מאמרים
מאמר
חיילים על גבול אתיופיה-סודאן (תמונה: רויטרס)
26.11.2020

עימות בחבל טיגריי: המלחמה החדשה, בשכונה הסמוכה

ממשלת אתיופיה פתחה במתקפה צבאית אווירית ובמצור קרקעי על ארגון המורדים TPLF במחוז טיגריי, ובכך נתנה את האות למלחמת אזרחים. היא כרוכה בסיכון גדול עבור הממשלה, עלולה לערער את הסטטוס קוו האזורי ולהשפיע במגוון דרכים על מדינות אפריקניות רבות, כולל מצרים וסודאן. תמונת מצב וניתוח
ממשלת אתיופיה פתחה במתקפה צבאית אווירית ובמצור קרקעי על ארגון המורדים TPLF במחוז טיגריי, ובכך נתנה את האות למלחמת אזרחים. היא כרוכה בסיכון גדול עבור הממשלה, עלולה לערער את הסטטוס קוו האזורי ולהשפיע במגוון דרכים על מדינות אפריקניות רבות, כולל מצרים וסודאן. מורה נבוכים
 
בתחילת נובמבר פרצה מלחמת אזרחים באתיופיה. הממשלה הפדרלית תקפה את ארגון TPLF (Tigray People’s Liberation Front) במחוז טיגריי שבצפון המדינה, על רקע מאבק על שליטה ומשאבים במדינה. ככל שמתרבים ההרוגים, הפליטים והנזקים לתשתיות מתרחב בטיגריי הזעם על הממשלה הפדרלית. הזעם הוא קרקע פורייה להתנגדות ולתחילתה של מלחמת אזרחים חדשה, שתקרין על שלמותה של אתיופיה בפרט, ועל שלמותה של קרן אפריקה בכלל. תוצאות המלחמה עלולות להשפיע גם על מדינות כמו סודאן ומצרים, המתחרות באתיופיה על משאבי מים.
 
בחסות ערפל תקשורתי הממשלה הפדרלית מנהלת מבצע רחב ומשולב המפעיל גם חיל אוויר ומלטי"ם (שסופקו כנראה על ידי איחוד האמירויות), ומטילה מצור לוגיסטי, בניסיון להכריע את החבל המורד ולתפוס את מנהיגי הארגון. TPLF הוא בבסיסו מפלגה עתירת הישגים שהייתה הכוח החזק בפוליטיקה האתיופית במשך כ־27 שנים, והיא האחראית לצמיחה הכלכלית המרשימה של 5%–10% ב־15 השנים האחרונות.
 
ראש ממשלת אתיופיה אביי אחמד, שמוצאו משבט האורומו, לקח סיכון לא קטן. הוא חייב לנצח במערכה הזאת ובמהירות. ניצחון מהיר יעביר מסר לשאר המחוזות (בעיקר לאורומו ולסומלי) שמורדים ייענשו ביד קשה. אולם הסתבכות בלחימה עלולה לפתוח חזיתות פנימיות חדשות שאותן יהיה על הממשלה לדכא בכוח גובר ומתוך חיזוק מגמות בדלניות.
 
ממשלת אתיופיה הגדירה יעדים ברורים למלחמה: כיבוש מחוז טיגריי ותפיסת מנהיגי המחוז – שהוכרזו "מבוקשים", ויעד העל שלה הוא החלשת המחוזות וחיזוק השלטון הפדרלי. בשלב זה טרם הושגו היעדים האלה, אם כי הצבא מתקדם לפי שעה מהר בכמה חזיתות, והמצור על מחוז טיגריי, מארבעה כיוונים, מקשה מאוד על הספקה סדירה למורדים וגם לאזרחים. על פי דיווחי הממשלה, כמה ערים חשובות במחוז כבר נכבשו: שירה, אקסום ואדיגרט – ונראה שבציר רוחב חשוב זה הצבא מתקדם מהר לעבר בירת המחוז מקלה.
 
עם זאת, המורדים הודיעו על הצלחות בחזית הדרומית מדרום למקלה. הם טוענים להשמדת דיביזיה שלמה – דיביזיה 21 – שמפקדה עד לא מזמן ערק למורדים. חבל טיגריי הוא חבל הררי מאוד, מחורץ גאיות עמוקים. התנועה בו קשה מאוד, ולתושבי המקום המכירים בו כל שעל יש יתרון גדול. הטיגרינים ידועים כלוחמים קשוחים, אנשים ללא חת. התנגדות לשלטון שרירותי היא "אצלם בדם", מסורת רבת דורות. TPLF עם EPLF (Eritrean People's Liberation Front – ארגון גרילה שנלחם למען עצמאות אריתריאה מאתיופיה) שגם הם דוברי טיגרינית, הדיחו את מנגיסטו ב־1991 אחרי מאבק עקוב מדם ורב קורבנות. אולם המלחמה הזאת תופסת את TPLF כשהוא מפולג ומסוכסך ובנחיתות מול מערך צבאי מצויד יותר. כמו כן לא ברור מהם יעדיו במלחמה – רק הגנה? הדיפת הפולש? ביצור אוטונומיה?
 
כל אלו עלולים להקרין על מורל הגייסות של צבא TPLF, שעל פניו מונה למעלה מ־200,000 לוחמים. אבל גם אם יושגו יעדי הממשלה, האם בכך יבוא שלום על אתיופיה? ספק רב אם כיבוש המחוז (או ההשתלטות עליו ודיכוי המורדים) יסיים את הסכסוך. לא מן הנמנע "שהכיבוש" יהיה תחילתה של מלחמת גרילה, מלחמת התשה העלולה לערער את יציבות אתיופיה.
 
לכן גם אם ייתפסו מנהיגי TPLF לא מן הנמנע שעם הזמן יקומו מנהיגים אחרים תחתם. במיוחד אם העם הטיגריני יחוש שהשלטון המרכזי מפלה אותם, ואם נזקי "הכיבוש" לא יתוקנו ומהר. לפי דיווחים נפגעו, למשל, סכר המספק חשמל לבירת המחוז מקלה ובית חרושת לסוכר.
 
אם תחל מלחמת גרילה במחוז טיגריי עלולים הטיגרינים לנסות ולהעמיק יריבויות שבטיות. גם בלי המלחמה בטיגריי אתיופיה סובלת ממתיחויות בין שבטיות. השבטים אמהרה ואורומו מנהלים ביניהם מאבק מר, שבו נפגעים כבר זמן רב אזרחים משני הצדדים. אומנם כרגע הם יושבים יחד באותה הממשלה ושניהם מתנגדים ל־TPLF, אבל בה בעת מתבצע טיהור אתני, בעיקר של אמהרה הגרים במחוז אורומו. בשנים האחרונות נהפכו למעלה ממיליון בני אדם פליטים בתוך אתיופיה בגלל טיהורים אתניים במלחמות בין שבטים שונים ומריבות על גבולות המחוזות.
 
ערעור היציבות באתיופיה עלול להקרין גם על מדינות הסביבה. סומליה היא כבר שנים מדינה ללא שלטון יציב. אתיופיה שכנתה עזרה בשמירת הסדר שם. לאתיופיה יש כ־4,000 חיילים בכוח האו"ם AMISOM (African union Mission in Somalia ) המונע מארגון אל־שבאב האסלאמי להתחזק בסומליה. על פי דיווחים נראה שהיא הוציאה משם את כוחותיה כדי לסייע במבצע במחוז טיגריי.
 
מי שעשויות אולי ליהנות מהעימות באתיופיה הן מצריים וסודאן. שתיהן מוטרדות מבניית סכר "ההתחדשות" (רנסנס) הממוקם במורד הנילוס הכחול לא רחוק מגבול אתיופיה–סודאן. הן מודאגות בעיקר מקצב מילוי הסכר ומניצול גובר של מי הנילוס – שיקטינו אולי את כמויות המים למדינות מורד הנהר. הנילוס הכחול מספק 90% ממי הנילוס.
 
לסיכום, מלחמת האזרחים הקודמת באתיופיה נמשכה כ־30 שנה, וגבתה קורבנות רבים בגוף ובנפש ונזקים רבים בחומר. מלחמה זו הסתיימה רק כשמנגיסטו הובס ואתיופיה הסכימה להעניק עצמאות לאומה קטנה בת שני מיליון בני אדם – אריתראה – שאותה היא לא יכלה לעכל. יש מי שכבר טווים חלומות, שאם המלחמה תתארך יבוא יום שדוברי הטיגרינית בקרן אפריקה – אריתריאה ומחוז טיגריי – יתאחדו ויקימו את "טיגריניה הגדולה".
 
לחיים קונפינו הכירות עמוקה עם מדינות קרן אפריקה (אתיופיה, אריתריאה, קניה, סומליה וג'יבוטי), וכן עם דרום סודאן, טנזניה ואוגנדה, בעקבות עשרות שנים של עבודה בשירות המדינה ובחברות הייטק.
מאמרים נוספים