מאמרים
מאמר
איש צוות רפואי מצרי מחטא על רקע תמונת אל-סיסי (צילום: רויטרס)
14.01.2021

עשור להתקוממות בכיכר תחריר: השלטונות השיבו את מחסום הפחד

עשר שנים אחרי פרוץ האביב הערבי, נשיא מצרים אלסיסי הוביל שורה ארוכה של יוזמות ממלכתיות וחוקתיות שמטרתן אחת ויחידה: דיכוי. נמנים עמן מלשינון לאזרחים לדיווח על ידיעות ביקורתיות, חוק מחמיר למפיצי "שמועות בלתי מבוססות" ועוד. כך, משיב לעצמו השלטון את מחסומי הפחד בזכות יצירת מנגנוני ריסון עצמאיים ומתוחכמים
"האזרחים במצרים חייבים להגן על המדינה מפני התקפה רחבת היקף המתבצעת נגדה במדיה החברתית. אנשי האחים המוסלמים ותומכיהם הם שמפיצים שנאה רבה כל כך ותוקפים את כל מי שהמדינה יקרה לו. על כל המצרים המאמינים בתוכנית המדינה מ־30 ביוני [2013], שמטרתה הייתה להשתחרר מפני כל גורם חיצוני וגוף טרוריסטי שהשתלט על המדינה, להתגייס לצבא מצרים האלקטרוני ולהגן על המדינה". 
 
במילים האלה פתח העיתונאי המצרי, עורך היומון אלדסתור ומגיש תוכנית הטלוויזיה הפופולרית "אח'ר אלנהאר", מוחמד אלבאז את תוכניתו, כחודש לפני ציון עשור לאירועים בכיכר תחריר במצרים. 


מוחמד אלבאז משיק את יוזמת "צבא מצרים האלקטרוני"(צילום מסך מתוך יוטיוב)

אלבאז המשיך וציין כי ככל שמתקרב 25 בינואר, הוא יום השנה העשירי לאירועי כיכר תחריר, תומכי האחים המוסלמים במדינה קוראים לציבור לצאת להפגין ברחובות. אלבאז קרא להקמת "צבא מצרים האלקטרוני" והבהיר כי כשם ש"הכוחות המזויינים המצריים מגנים על גבולותינו, כך יגן צבא מצרים האלקטרוני על החזית האלקטרונית שלנו".

יוזמתו של אלבאז, הידוע בתמיכתו הבלתי מסויגת בנשיא אלסיסי, היא רק חוליה אחת בשרשרת ארוכה של יוזמות ממלכתיות וחוקתיות שנוקטת מצרים בהנהגתו של הנשיא אלסיסי בשנים האחרונות כדי להילחם במה שהוא עצמו הגדיר – "שמועות שמטרתן לערער את יציבות המדינה". כך, במהלך נאום שנשא בפני בוגרי האקדמיה הצבאית בשנת 2018 אמר סיסי כי המדינה (ולא הרחיב מי או איזה גורם בה) הצליחה לאתר יותר מ 21,000 שמועות שמטרתן הייתה לגרום דכדוך וחוסר יציבות במדינה.

עוד קודם לנאומו של אלסיסי השיק המרכז המצרי למידע ותמיכה בקבלת החלטות (مركز المعلومات ودعم اتخاذ القرار) הכפוף, גם אם לא כפיפות מוצהרת וישירה, למשרדו של הנשיא, את "הקו החם" לקבלת פניות בנוגע לשמועות והזמתן. הקו החם פועל 24 שעות במגוון אופנים ומפרסם אמיתות בנוגע לשקרים ופייק־ניוז שהופצו, כביכול, ברשתות החברתיות בנוגע למצב החברתי, הביטחוני, המדיני והכלכלי במצרים. 

יוזמה נוספת של אחד מחברי בית המחוקקים המצרי, סולימאן והדאן, לצד עשרה נציגים נוספים, הייתה "חוק השמועות" וקביעת עונשי מאסר של עד שלוש שנים וקנס כספי של עד 100,000 לי"מ (כ־20,000 ש"ח) שיושת על מי שיורשע בהפצת שמועות בלתי מבוססות. טיוטת החוק מספקת הגדרה רחבה לפשע הזה, וכך כל אדם שיוכח שעמד מאחורי יצירה, קידום, גיוס או הפצת שמועות כוזבות כלשהן יועמד לדין. כמו כן, נוסח החוק המוצע אינו נותן את הדעת לכוונת האדם לבצע את המעשה (המניע, היסוד הנפשי של הפשע).

למעשה, "חוק השמועות", הקו החם של הארגון הממשלתי למחצה, השקת הצבא האלקטרוני ושלל יוזמות יצירתיות אחרות, עלולים להעמיד אלפי אזרחים מצרים בפני סכנת כליאה ועונשים בגין פרסום מחדש של כל פרסום או דיווח אלקטרוני, גם אם אינם מודעים לכך שהם עשויים להכיל חדשות כוזבות. מטרתן הברורה של כל אלו אחת – ליצור מנגנוני השתקה של הציבור הרחב, שבשנים האחרונות מתחפר מאחורי המקלדות והמסכים ומשם משיק קמפיינים המתנגדים להמשך שלטונו של אלסיסי, מבלי יכולת להוציא אל הפועל הפגנות משמעותיות היכולות לערער את יציבות השלטון. 

כך משיבים לעצמם השלטונות בקהיר, בדרך מתוחכמת ועקיפה, את מחסום הפחד שהוסר בשנת 2011, עת הדיחו ההמונים מכיסאו את הנשיא המכהן מובארכּ. ובהקשר זה ראוי לשוב ולשים לב לסמלים שציין אלבאז בדבריו בתוכנית: ה־30 ביוני 2013, האחים המוסלמים וקשריהם לטרור. אלבאז, בהיותו דובר בלתי רשמי אך נאמן של השלטון, מעדיף להזכיר את הישגי 30 ביוני, אז עלה אלסיסי לשלטון לאחר שנטל את השלטון מידיו של הנשיא מורסי. בכך מבטל אלבאז את הישגי 25 בינואר וממשיך בקו שהשלטון במצרים נוקט זה שנים רבות – יצירת אויבים מבית כדי לבסס את אחיזתו וכדי למנוע כניסה של כל גורם פוליטי חדש לזירה. כך, צו מצב החירום במדינה ממשיך להיות מוארך בכל ארבעה חודשים – דבר המאפשר לשפוט אזרחים בבתי דין צבאיים ולהטיל צנזורה קפדנית על התקשורת. יתרה מזו, בחודש יולי האחרון, ובחסות המאבק במגפת הקורונה, העביר אלסיסי חוק המונע מאנשי צבא להתמודד לנשיאות או למועצות הנבחרות בלי לקבל את אישורה של המועצה הצבאית העליונה – בניהולו של אלסיסי, כמובן.

עשר שנים לאחר האירועים בכיכר תחריר מצרים בהנהגתו של אלסיסי זוכה לתמיכה בין־לאומית ולגינויים מועטים בשל הפרה מתמשכת של זכויות אדם בשטחה. אפילו ההישגים המעטים של מהפכת ינואר 2011, ובהם יצירת חברה אזרחית המקבלת אחריות למעשיה, שבירת מחסום הפחד מפני השלטונות ויצירת תקשורת עצמאית, נמחו כלא היו, ובעבור חלק מהאזרחים המצב אף הורע. כך אין פלא שניתן מקום ליוזמות כמו "צבא מצרים האלקטרוני", שמטרתו להגן על יציבות המדינה.
מאמרים נוספים