מאמרים

מאמר
צילום מסך, מתוך כתבה של AP על המערכת החדשה
12.01.2020

פסיקת הלכה בקליק

בדובאי הושקה לאחרונה מערכת פסיקת הלכה וירטואלית – במקום לשלוח שאלה למופתי, אפשר לשאול את המערכת, ואת התשובה יוצרת אינטליגנציה מלאכותית. האם המאמינים יסכימו לקבל את סמכות המכונה?
טכנולוגיה היא חלק משמעותי מחיינו, מאז ומתמיד הייתה. אולם בעבר הייתה הטכנולוגיה מוגבלת לרבדים מסוימים בחיים (למשל, עיבוד האדמה בעזרת כלים, מדידת זמן במדויק), לשימושן של קבוצות מסוימות (עובדי אדמה, מי שנדרש לדיוק בזמן), או להקשרים ספציפיים, ואילו בימינו הטכנולוגיה בונה ומנהלת את חיינו. בקצות האצבעות אנו מחזיקים מכשיר שמורה לנו את השעה, מקשר אותנו לכל קצוות העולם, וכמעט כל הזיכרון שלנו מאוחסן בו – מספרים, סיסמאות, תצלומים ותזכורות.

הטכנולוגיה מביאה איתה אפשרויות שרק לפני עשור או שניים נחשבו בלתי אפשריות או דמיוניות לחלוטין. אם כך, האם יש מניעה שהחלטות הקשורות לעולם הדת יוכרעו בידי מכונה?

ב־31 באוקטובר הושקה בדובאי מערכת פסיקת הלכה וירטואלית – במקום לשלוח שאלה למופתי (פוסק הלכה), אפשר לשאול את המערכת, ואת התשובה יוצרת מערכת אינטליגנציה מלאכותית. כדי לקבל מענה יש ללחוץ על הלשונית "דבר איתנו", ומשם אפשר לנהל את התקשורת בערבית או באנגלית. המענה האוטומטי מתחיל בגילוי נאות, ולפיו את התשובות משיבה מערכת המבוססת על אינטליגנציה מלאכותית, ולפיכך ייתכנו שגיאות. עוד מצוין כי אם נמצאו שגיאות, יש לעדכן את מנהלי האתר.

בשלב ראשוני זה בפיתוח המערכת אפשר לקבל מענה על 205 שאלות בתחום התפילה בלבד. בעתיד מתוכנן להרחיב הן את הפלטפורמות, למשל, יהיה אפשר לקבל מענה גם דרך "ואטצאפ", והן את התחומים והתכנים. המערכת תשיב רק אם תהיה לה ודאות של 85% לפחות, ובשאר המקרים יופנו השואל או השואלת לשאלות דומות או לאפשרות לנסח מחדש את השאלה. המענה הווירטואלי נועד להקל את העומס הרב שהמחלקה לענינים אסלאמיים ופעילות צדקה מתמודדת עימו – יותר מ־130,000 שאלות בכל שנה.


כתבת טלויזיה על המערכת החדשה

בתחילת נובמבר התקיימה תערוכה, ובה הוצג סרטון שהציג את האבולוציה של פסקי ההלכה, משאלות ותשובות הנמסרות פנים אל פנים, דרך מכתבים, שיחות טלפון ושיחות ועידה, ועד אתרי אינטרנט לפסיקת הלכה. בכל אחד מהשלבים האלה נראות בסרטון דמות אנושית שואלת ודמות אנושית שמשיבה לה. זהות המשיב ידועה (שמות המשיבים מוצגים באתר, ולרוב גם בגוף התשובה). סרטון זה רומז שמענה מכונה הוא, למעשה, עוד שלב בתהליך שהחל כבר בראשית האסלאם. בסרטון המציג את המערכת מובהר כי מדובר אמצעי נוסף לקבל מענה על שאלות, והוא לא נועד להחליף את המענה האנושי לחלוטין. עם זאת, נאמר שהעת המודרנית מזמינה שינויים בקצב החיים. מענה אנושי היה מתאים לדורות קודמים, ואילו מענה מכונה מיועד לתת תשובות מהירות, בשעות לא שגרתיות, לצעירים שקצב חייהם מהיר, והם נדרשים לתשובה קצרה וברורה.

ועם זאת, עמדה זו אינה ברורה לגמרי. בעולם המוסלמי היו דיונים אין־ספור בשאלה כיצד אפשר להעריך את מהימנות המידע – האם מוסר המידע הוא שמעניק ודאות למידע, או שעל האדם השומע לבחון את המידע לגופו באמצעות תבונתו ולהכריע אם לפניו אמת או בדיה? הרשת גועשת בדיווחים על המערכת החדשה, אך כמעט שאין עיסוק בשאלות העקרוניות האלה. עד מועד כתיבת שורות אלו טרם התפרסמה תגובה או ביקורת כלשהי, מלבד פרסומים בעיתונות המציגים את המערכת באופן כללי.

שאלות הקשורות בעצם השימוש או העיסוק בתחום האינטליגנציה המלאכותית נשאלו כבר בעבר. למשל, שני פונים התעניינו מה עמדת הפוסקים בלימוד התחום, וקיבלו אישור שהתחום מותר, ואין בעיה הלכתית עם ענף ידע זה.
טרם הוצג היקף השימוש במערכת, או מידע דמוגרפי על המשתמשים בה. ואולם נדמה כי עצם ההשקעה במערכת שתפיק תשובות הלכתיות באמצעות אינטליגנציה מלאכותית איננה מנותקת מחוויית היום־יום של תושבי דובאי.

בשנים האחרונות הושקעו בדובאי מאות מיליוני דולרים בקידום טכנולוגיות למיניהן, כחלק מתוכנית רחב היקף להרחיב את מקורות ההכנסה של תושבי דובאי מעבר לתעשיית הנפט. למשל, נעשים מאמצים לפתח את התיירות הרפואית בדובאי, ובאותו הקשר – לפתח רפואה מבוססת טכנולוגיה. חלק מהתוכניות נראות לקוחות הישר מסרט מדע בדיוני, כמו מוניות־רחפן ללא טייס, כוח שיטור רובוטי, וגם בית מלון ששולחן הקבלה שלו הוא, למעשה, רובוט. מרשימה מכול היא התוכנית להקים את "עיר המאדים" – עיר שנועדה לחקות את החיים במאדים, כחלק מתוכנית החלל של דובאי לשלוח גשושית למאדים בשנת 2020.

דובאי משקיעה אפוא משאבים רבים בקידום טכנולוגיות מסוגים שונים, ולשם כך נותנת הטבות למשקיעים זרים, מנפיקה אשרות כניסה לפרקי זמן ארוכים ועוד. מדיניות זו באה לידי ביטוי בהשקעות זרות ובנוכחות של רבות מחברות הטכנולוגיה העולמיות. כ־40% מהחברות בעלות ההכנסה הגבוהה בעולם, הפועלות במזרח התיכון ובאפריקה, מחזיקות משרדים גם בדובאי.

פרופ' מוחמד אל־עטאונה מציע לבחון את הפיתוח האחרון דווקא בהקשר של המאבק המתנהל על זהותו של האסלאם במאה העשרים ואחת. לתפיסתו, מענה המכונה על שאלות הלכתיות משקף את הקו הליברלי שדובאי והאמירויות מבקשות להוביל. פיתוח זה הוא חלק מהתנהלות רחבה יותר של דובאי בהקשר הזה, והוא מעיד על ניסיון לחתור תחת גישות אסלאמיות שמרניות בתחומים שונים.

האם אכן מוכנים בדובאי, עתירת הטכנולוגיה, ל"מענה מכונה" על שאלות הלכתיות? האם יסכימו המאמינים לקבל את סמכותה של המכונה, או שיעדיפו להמתין לשעות העבודה הרגילות ולשאול בן אנוש? האם אכן זו תהיה המערכת הראשונה ורבות יקומו בעקבותיה, כפי שרומזים בדובאי? על השאלות האלה נקבל תשובות בשנים הקרובות.
מאמרים נוספים