מאמרים

מאמר
חווה סלולרית, אילוסטרציה (תצלום: רויטרס)
29.10.2020

מה יכולה ישראל ללמוד מאיחוד האמירויות בתחום הסביבה?

בזמן הקצר מאז נחתמו, הסכמי אברהם כבר הספיקו להוליד מספר יוזמות ממשלתיות לשיתוף פעולה עם האמירויות בנושאים סביבתיים. אבל מאחר ששילוב של נסיבות הפך את המדינה המפרצית הקטנה, נטולת מקורות המים וקרקע חקלאית, למעצמה סביבתית, לישראל יש עוד הרבה מה ללמוד ממנה
הסכמי אברהם, שעליהם חתמו ישראל ואיחוד האמירויות ב־15 בספטמבר 2020 על מדשאת הבית הלבן, פותחים בפני שתי המדינות אפשרויות לשיתוף פעולה בכל התחומים, לרבות בתחום הסביבתי. כך, למשל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר מגבש מתווה לשיתוף פעולה בין שתי המדינות בתחומי ביטחון המזון, הידע והטכנולוגיות החקלאיות המתקדמות, וגם השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל הציגה בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו מתווה לשיתוף פעולה עם איחוד האמירויות בכמה נושאים. ב־20 באוקטובר 2020 כבר חתמה חברת קצא"א (קו צינור אילת–אשקלון) על מזכר הבנות עם חברת Med-Red Land Bridge (חברה פרטית בבעלות משותפת ישראלית־אמירתית ושל חברה נוספת מגיברלטר), לייבוא נפט מאיחוד האמירויות דרך הים למסוף קצא"א באילת, ומשם יוזרמו הדלקים למסופי החברה באשקלון בדרכם ללקוחות.  
 
אולם מעבר לשיתופי הפעולה האלה, הסכם הנורמליזציה מעניק לישראל ההזדמנות ללמוד מאיחוד האמירויות כיצד היא מתמודדת עם האתגרים הסביבתיים שמולם היא ניצבת, ואולי לאמץ כמה מדרכי ההתמודדות שלה. האתגרים הסביבתיים של איחוד האמירויות נובעים ממיקומה ברצועת המדבריות העולמית ומאקלימה הצחיח, מגידול האוכלוסייה המהיר ומהתרכזות מרבית אוכלוסיית המדינה בערים, בעת ששינויי האקלים יוצרים אתגרים חדשים ומחריפים את הקיימים.  
 
איחוד האמירויות היא מדינה מדברית שרק 4.6 אחוזים משטחה הם קרקע חקלאית, ואין בה מקורות מים טבעיים מלבד בנאות המדבר, ולכן היא נאלצת לחכור קרקעות במדינות אחרות ולייבא את רוב מזונה. אוכלוסיית איחוד האמירויות מונה היום 9,928,193 נפש, 87% ממנה חיים בערים וכ־85% מרוכזים באבו דאבי, בדובאי ובשארג'אה. הסוגיות הסביבתיות העיקריות שאיחוד האמירויות מתמודדת עימן הן זיהום אוויר; מחסור במים עקב גידול האוכלוסייה המהיר והביקוש הגבוה לאנרגיה והיעדר משאבי מים טבעיים; הידרדרות הקרקע ומדבור; פסולת; זיהום חופים בעקבות דליפות נפט; ואובדן המגוון הביולוגי. שינויי האקלים מחריפים את בעיית מחסור המים וגורמים לירידה באיכות המים ולזיהום מים, וגם להחרפת תופעת המדבור ולאובדן שטחי קרקע מעובדים, לסופות חול תכופות יותר ולעליית מפלס פני הים. 
 
כמה מהאתגרים הסביבתיים של איחוד האמירויות מאיימים על איכות החיים הלאומית ועל עתידם של תושביה. כך, למשל, בדצמבר 2017 פרסמה סוכנות אבו דאבי לאיכות הסביבה (Environment Agency Abu Dhabi), דו"ח על מצב הסביבה (State of Environment), שראה בזיהום האוויר איום סביבתי עיקרי על בריאות הציבור באיחוד האמירויות. נוסף על כך, כמה מומחים אף הזהירו מפני התרוקנות מי התהום במדינה כבר בשנת 2030. כמו כן, לדברי ת'אני אל־זיודי, השר לשינויי אקלים ולאיכות הסביבה, בפסגת האוקיינוס הבין־לאומית השנתית השישית שהתקיימה במרץ 2019 באבו דאבי, "כל עלייה במפלס פני הים תשפיע על חלק גדול מאזורי החופים שלנו. כמעט 80 אחוזים מהאוכלוסייה שלנו מתגוררים באזורי החוף ולכן קהילותיהם ייהרסו".  
 
איחוד האמירויות מכירה כבר כמה שנים בעובדה ששינויי האקלים הם "מכפיל איום" רציני למדינה. הכרה זו באה לידי ביטוי בעובדה שהיא הייתה המדינה הראשונה במזרח התיכון ששינתה, בשנת 2016, את שם המשרד לאיכות הסביבה ומים, שנוסד בשנת 2006, למשרד לשינויי אקלים ולאיכות הסביבה, וקבעה שיהיה האחראי לניהול כל ההיבטים הקשורים לשינויי אקלים, במישור הלאומי והבין־לאומי. שינוי זה, כנכתב באתר המשרד, הוא "אבן דרך חשובה. הוא מחזק את מאמצי איחוד האמירויות להתמודד עם סוגיית שינויי האקלים באמצעות היישום של מדיניות ויוזמות מקיפות למיתון שינויי האקלים ולהסתגלות אליהם ולהגנה על המערכות הסביבתיות הייחודיות שלנו".
 
הכרה זו באה לידי ביטוי גם בחזון 2021 של איחוד האמירויות, שמטרתו להציב את איחוד האמירויות בין המדינות "הטובות ביותר בעולם" בשנת היובל להולדתה. ואכן, אחד מששת סדרי הקדימויות הלאומיים שהודגשו בחזון היה "סביבה מקיימת ותשתיות", ולפיו "הבטחת הפיתוח הכלכלי והחברתי, עם ההערכה לקיימות סביבתית, היא עדיפות מפתח עבור איחוד האמירויות. סדר היום הלאומי של חזון 2021 מהבחינה הסביבתית מתמקד בשיפור איכות האוויר, בשימור משאבי המים, בהגדלת התרומה של אנרגיה נקייה וביישום תוכניות לצמיחה ירוקה".
 
החזון הסביבתי 2030 של אמירות אבו דאבי מבקש להבטיח את השילוב בין שלושת עמודי התווך של הקיימות: חזון סביבתי, חזון כלכלי וחזון חברתי. מטרה נוספת של החזון היא לשמר ולחזק את המורשת הטבעית של אבו דאבי באמצעות שימוש יעיל במשאבים ולתרום לאיכות חיים טובה יותר לכולם. חזון זה מזהה חמישה תחומים עיקריים: הפחתה למינימום של השפעת שינויי האקלים; אוויר נקי והפחתת הזיהום הקולי כתרומה לתנאי חיים בטוחים ובריאים; ניהול יעיל ושימור של משאבי מים; שימור המגוון הביולוגי, בתי הגידול והמורשת התרבותית עבור דור ההווה והדורות הבאים וניהול פסולת.
 
כמו כן, הכרה זו באיום הטמון בשינויי האקלים השתלבה במגמה שאיחוד האמירויות התחילה בה כבר בעשור הקודם, שמטרתה לכלול את הפיתוח בר־הקיימא במדיניות הלאומית, ובמסגרת זו גם לגוון את מקורות האנרגיה שלה ולהתכונן "ליום שלאחר הנפט" – למרות שאיחוד האמירויות היא יצרנית הנפט השמינית בגודלה בעולם, יצואנית הנפט החמישית, יצרנית הגז הטבעי ה־14 ויצואנית הגז הטבעי ה־25 בעולם.
 
כדי להגשים את חזונה הקימה ממשלת איחוד האמירויות במהלך העשורים האחרונים כמה מוסדות בלתי ממשלתיים ויוזמות, כמו "הסוכנות לאיכות הסביבה – אבו דאבי", "יוזמת הנתונים הסביבתיים הגלובאליים של אבו דאבי" ו"אקדמיית המים הערבית", והיא חתומה על אמנות סביבתיות אזוריות ובין־לאומיות רבות. בין היתר, היא פיתחה את תחום האנרגיות המתחדשות, ובמיוחד את האנרגיה הסולארית והגרעינית (באוגוסט 2020 התחיל לפעול הכור הגרעיני הראשון בעולם הערבי באיחוד האמירויות), בנתה ערים ירוקות – מצדר באבו דאבי, העיר הירוקה הראשונה בעולם, העיר בת־הקיימא (Sustainable City) בדובאי והעיר הירוקה המתוכננת ורד המדבר (Desert Rose City) גם היא בדובאי, והקימה מתקני התפלה רבים כדי לפצות על ההידלדלות המהירה של מי התהום וזיהום המים.
 
איחוד האמירויות גם פיתחה את יוזמת הכלכלה הירוקה שהושקה בינואר 2012, המאפשרת גם למגזר הפרטי להירתם למימוש החזון. מטרות היוזמה הן להפוך את איחוד האמירויות לאחת מהמדינות המובילות בעולם בתחום, למרכז לייצוא מוצרים וטכנולוגיות ירוקות ולשמר סביבה מקיימת שתתמוך בצמיחה הכלכלית לטווח ארוך מתוך הגנה על הסביבה. יוזמה זו כוללת מגוון תוכניות ומדיניות בתחומי האנרגיה, החקלאות, ההשקעות הירוקות, הבנייה הירוקה, ההתמודדות עם השפעות שינויי האקלים, פיתוח וייצוא של טכנולוגיות ומוצרים ירוקים, שימוש במשאבי טבע ומחזור פסולת. כך, למשל, "מועצת הבנייה הירוקה של איחוד האמירויות" היא פורום עצמאי שמטרתו לשמר את הסביבה באמצעות חיזוק וקידום בנייה ירוקה. יתרה מזו, ממשלת איחוד האמירויות מקיימת קמפיינים להעלאת המודעות הסביבתית בקרב מגזרים שונים באוכלוסייה.
 
מאמציה של איחוד האמירויות להתמודד עם האתגרים הסביבתיים הניצבים מולה הציבו אותה כאחת מהמדינות המובילות במזרח התיכון ובצפון אפריקה בנושא זה, וגם לישראל יש הרבה מה ללמוד ממנה, הן בתחום הכללת היעדים הסביבתיים בחזון הלאומי לעתיד המדינה, הן באופן שבו הממשלה רותמת את החברה האזרחית ואת המגזר הפרטי למימוש החזון.   
מאמרים נוספים