ושוב באזני מנהיגים ישראלים כי יסייעו לו להשיב את שלטונו לגדה על ידי השבת כל השטח לידיו. ישראל דחתה את הצעותיו ולבסוף נאלצה לקבל את אש"ף ואת הרשות הפלסטינית בתנאים גרועים הרבה יותר (שכולנו חווים אותם מאז 1993). עתה מגדירה ממשלת הימין בישראל את הרשות הפלסטינית, הנוקטת אסטרטגיה יונית שכמותה לא ידעה התנועה הלאומית הפלסטינית מעודה, כמחוללת "טרור מדיני". מי שלא רוצה טרור מדיני ימיט עלינו טרור צבאי.

האם תקום מפלגה גדולה שתחדל מלהתבייש במילה "שמאל", ותבין כי הרפיון התודעתי של השמאל הישראלי נענה בהתעצמות תודעתית של הימין הפלסטיני? האם תקום מפלגה אמיצה שתצהיר כי על ישראל לפנות לאו"ם יחד עם אבו מאזן ולתבוע את הקמתה של מדינה פלסטינית על בסיס גבולות 1967?

מאמרים נוספים