מותו של סולטאן, יורש העצר הסעודי, העלה מחדש את הספקות לגבי המשך יציבותה של הממלכה בתקופה כה סוערת. מייסד הממלכה הסעודית, עבד אל-עזיז אבן סעוד, הקים את המדינה הסעודית השלישית כאשר לנגד עיניו עמד גורלה של הקודמת אשר חרבה בעיקר בגלל מחלוקת על הירושה בין בני המשפחה הסעודית. חלק מהאסטרטגיה הפוליטית שלו היתה לכונן בריתות עם השבטים הגדולים של חצי האי ערב באמצעות נישואין. בסך הכול היו לו עשר נשים חוקיות, ארבע בכול רגע נתון. הבנים הזכרים של נשים אלה, ככול הנראה 43 במספר, (ההערכה כי מספר הבנות היה אף כפול מזה) היוו את מניותיהם של השבטים במערכת השלטונית של המדינה. חמישה מהם ירשו אותו, כולל המלך הנוכחי, עבדאללה אשר נולד ב-1923. אבן סעוד קבע כי בניו הם שירשו אותו על-פי סדר הולדתם הכרונולוגי ובאופן זה יצר מערכת שהצטיינה ביציבותה הפוליטית, להוציא הדחה של בנו סעוד ורצח של בן אחר, פייסל. כיום ישנם כ-20,000 צאצאים ישירים של אבן סעוד וכ-500 מהם משולבים בכול רמות השלטון והצבא בערב הסעודית.
הבעייתיות החלה כאשר הזמן הדביק את בניו של אבן סעוד, אשר נפטר ב-1953. כך למשל המלך פאהד, אשר שלט מ-1982 ועד 2005, לא תפקד מסיבות רפואיות בעשר שנים האחרונות לשלטונו. יורש העצר שלו, עבדאללה למעשה שלט בפועל במקומו, אך גם הוא סבל מבעיות בריאותיות חריפות עקב גילו המתקדם, 88. מאז שירש את כס המלכות ב-2005 עבר המלך הסעודי טיפולים רבים, חלקם בארה"ב, אשר האחרון בהם גרמו להיעדרותו מהמדינה במשך חודשים רבים אליה הוא שב רק לפני כמה חודשים. כדי לסבך את נושא הירושה כדי לדעת כי בתוך בית המלוכה ישנה עדיפות לבניה של אשתו הבכירה של אבן סעוד, חסה סודיירי, מהשבט הגדול בממלכה. עד כה היו שני מלכים מענף זה, פייסל ופאהד וסולטן היה אמור להיות השלישי. למעשה בחירתו ליורש עצר נועדה לפייס את הענף הסודיירי החזק אך מותו מעלה מחדש את המתחים בתוך המשפחה השלטת.
ב-1992 התקבל חוק הקובע כי יורשים אפשריים יכולים להיות גם מקרב נכדיו של אבן סעוד. בנוסף, המלך עבדאללה הקים ב-2006 מועצה מייעצת בת 35 חברים, הכוללת גם את אחיו אך גם הנכדים הבכירים, כדי לאפשר להם להיות מעורבים בקביעת זהות היורש, אך לא ברור עד כמה קביעותיה מחייבות. הסיבה העיקרית היא שהנותרים בחייו מקרב בניו של אבן סעוד, ובראשם שר הפנים החזק, נאיף, השייך לענף הסודיירי, לא יהיו מוכנים לוותר על הסיכוי להיות מלכים. מחלת הסרטן ממנה סובל וגילו המתקדם, 77, לא תמנע מנאיף לתבוע את חלקו. בכול זאת כדאי לבחון את זהות הבולטים בקרב דור הנכדים:
מוחמד בן נאיף, סגן שר הפנים בתואר ושר הפנים בפועל בגלל מחלת אביו. מוחמד מנהל את המערכה המוצלחת נגד האסלאם הרדיקלי בממלכה, ככול הנראה אחראי על איחוד הפלגים הסונים השונים בעיראק במטרה לבלום את ההשפעה האיראנית. מתוקף תפקידו הוא פועל בתיאום עם ראשי מטות ללוחמה בטרור מערביים. השתייכותו לענף הסודיירי מגדילה את סיכוייו להיות מלך בעתיד. יכול להיות שאביו, האמור להיות יורש העצר הבא, יהיה מוכן לוותר על הירושה למענו.חאלד בן סולטן, שר הביטחון בפועל ובנו של יורש העצר המנוח. הוא תמך בשיגור הכוחות הסעודיים לבחריין וניהל את המערכה הצבאית נגד המורדים הח'ותים בתימן. בין המובילים את המאבק נגד ההגמוניה האיראנית במזה"ת מה שמקנה לו נקודות זכות בארה"ב, המעורבת מאחורי הקלעים במאבקי הירושה. אף הוא מהענף הסודיירי.
מתעב בן עבדאללה, בנו הבכור של המלך הנוכחי. הוא מונה להיות מפקד המשמר הלאומי בדרגה של שר בקבינט. המשמר הלאומי אחראי למעשה על ההגנה על בית המלוכה. רבים רואים בו כאחד מהנסיכים המוכשרים ביותר בממלכה וחושבים כי המלך מכשיר אותו לירושה. אולם העדרה של מסורת ירושת הבכור, המתחים בין ענפי המשפחה השונים פוגעים בסיכוייו, לפחות בסבב הקרוב.
לסיכום: שאלת הירושה היא קריטית בכול חברה מלוכנית ושבעתיים כאשר בסיס המלוכה הוא שבטי-דתי. ההיסטוריה מראה כי גורלה של הממלכה הסעודית תלוי במידה רבה באחדות המשפחה השלטת ולכן סביר להניח כי יעדיפו לפתור את המחלוקות בתוך המשפחה גם אם טובת המדינה תפגע. השלכות של מאבק ירושה גלוי עלולות להשפיע על יציבות המזרח התיכון ועל כלכלת העולם התלויה במידה רבה במפיקת הנפט הגדולה בעולם.
