מאמרים

מאמר
המשלחת הישראלית באבו-דאבי (צילום: רויטרס)
02.09.2020

הפלסטינים לאחר ההסכם עם האמירויות: האם מתוך שלא לשמה יבוא לשמה?

הסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות יסיים את עידן אובדן הדרך של הפלסטינים: הם עומדים בפתח עידן חדש, אולם הוא יהיה שונה לחלוטין מהתוכניות של ישראל ואיחוד האמירויות
אין ספק שההחלטה הדרמטית של איחוד האמירויות לחתום על הסכם עם ישראל תיאלץ את ההנהגה הפלסטינית לחדול ממדיניותה הנושנה מימי אוסלו; מדיניות של הכרה בישראל ללא תמורה, ויתור מוחלט על המאבק הפלסטיני ושיתוף פעולה ביטחוני בהגנה על ישראל. מדיניות זו הובילה לפגיעה ביוקרתו של אש"ף, ברשות הפלסטינית ואף בעם הפלסטיני כולו. איש בישראל ובמדינות ערב כבר לא מביא בחשבון את הפלסטינים.
 
יתר על כן, הפילוג הפלסטיני והשחיתות של הרשות סיפקו תירוץ לאיחוד האמירויות לשדרג את יחסיהן עם ישראל מקשרים חשאיים ליחסים פומביים, ולהכיר במדינת ישראל למרות הכיבוש, ההתנחלויות ודיכוי העם הפלסטיני. זהו אקט של כריתת ברית עם ישראל נגד האינטרסים הלאומיים של העם הפלסטיני, וקריאת תיגר על הליגה הערבית והחלטותיה. בכך מסמל ההסכם עידן חדש, ואחר לחלוטין, באזור.
 
ההסכם מעניק תמיכה משמעותית למדיניות של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. נתניהו סבור שאפשר לכונן שלום ונורמליזציה עם מדינות ערב בלי שהעם הפלסטיני ישיג את זכויותיו הלאומיות: סיום הכיבוש בגדה המערבית, רצועת עזה ומזרח ירושלים; הגדרה עצמית; שיבת הפליטים ושוויון מלא לפלסטינים אזרחי ישראל. מתוך כך עולה שנתניהו ימשיך לנקוט מדיניות ימנית של שליטה בכל המרחב הפלסטיני ופיצול העם הפלסטיני לשבטים וקהילות שיחיו במדינת היהודים ותחת תנאיהם. הרוב המוחץ של העם הפלסטיני פשוט לא יכול לקבל את המדיניות הזאת.
 
הסכם הנורמליזציה בין איחוד האמירויות וישראל לא יוביל לשלום, משום שמלכתחילה לא התקיימו עוינות ומלחמות בין שתי המדינות. הוא גם לא ייאש או יביס את העם הפלסטיני, ולא יצליח לכפות עליו את התנאים המשפילים של נתניהו ושל המתנחלים. יתר על כן, ההסכם יסיים את עידן אובדן הדרך של הפלסטינים: גם הם עומדים בפתח עידן חדש, אולם הוא יהיה שונה לחלוטין מהתוכניות של ישראל ואיחוד האמירויות.
 
נתניהו והימין טועים כשהם סבורים שההסכם עם איחוד האמירויות והסכמים דומים עם מדינות ערב יכולים לכפות על העם הפלסטיני עקירה מהמולדת או שיעבוד ליהודים. עידן אוסלו והרשות הפלסטינית הציב את הרשות בעמדת חולשה, והרשות ואש"ף נכנעו פעם אחר פעם ללחצים של מדינות ערב כדי שלא לעורר את זעמן ולזכות בתמיכתן הפוליטית, החומרית ועוד. עתה, לאחר שאיחוד האמירויות, ואולי משטרים ערביים נוספים, ויתרו על הפלסטינים, תשתחרר הרשות מכבלי העבר, תתחזק ותעמוד בפני הלחצים המופעלים עליה. ישראל והאמירויות ייאלצו לשנות את עמדותיהן מבלי שום תמורה מהצד הפלסטיני.

ההנהגה הפלסטינית תיארה את החלטת איחוד האמירויות כאקט של בגידה וכסכין בגבו של העם הפלסטיני, כלומר מפנה מהותי וחשוב ביחסים בין הפלסטינים לשאר הערבים. חולשתה של הליגה הערבית והנסיגה במעמדה בעשורים האחרונים ידועות, אולם ההחלטה של האמירויות מרסקת כליל את מעמדה של הליגה כמסגרת משותפת לרוב המדינות הערביות.

עוצמת תגובתה של הרשות הפלסטינית מוסברת בצורך שלה להגן על עצמה מול טענת הציבור הפלסטיני והערבי הסבור כי ההסכמים של הרשות עם ישראל, כמו הסכם אוסלו, סללו את הדרך להסכם עם האמירויות. בכך מבקשת הרשות גם להרתיע מדינות ערביות נוספות מהליכה בדרכן.

ההסכם עם איחוד האמירויות מבהיר כי ממשלת ישראל מעוניינת בהישארותם ובהתחזקותם של המשטרים הערביים השבטיים, הפרימיטיביים והדיקטטוריים, המשטרים שעמדו במוקד העימות באביב הערבי. כאשר ישראל מסייעת למשטרי הדיכוי האלה היא מתעמתת חזיתית עם העמים הערביים. לפיכך, עתה נדרש לבסס את הנרטיב שלפיו ישראל עוינת מאות מיליוני ערבים, ולא רק את העם הפלסטיני. היא, האמירויות, ויתר משטרי האופל, באזור הם נטל על העמים הערביים. תוצאת הברית ביניהם תהיה הפוכה מהתכנון. הסירוב העממי כבר בא לידי ביטוי בהודעתה של סעודיה כי לא תצטרף לאמירויות, אף שברור לכול שהאמירויות לא היו מתקדמות כברת דרך משמעותית כזאת מול ישראל בלי הסכמה סעודית.

אם אחת הסיבות לחתימה על ההסכם הייתה המאבק בציר הפרו־טורקי והציר הפרו־איראני באזור, מובן לכול שהתוצאה של ההסכם תהיה לטובת הטורקים והאיראנים. הפופולריות, הכוח וההשפעה של איראן וטורקיה יתעצמו במדינות ערב, לצד התגברות השנאה לישראל ולמשטרים העריצים הנלחמים בחופש ובזכויות אדם. כאשר אירועי השעה ישחקו לטובת איראן וטורקיה, תגלה ישראל שהטינה שרוחשים הערבים לה ולמשטרים הבוגדניים המושלים בהם, רק גברה בעקבות ההסכם.

למרות המכה שספגה הסוגיה הפלסטינית בעקבות ההסכם, בטווח הבינוני והארוך יהיו להסכם מעלות רבות. המוסלמים שיעלו לרגל למסגד אל־אקצא ייווכחו בגזענות הישראלית בנמל התעופה ובאכזריותה במחסומים, ואהדתם לפלסטינים ושנאתם לישראל תגבר. נתניהו יגלה שבמקום להרחיק את הערבים מהסוגיה הפלסטינית הוא קרב אותם אליה.

העידן שאנו נמצאים בפתחו דורש אסטרטגיה פלסטינית חדשה. אבד הכלח על השיח הפוליטי הנוכחי; מטרתנו צריכה
להיות פלסטין השלמה מהים עד הנהר, ועלינו להזכיר שהתנועה הציונית והזרוע הביצועית שלה, ממשלת ישראל, הן סכנה לכלל הערבים, לא לעם הפלסטיני ולפלסטין בלבד. הפזורה הפלסטינית בגולה, שתפקידה דעך בעשורים האחרונים, חייבת להיות חלק מהאסטרטגיה החדשה לפירוק משטר האפרטהייד הציוני האימפריאליסטי־קולוניאליסטי. עלינו לחתור להקמת מדינה דמוקרטית שלא תתפשר על עקרונותיה, תדאג לכל אזרחיה ותעניק להם את מלוא זכויותיהם ללא משוא פנים.

תרגם מערבית: שאול עזריאל
מאמרים נוספים