Below are share buttons

סוריה: לקראת הסתמכות עצמית

העם הסורי לומד בדרך הקשה שיעור חשוב ביחסים בינלאומיים: אין לו על מי לסמוך אלא על עצמו

איך נראית סוריה ביום שאחרי הוטו הרוסי-סיני במועצת הבטחון שמנע החלטה נגד משטרו של אסד? די דומה לסוריה ביום שלפני הוטו, אם לשפוט לפי סרטוני החובבים הזורמים מתוך המדינה. הבדל אחד כן ניכר, עם זאת. הזעם האזרחי שעד כה הופנה רק כלפי אסד ואנשיו מופנה כעת כלפי רוסיה וסין וכלפי הליגה הערבית המגלה אזלת יד בהגנה על אזרחי סוריה.

המודעות התקשורתית והטכנולוגית של אזרחי סוריה מדהימה. מזה חודשים רבים אזרחים מצלמים בטלפונים ניידים הפגנות, הרוגים, הפצצות ונאומי נצחון של ראשי המורדים ומעלים את הסרטונים תוך שעות ספורות לערוצי יו-טיוב המוקדשים לכך. שני הערוצים העיקריים, Sham News  ו-Ugarit News מהווים מקור בלעדי לחדשות מתוך סוריה, מדינה שבה לא יעז כיום עיתונאי מערבי לדרוך. האזרחים הסורים, עירוניים ככפריים הופכים לעיתונאים מטעם עצמם. הם פותחים את הסרטונים בהצגה של "שקופית" מאולתרת בדמות שלט כתוב בכתב יד ובו התאריך והמקום. הם מלווים את הסרטונים בפרשנות או בקריאות נגד המשטר. היום הקריאות הללו מופנות בעיקר כנגד הוטו הרוסי-סיני.

קחו למשל את איש הצוות הרפואי בחומס, המציג למצלמה רסיס ברזל שהוצא מגופו של פצוע בעיר. "הנה התוצאה של הוטו הרוסי והסיני," הוא אומר לצלם. "הסיבה היא החולשה של הערבים ושל האירופאים." או את האזרחים מקללים את משפחת אסד ומגנים את הוטו בזמן הפצצה צבאית על חומס, בקרבת בית קברות. "הם אפילו פוגעים במתים," קובע הצלם.

ניכר שהאזרחים מודעים מאוד להתפתחויות הפוליטיות והדיפלומטיות באזור, וברור שאין הם מקבלים את המידע שלהם מהתקשורת הממלכתית. בעידן האינטרנט וערוצי הלווין, לתעמולה הממשלתית אין כל משמעות. קטעי הוידאו החובבנים הללו הופכים בסיס לכיסוי התקשורתי הערבי והבינלאומי, ובכך למעשה מזינים את עצמם.

תופעה נוספת הבולטת לעין בסרטוני החובבים היא השתתפות נשים במחאה, גם אם באופן מוגבל. בהפגנה בדרעא היום נראות נשים עומדות לצד גברים וקוראות להפלת שלטון אסד. בתחילת הסרטון מוצג שלט נייר עליו כתוב "אין אנו מצפים לדבר ממועצת הבטחון או מהליגה הערבית. אנו שמים את מבטחנו באל." סרטון נוסף, מפתיע למדי, מגיע מהעיר חלבּ   שנמנעה עד כה מלקחת חלק במחאה. עשר נשים עטויות שחורים ורעולות קוראות להוצאתו להורג של אסד ואנשיו ומבטיחות להמשיך במאבק. "כל טיפת דם שנפלה היא דלק למהפכתנו," אומרת אחת הנשים, ואז פונה לציבור המערבי: "אל חופשיי העולם, אנחנו לא זקוקים למילים שלכם אלא למעשים." ערוץ טלויזיה עצמאי של אופוזיציונר לונדוני משדר סרטוני אופוזיציה מסביב לשעון, בליווי קטעי קריינות קצרים.  יש לקוות כי התקשורת העממית הצומחת בסוריה תהווה בסיס לתקשורת חופשית בעידן שלאחר אסד.  

בכל אופן, ההצבעה במועצת הבטחון והוטו הציני והאכזרי של רוסיה וסין מלמד את אזרחי סוריה שיעור חשוב ביחסים בינלאומיים: אין להם על מי לסמוך אלא על עצמם. אולם אזלת היד הבינלאומית לא הוציאה את הרוח ממפרשי המפגינים, אם לשפוט לפי סרטוני ההפגנות הממשיכים לזרום מתוך המדינה. סביר להניח שההתפכחות הסורית מהסתמכות על העולם תלווה את מנהיגי המדינה שיירשו את אסד.    

אלחנן מילר
לדף האישי
איך נראית סוריה ביום שאחרי הוטו הרוסי-סיני במועצת הבטחון שמנע החלטה נגד משטרו של אסד? די דומה לסוריה ביום שלפני הוטו, אם לשפוט לפי סרטוני החובבים הזורמים מתוך המדינה. הבדל אחד כן ניכר, עם זאת. הזעם האזרחי שעד כה הופנה רק כלפי אסד ואנשיו מופנה כעת כלפי רוסיה וסין וכלפי הליגה הערבית המגלה אזלת יד בהגנה על אזרחי סוריה.

המודעות התקשורתית והטכנולוגית של אזרחי סוריה מדהימה. מזה חודשים רבים אזרחים מצלמים בטלפונים ניידים הפגנות, הרוגים, הפצצות ונאומי נצחון של ראשי המורדים ומעלים את הסרטונים תוך שעות ספורות לערוצי יו-טיוב המוקדשים לכך. שני הערוצים העיקריים, Sham News  ו-Ugarit News מהווים מקור בלעדי לחדשות מתוך סוריה, מדינה שבה לא יעז כיום עיתונאי מערבי לדרוך. האזרחים הסורים, עירוניים ככפריים הופכים לעיתונאים מטעם עצמם. הם פותחים את הסרטונים בהצגה של "שקופית" מאולתרת בדמות שלט כתוב בכתב יד ובו התאריך והמקום. הם מלווים את הסרטונים בפרשנות או בקריאות נגד המשטר. היום הקריאות הללו מופנות בעיקר כנגד הוטו הרוסי-סיני.

קחו למשל את איש הצוות הרפואי בחומס, המציג למצלמה רסיס ברזל שהוצא מגופו של פצוע בעיר. "הנה התוצאה של הוטו הרוסי והסיני," הוא אומר לצלם. "הסיבה היא החולשה של הערבים ושל האירופאים." או את האזרחים מקללים את משפחת אסד ומגנים את הוטו בזמן הפצצה צבאית על חומס, בקרבת בית קברות. "הם אפילו פוגעים במתים," קובע הצלם.

ניכר שהאזרחים מודעים מאוד להתפתחויות הפוליטיות והדיפלומטיות באזור, וברור שאין הם מקבלים את המידע שלהם מהתקשורת הממלכתית. בעידן האינטרנט וערוצי הלווין, לתעמולה הממשלתית אין כל משמעות. קטעי הוידאו החובבנים הללו הופכים בסיס לכיסוי התקשורתי הערבי והבינלאומי, ובכך למעשה מזינים את עצמם.

תופעה נוספת הבולטת לעין בסרטוני החובבים היא השתתפות נשים במחאה, גם אם באופן מוגבל. בהפגנה בדרעא היום נראות נשים עומדות לצד גברים וקוראות להפלת שלטון אסד. בתחילת הסרטון מוצג שלט נייר עליו כתוב "אין אנו מצפים לדבר ממועצת הבטחון או מהליגה הערבית. אנו שמים את מבטחנו באל." סרטון נוסף, מפתיע למדי, מגיע מהעיר חלבּ   שנמנעה עד כה מלקחת חלק במחאה. עשר נשים עטויות שחורים ורעולות קוראות להוצאתו להורג של אסד ואנשיו ומבטיחות להמשיך במאבק. "כל טיפת דם שנפלה היא דלק למהפכתנו," אומרת אחת הנשים, ואז פונה לציבור המערבי: "אל חופשיי העולם, אנחנו לא זקוקים למילים שלכם אלא למעשים." ערוץ טלויזיה עצמאי של אופוזיציונר לונדוני משדר סרטוני אופוזיציה מסביב לשעון, בליווי קטעי קריינות קצרים.  יש לקוות כי התקשורת העממית הצומחת בסוריה תהווה בסיס לתקשורת חופשית בעידן שלאחר אסד.  

בכל אופן, ההצבעה במועצת הבטחון והוטו הציני והאכזרי של רוסיה וסין מלמד את אזרחי סוריה שיעור חשוב ביחסים בינלאומיים: אין להם על מי לסמוך אלא על עצמם. אולם אזלת היד הבינלאומית לא הוציאה את הרוח ממפרשי המפגינים, אם לשפוט לפי סרטוני ההפגנות הממשיכים לזרום מתוך המדינה. סביר להניח שההתפכחות הסורית מהסתמכות על העולם תלווה את מנהיגי המדינה שיירשו את אסד.    

Below are share buttons

קוראים יקרים
פורום החשיבה האזורית הוא ארגון ללא מטרות רווח
אנו יודעים כי גם אלה אינם ימים קלים עבורכם, וכי לא קל למצוא את הפניות התומכות בעבודתנו.

בין אם תוכלו לתמוך בנו כלכלית ובין אם פשוט להקדיש לנו את הזמן ותשומת הלב בקריאה – אנו אסירי תודה.

לקריאה ותמיכה