האיאתוללה שהלהיט את המזרח התיכון
שיח' נמר א-נמר (תמונה: עבאס גודרזי)
Below are share buttons

האיאתוללה שהלהיט את המזרח התיכון

שלשום הוצא להורג בסעודיה האיאתולה השיעי נימר א-נימר, שהיה מתנגד גלוי של השלטון הסעודי. התגובות באיראן ובקהילות שיעיות במזרח התיכון קשות מאוד, והסכסוך הסוני-שיעי באזור נראה כעומד בפני תפנית חדשה

שלשום הוצא להורג בסעודיה נימר בכר א-נימר, האיאתוללה השיעי-סעודי בן ה-56, יחד עם עוד 46 מורשעים בטרור. א-נימר נעצר ביולי 2014 בטענה כי הוא "סוכן זר של מדינה עוינת", קרי איראן, ובאשמת הסתה לטרור שיעי. לאחר מעצרו יצאו אלפי שיעים בפרובינציה המזרחית של סעודיה להפגנות סוערות ואלימות בתביעה לשחררו. שיעים סעודים רבים ראו בנימר את המנהיג הרוחני העליון שלהם במדינה.

אל-נימר למד שנים רבות במוסדות דת שיעים, בעיקר באיראן אך גם בסוריה. הוא ראה עצמו כתלמידו של האיאתוללה הבכיר מוחמד חוסיני שיראזי ולאחר מכן של אחיינו, האיאתוללה הבכיר מוחמד תקי אל-מודרסי, שניהם ממשפחה של אנשי דת שיעים בכירים זה דורות רבים. שיראזי היה מתומכי רעיון יצוא המהפכה האיראנית לעולם הערבי והיה מעורב בהקמת ארגונים מיליטנטים בעיראק ובבחרין, שמטרתם הייתה להפיל את המשטרים הקיימים לטובת כינון רפובליקות אסלאמיות על-פי המודל האיראני.

במהלך המהפכה האסלאמית באיראן ב-1979 התעמת שיראזי עם האיאתוללה ח'ומיני סביב שתי שאלות מרכזיות: מי מהם בכיר יותר בהיררכיה הדתית, שאלה מהותית שאמורה הייתה לקבוע מי יהיה מנהיגה הרוחני של איראן הפוסט-מהפכנית, ואיזו תיאוריה תיאולוגית פוליטית עדיפה: רעיון שלטון חכם ההלכה של ח'ומיני או רעיון שלטון חכמי ההלכה של שיראזי. בשני המאבקים הפסיד שיראזי לח'ומיני. אל-מודרסי תמך אף הוא ברעיון יצוא המהפכה האסלאמית וניסה ליישמו בכווית בתחילת שנות השמונים של המאה ה-20, עד שגורש מהמדינה. הוא לקח חלק פעיל מאוד בהקמת משמרות המהפכה והיו שטענו כי אף עמד בראשם. לאחר הפלת צדאם חוסין שב אל-מודרסי לעיראק ונעצר לזמן קצר על ידי האמריקאים באשמת הסתה לטרור.

אל-נימר הושפע מאוד ממוריו, ובשובו לערב הסעודית הטיף לשיטת ממשל המבוססת על רעיונותיהם של שיראזי ומודרסי. עם זאת, הוא הבין כי למיעוט השיעי בערב הסעודית אין יכולת להקים רפובליקה אסלאמית שיעית בממלכה, ולכן הוא לא הטיף בגלוי למהפכה אלימה אלא ל"דמוקרטיה המבוססת על רצונו החופשי של העם". בהדרגה הפך לאחד ממבקריה הגלויים של משפחת השלטון הסעודית ושל בעלי בריתה מקרב המונרכיות במפרץ הפרסי. הוא מתח ביקורת על הדיכוי האלים של ההתקוממות השיעית בבחרין ב-2011, שבו השתתפו כוחות סעודים, ודרש התערבות בין-לאומית כדי להגן על המיעוט השיעי מהדיכוי הסעודי, שלטענתו היה לא פחות גרוע מזה של סדאם חוסיין. במהלך ההפגנות ב-2011 הוא נשא נאום פומבי שבו קרא להפלת בית סעוד מהשלטון באמצעים לא אלימים, אך איים כי "אם יימשך דיכוי השיעים במדינה הם עלולים להתקומם על השלטון העריץ".

אל-נימר ראה בבית סעוד שלטון כפירה שצריך לעבור מהעולם. לאחר מותו של יורש העצר הסעודי, נאיף בן עבד אל-עזיז, ביוני 2012, הוא הצהיר כי זה יום משמח וכי נאיף נדון לייסורים בגיהינום על פשעיו. רבים מתומכיו הצעירים הם המובילים את "האינתיפאדה השיעית" המתמשכת מזה שנים בפרובינציה המזרחית בערב הסעודית, אשר גרמה עד כה למספר הרוגים בקרב כוחות הביטחון המקומיים ומקרב השיעים ולחוסר יציבות מתמשך במקומות מושבותיהם של השיעים בערב הסעודית. אזהרות ומעצרים רבים לא הצליחו למתן את ביקורתו על המשטר הסעודי.

הוצאתו להורג של אל-נימר עוררה גל מחאות נרחב בקרב קהילות שיעיות במזרח התיכון. מפגינים באיראן הציתו את השגרירות הסעודית בטהראן ואנשי דת שיעים בעיראק, איראן ולבנון איימו כי "שערי הגיהינום נפתחו". מוקתדא א-סדר, העומד בראש ארגון "ג'יש אל-מהדי" ונמנה על בכירי הפוליטיקאים השיעים בעיראק, קרא לשיעים בערב הסעודית וברחבי המפרץ הפרסי להתקומם על "משטרי הטרור והכפירה בארצותיהם". בבחרין התעמתו כוחות המשטרה עם מאות מפגינים שיעים שמחו על הוצאתו להורג של אל-נימר, ובתימן הכריזו החות'ים על יום אבל והאשימו את המשטר הסעודי בפשעים נגד הדת. מנהיגי דת בכירים באיראן איימו כי "הפשע הזה יקרב את קיצו של המשטר הכופר".

הוצאתו להורג של האיאתולה השיעי-הסעודי החריפה את האיבה הדתית בין הסונים לבין השיעים ובין איראן לערב הסעודית, המתבטאת בשנים האחרונות בעימות גלוי ומדמם במקומות רבים במזרח התיכון. אמש כבר הודיעה סעודיה על ניתוק היחסים הדיפלומטיים בינה לבין איראן, ונראה כי המתיחות בין שתי המדינות, ובין סונים לשיעים במזרח התיכון, עומדת לקבל תפנית חדשה.

שאול ינאי
לדף האישי

שלשום הוצא להורג בסעודיה נימר בכר א-נימר, האיאתוללה השיעי-סעודי בן ה-56, יחד עם עוד 46 מורשעים בטרור. א-נימר נעצר ביולי 2014 בטענה כי הוא "סוכן זר של מדינה עוינת", קרי איראן, ובאשמת הסתה לטרור שיעי. לאחר מעצרו יצאו אלפי שיעים בפרובינציה המזרחית של סעודיה להפגנות סוערות ואלימות בתביעה לשחררו. שיעים סעודים רבים ראו בנימר את המנהיג הרוחני העליון שלהם במדינה.

אל-נימר למד שנים רבות במוסדות דת שיעים, בעיקר באיראן אך גם בסוריה. הוא ראה עצמו כתלמידו של האיאתוללה הבכיר מוחמד חוסיני שיראזי ולאחר מכן של אחיינו, האיאתוללה הבכיר מוחמד תקי אל-מודרסי, שניהם ממשפחה של אנשי דת שיעים בכירים זה דורות רבים. שיראזי היה מתומכי רעיון יצוא המהפכה האיראנית לעולם הערבי והיה מעורב בהקמת ארגונים מיליטנטים בעיראק ובבחרין, שמטרתם הייתה להפיל את המשטרים הקיימים לטובת כינון רפובליקות אסלאמיות על-פי המודל האיראני.

במהלך המהפכה האסלאמית באיראן ב-1979 התעמת שיראזי עם האיאתוללה ח'ומיני סביב שתי שאלות מרכזיות: מי מהם בכיר יותר בהיררכיה הדתית, שאלה מהותית שאמורה הייתה לקבוע מי יהיה מנהיגה הרוחני של איראן הפוסט-מהפכנית, ואיזו תיאוריה תיאולוגית פוליטית עדיפה: רעיון שלטון חכם ההלכה של ח'ומיני או רעיון שלטון חכמי ההלכה של שיראזי. בשני המאבקים הפסיד שיראזי לח'ומיני. אל-מודרסי תמך אף הוא ברעיון יצוא המהפכה האסלאמית וניסה ליישמו בכווית בתחילת שנות השמונים של המאה ה-20, עד שגורש מהמדינה. הוא לקח חלק פעיל מאוד בהקמת משמרות המהפכה והיו שטענו כי אף עמד בראשם. לאחר הפלת צדאם חוסין שב אל-מודרסי לעיראק ונעצר לזמן קצר על ידי האמריקאים באשמת הסתה לטרור.

אל-נימר הושפע מאוד ממוריו, ובשובו לערב הסעודית הטיף לשיטת ממשל המבוססת על רעיונותיהם של שיראזי ומודרסי. עם זאת, הוא הבין כי למיעוט השיעי בערב הסעודית אין יכולת להקים רפובליקה אסלאמית שיעית בממלכה, ולכן הוא לא הטיף בגלוי למהפכה אלימה אלא ל"דמוקרטיה המבוססת על רצונו החופשי של העם". בהדרגה הפך לאחד ממבקריה הגלויים של משפחת השלטון הסעודית ושל בעלי בריתה מקרב המונרכיות במפרץ הפרסי. הוא מתח ביקורת על הדיכוי האלים של ההתקוממות השיעית בבחרין ב-2011, שבו השתתפו כוחות סעודים, ודרש התערבות בין-לאומית כדי להגן על המיעוט השיעי מהדיכוי הסעודי, שלטענתו היה לא פחות גרוע מזה של סדאם חוסיין. במהלך ההפגנות ב-2011 הוא נשא נאום פומבי שבו קרא להפלת בית סעוד מהשלטון באמצעים לא אלימים, אך איים כי "אם יימשך דיכוי השיעים במדינה הם עלולים להתקומם על השלטון העריץ".

אל-נימר ראה בבית סעוד שלטון כפירה שצריך לעבור מהעולם. לאחר מותו של יורש העצר הסעודי, נאיף בן עבד אל-עזיז, ביוני 2012, הוא הצהיר כי זה יום משמח וכי נאיף נדון לייסורים בגיהינום על פשעיו. רבים מתומכיו הצעירים הם המובילים את "האינתיפאדה השיעית" המתמשכת מזה שנים בפרובינציה המזרחית בערב הסעודית, אשר גרמה עד כה למספר הרוגים בקרב כוחות הביטחון המקומיים ומקרב השיעים ולחוסר יציבות מתמשך במקומות מושבותיהם של השיעים בערב הסעודית. אזהרות ומעצרים רבים לא הצליחו למתן את ביקורתו על המשטר הסעודי.

הוצאתו להורג של אל-נימר עוררה גל מחאות נרחב בקרב קהילות שיעיות במזרח התיכון. מפגינים באיראן הציתו את השגרירות הסעודית בטהראן ואנשי דת שיעים בעיראק, איראן ולבנון איימו כי "שערי הגיהינום נפתחו". מוקתדא א-סדר, העומד בראש ארגון "ג'יש אל-מהדי" ונמנה על בכירי הפוליטיקאים השיעים בעיראק, קרא לשיעים בערב הסעודית וברחבי המפרץ הפרסי להתקומם על "משטרי הטרור והכפירה בארצותיהם". בבחרין התעמתו כוחות המשטרה עם מאות מפגינים שיעים שמחו על הוצאתו להורג של אל-נימר, ובתימן הכריזו החות'ים על יום אבל והאשימו את המשטר הסעודי בפשעים נגד הדת. מנהיגי דת בכירים באיראן איימו כי "הפשע הזה יקרב את קיצו של המשטר הכופר".

הוצאתו להורג של האיאתולה השיעי-הסעודי החריפה את האיבה הדתית בין הסונים לבין השיעים ובין איראן לערב הסעודית, המתבטאת בשנים האחרונות בעימות גלוי ומדמם במקומות רבים במזרח התיכון. אמש כבר הודיעה סעודיה על ניתוק היחסים הדיפלומטיים בינה לבין איראן, ונראה כי המתיחות בין שתי המדינות, ובין סונים לשיעים במזרח התיכון, עומדת לקבל תפנית חדשה.

Below are share buttons

קוראים יקרים
פורום החשיבה האזורית הוא ארגון ללא מטרות רווח
אנו יודעים כי גם אלה אינם ימים קלים עבורכם, וכי לא קל למצוא את הפניות התומכות בעבודתנו.

בין אם תוכלו לתמוך בנו כלכלית ובין אם פשוט להקדיש לנו את הזמן ותשומת הלב בקריאה – אנו אסירי תודה.

לקריאה ותמיכה