התפשטות וירוס הקורונה וההתמודדות עימו הוכיחו את חשיבותה של מערכת בריאות יעילה, חזקה ויציבה. מערכת בריאות כזאת מתמודדת עם המתרחש על בסיס ניסיון קודם ומתוך עיקרון של טיפול מונע, לא מתוך חולשה. זוהי מערכת בריאות חזקה שמשתמשת בתוכניות בדוקות וסדורות כדי לעורר מודעות לווירוס, לערוך בדיקות, לדווח על תוצאותיהן ולנקוט צעדי מניעה. מערכת כזאת צריכה, בין היתר, לנהוג בשקיפות, להקפיד לתעד נתונים ולספק מיטות אשפוז בשפע, חדרי מיון ורופאים מומחים.
משבר הקורונה מראה שמדינות שבהן יש מערכת בריאות כזאת, כמו סין, קוריאה הדרומית וסינגפור, הצליחו להתמודד ביעילות עם המשבר הנוכחי ואולי אף צפויות להתמודד בהצלחה עם המשברים הבאים. במדינה אירופית כמו איטליה הווירוס עושה שמות למרות קיומה של מערכת בריאות חזקה ויציבה, בגלל חוסר שקיפות בתיעוד האירועים ומפני שהאיטלקים לא נקטו את צעדי המניעה הדרושים.
באשר לנו, בפלסטין אכן חלה התקדמות משמעותית בהיבטים רבים של מערכת הבריאות: עזרה ראשונה, בריאות הציבור, הקמת מרפאות מומחים ובתי חולים, מספר המיטות, איכות הסגל הרפואי, חדרי מיון, ציוד, מעבדות ועוד. השליטה על וירוס הקורונה בשטחי הרשות משקפת את המגמה החיובית הזאת, ואכן דגימות נלקחות, בדיקות מתבצעות ומכינים את הציבור לקראת הבאות. גם הדו"ח של ארגון הבריאות העולמי על מצב הקורונה בפלסטין מעיד על יעילותה של המערכת, וכולנו תקווה שהמצב יישאר כך.
כבר בשלב המוקדם הזה משבר הקורונה מלמד אותנו שצריך להשתמש במומנטום הזה ובסולידריות כדי לקדם את מערכת הבריאות ולהכשיר מתמחים, לספק ציוד ולפתוח מרכזי בריאות לטובת שירות איכותי לאזרח. צריך להמשיך ולהשקיע במערכת הבריאות בארצנו כדי שהאזרח הפשוט יוכל לקבל בקלות שירותי רפואה נוחים.
הקורונה כקריאת השכמה
מערכת הבריאות בארצנו צריכה לתפוס את המקום הראשון בסדר העדיפויות הלאומי, בפרט בתקציב הממשלה. יש להפנות את התקציב לרכישת ציוד איכותי, ייעול הניהול ושיפור השירות לאזרח. עקרון בריאות הציבור צריך להיות עיקרון יסוד להגנה על המדינה ועל החברה, ולאורו יש לייצר מראש דרך להתמודד עם המגפה עוד לפני שתתפרץ. מרפאות העזרה הראשונה של משרד הבריאות צריכות לספק תרופות; זו סוגיה שמדירה שינה מעיניהם של אנשים רבים שרוצים תרופות זמינות במחיר שווה לכל כיס. צריך לבחון מחדש את מחירי התרופות ולבדוק כיצד אפשר לשנות את המחירים בבתי המרקחת.
עד עתה התמודדנו באופן עצמאי עם וירוס הקורונה. לקחנו דגימות, ביצענו בדיקות, קיבלנו תוצאות וטיפלנו בחולים לפי הנהלים הבינלאומיים. הצלחה זו ממריצה אותנו להתמודד עם נושא כאוב – ההפניות לטיפול רפואי מחוץ לתחומי הרשות, הפניות שמסובסדות על ידי משרד הבריאות. יש הסבורים כי לגורמים מסוימים יש מונופול על ההפניות, ועלינו לבדוק אם יש דברים בגו'. סבסוד ההפניות הרפואיות עולה כסף רב למשרד הבריאות, ומן הראוי שהכסף יעניק שירות בצדק וביושר למי שזכאי לו. במקביל עלינו לחתור להיות בלתי תלויים בשירותי רפואה זרים ולהמשיך ולהשקיע בשירותי רפואה מקומיים.
על רקע משבר הקורונה המחריף במדינות רבות עלינו להתמקד בתכנון אסטרטגי לטווח ארוך שיעורר מודעות ויקדם טיפול מונע כדי לשמור על בריאות הציבור. אסטרטגיה זו צריכה להיות איכותית ולא כמותית, כלומר לקדם נושאי מפתח: טיפול ראשוני במרפאות, מעבדות, בדיקות, ביטוח בריאות, חיסון, הכשרה, מתן תרופות ושירותי מומחים. עליה להתבסס על מעקב ולימוד שיטתי. או אז ישוב הציבור לבטוח במערכת הבריאות, שחשיבותה רבה, וכפועל יוצא מכך ישתקם אמון הציבור בממשלה ובשלטון. יותר מכול, על מערכת הבריאות להיות מוכנה למשברים נוספים בעתיד, חמורים אף יותר מהמשבר הנוכחי.
ד"ר עקל אבו קרע הוא מומחה פלסטיני לבריאות הציבור. המאמר המלא התפרסם בעיתון אל־איאם הרואה אור ברמאללה. מערבית: רוני ברדה
