מאמרים

אודות הכותב

תגיות
ניתוח ופרשנות
האמאם אלג'יי בבית החולים (youtube)
28.07.2019

הירי במטיף רשיד אלג'יי: מצוקת האסלאם המתון בצרפת

"מטיפי היוטיוב" מנסים להציג אסלאם מתון ומודרני יותר ומתמודדים עם ביקורת כפולה, הן מצד האסלאמיסטים הרדיקלים, הן מצד הימין השמרני. פציעתו של אלג'יי עוררה שוב את שאלת הזהות בקרב המוסלמים בצרפת
ב־27 ביוני זעזעה מתקפת טרור במסגד בעיר ברסט שבצרפת את הקהילה המוסלמית במדינה. בהתקפה נפצעו שני מוסלמים, אחד מהם נחשב אחת הדמויות האסלאמיות המפורסמות בצרפת – השייח' ראשיד אלג'יי. היורה, קארל פוייר מהעיר ליון, התאבד לאחר המעשה.
 
ראשיד אלג'יי, מוסלמי ממוצא מרוקאי, יליד צרפת, הוא האמאם של המסגד בברסט מאז 2004. הוא מוכר גם בשם העבר שלו – ראשיד אבו חודייפא, וזוכה לפרסום רב ברשתות החברתיות (למשל, יש לו מיליון עוקבים ברשת הפייסבוק). אלג'יי הוא דמות מעניינת ומורכבת: מצד אחד, הוא סלפי אדוק לשעבר, שקנה את שמו, בין השאר, בעקבות סרטון (שצולם ללא ידיעתו), שבו אמר ששמיעת מוזיקה (האסורה בעיקרה באסלאם), תגרום לבני אדם להפוך לחזירים. מצד שני, הוא גינה פעולות טרור של מוסלמים וקרא להשתלבותם החברתית בצרפת, ומשום כך גם היה מטרה לאיום במוות מצידו של ארגון דעא"ש.
 
האמאם אלג'יי שייך לדור "מטיפי היוטיוב", שנהפכו לסוג של סלברטאים מאז הפיגועים בארצות הברית ב־11 בספטמבר 2001 ועלייתה של ה"ניו־מדיה". דרשנים אלו הייטבו לנצל את יתרונות המדיה החדשה ל"דעוַה" הסברתית, והם משתמשים בה כדי להגן על שמו הטוב של האסלאם וכדי להציגו כמזור לתחלואות החברה והאנושות. דרשותיהם הוויזואליות והכריזמטיות עוסקות בלימוד מוסר מהקוראן, מהסונה ומהחדית' ובקישורם לנושאים אקטואליים. כך הדת מקבלת גוון אקטואלי ומודרני, המאפשר להם לפנות לציבורים רחבים יותר.
 
התפנית הגדולה בחייו של אלג'יי התרחשה בשנת 2015, שבה הודיע באופן רשמי על ניתוקו מזרם הסלפיה, תנועה המאופיינת בפרשנות מילולית ומחמירה של הקוראן והחדית'. בפנייה אישית לצופיו הסביר האמאם את עזיבתו, הודה שהושפע מהמתודולוגיה הסלפית, והדגיש שהוא לא השתנה (changer) אלא התפתח (évoluer), ברומזו שהתמודד כראוי עם אתגרי המודרנה. אלג'יי טען שהסלפים שבויים בדפוסים מקובעים, ומחמירים עם זרמים אחרים שאינם מסכימים עם השקפתם. כמו כן, הוא טען שהמתודולוגיה הדתית שלהם מתרחקת ממורשת הנביא מוחמד, שהטיף לסבלנות, לנועם ולכבוד הדדי.
 
גם השינוי החיצוני שחל אצל השייח' היה בולט: לראשו כבר לא עטה כפייה, זקנו קוצץ וטופח, והוא הופיע בלבוש מודרני ולא בלבוש הקמיס המסורתי כבעבר. למרות השינוי, עברו השנוי במחלוקת של המטיף עדיין רדף אותו, וגרם לנשיא צרפת דאז, פרנסואה הולנד, לכנות אותו בשנת 2016 – "מטיף של שנאה". כמו כן הוטל פיקוח על פעילותו הכלכלית של האמאם מברסט, ונשמעה ביקורת על אורח חייו, שנחשב נהנתני. יש הטוענים שפעילות זו הגבירה את רצונו של השייח' ראשיד להקפיד אף יותר להציג את עצמו כדמות מתונה ומודרנית. אחת הבעיות של המטיפים האלה היא שהם חשופים לביקורת כפולה – גם מצד האסלאמיסטים הרדיקלים, וגם מצד קבוצות של ימין שמרני.
 
לפציעתו של אלג'יי הייתה תהודה רבה בדבריהם של אנשי דת פופולריים אחרים בצרפת. הם דיברו על מצבם של המוסלמים בצרפת של 2019, ועל תחושת הזרות שעדיין מלווה חלק לא מבוטל מהם. לדוגמה, השייח' נאדר אבו אנאס, אמאם ודרשן בעל שם, האשים את התקשורת הצרפתית שהיא קוראת השכם והערב לאכיפת החוק על איסור הבורקיני, אך אינה משמיעה את קולה כשבית תפילה של מוסלמים מותקף. לטענתו, אם הפיגוע היה מתרחש בכנסייה או בבית כנסת הייתה התגובה אחרת. אבו אנאס הדגיש בדבריו גם את הבידול של האוכלוסייה המוסלמית מקולקטיב הזהות הצרפתית.
 
גם אסמעיל מוניר, איש דת ומייסד המכון האסלאמי "אמין", הזכיר שהשייח' ראשיד גינה פעולות טרור באשר הן, כמו את הפיגוע בבית הספר היהודי בשנת 2012. מוניר גם קרא לאזרחי צרפת באשר הם (מוסלמים ולא מוסלמים) לחדול מהדיכוטומיה של "אנחנו" ו"הם", ועודד את המוסלמים בצרפת לפעול ביתר שאת בפעילות חברתית "אמיתית", כלשונו, עם האנשים הסובבים אותם, ולא רק דרך הרשתות החברתיות.
 
ד"ר אריק יוניס, נוצרי שהתאסלם ונעשה דמות "דעוַה" מוכרת, הדגיש את הצורך להתייחס לתקיפה הזאת כאילו הותקפו כל האמאמים, כל המסגדים וכל המוסלמים בצרפת. כמו כן, ליוניס היה חשוב להבהיר שלא מדובר בהתקפה אישית נגד אלג'יי, אלא שבשל פרסומו הרב, הפגיעה בו מייצגת בעיני האסלאמופובים פגיעה בקהילה המוסלמית בצרפת כולה.
 
ראשיד אלגי'י מתאושש מהפציעה, וניכר שיפור במצבו. בסרטון שפרסם הוא הודה על טיפול הרפואי שקיבל ושלח מסרים של פיוס ושלום וקרא להימנע ממעשי נקמה. לא ידוע עדיין אם הוא ישוב לדרשותיו ולפעילותו האסלאמית הענפה ומתי. בינתיים קשה גם לאמוד מה תהיה השפעתה של תקיפת המטיף הפופולרי על היחסים בין הזרמים המוסלמים בצרפת ועל המאבק באסלאמופוביה, וכמו כן, עדיין יש חשש מפעולת נקם.
 
ניסיון ההתנקשות במסגד בברסט פתח מחדש את השסעים בין החברה המערבית לחברה מוסלמית בצרפת, וחשף את החשדנות ואת חוסר אמון בשני הצדדים. ומעל לכול, הוא עורר שוב את שאלת הזהות של המוסלמים בצרפת, ואת המתח בין שאיפתם להיות חלק מהקולקטיב הצרפתי ולחוש שייכות לחברה, לבין הזדהותם עם בני דתם ורצונם לחזק את הקהילה המוסלמית בצרפת ובעולם כולו.


אלעד בן דוד הוא תלמיד מחקר לתואר שלישי במחלקה למזרח תיכון באוניברסיטת בר־אילן ובעל טור באתר "זווית אחרת".
מאמרים נוספים