איתמר בן גביר. צילום: רויטרס
בן גביר חוגג במצעד הדגלים בעיר העתיקה בירושלים, יוני 2021 (צילום: רויטרס)
Below are share buttons

חוק עונש מוות למחבלים בעיניים פלסטיניות

חוק "עונש מוות למחבלים", החל על פלסטינים בלבד, עבר בקריאה טרומית. וכך, בעוד שהצד הישראלי מנהל שיחות על הרגעת המצב, הוא מקדם את התגשמות חלומו של הסמן הקיצוני ביותר בממשלה, איתמר בן גביר

על רקע אישורו בקריאה טרומית של חוק עונש מוות למחבלים ב־1 במרץ, פרסם מוסטפא איבראהים, משפטן פלסטיני, טור במגזין הדיגיטלי דרג', שבו הוא מתווך לקורא הערבי את סעיפי החוק שמקודם בימים אלה על ידי קואליציית הימין, ומציע נקודת מבט פלסטינית על החוק.

איבראהים פותח את טורו בכך שהחוק אושר בקריאה טרומית בלב תקופה סוערת בגדה המערבית, ימים ספורים לאחר המהומות בחווארה והפסגה המדינית בעמאן בין הצד הפלסטיני והישראלי ובהשתתפות האמריקאים, המצרים והירדנים בניסיון להרגיע את הרוחות.

בתוך כך מוסטפא מראה כי הצד הישראלי מנהל שיחות על הרגעת המצב, אך באותו זמן מקדם חוק שהוא בבחינת התגשמות חלומו של הסמן הקיצוני ביותר בממשלה איתמר בן גביר. כידוע, החוק מבקש להחמיר את הענישה על מפגעים פלסטינים בלבד, ולאפשר גזירת עונש מוות עליהם. יו"ר מפלגת עוצמה יהודית והשר לביטחון לאומי, שהיה מיוזמיו, אמר במעמד חקיקתו כי: "ביום קשה זה שבו נרצחו שני אזרחים ישראלים בפיגוע טרור פלסטיני, אין יותר סמלי מהעברת חוק עונש מוות למחבלים. זהו חוק מוסרי, הוגן שקיים גם בדמוקרטיה הגדולה בעולם ובוודאי במדינה שבה גל טרור פוקד את אזרחי המדינה".

על פי החוק המוצע, מסביר איבראהים, בית משפט יוכל לגזור עונש מוות על כל מי שיבצע רצח על רקע לאומני נגד אזרחים ישראלים, ומוסיף כי על פי פרסומים בתקשורת הישראלית, ביקש נתניהו מבן גביר לדחות בשלב הנוכחי את הדיון בהצעת החוק שכה מזוהה עם יו"ר מפלגת עוצמה יהודית, אלא שהאחרון סירב לבקשתו. הצעת חוק זו היא רק אחד מ־168 סעיפים המופיעים בהסכם הקואליציוני בין הליכוד ועוצמה יהודית, מזכיר איבראהים, שרבים מהם עוסקים בנושאים ברוח דומה, דוגמת שינוי הוראות הפתיחה באש, שינוי תנאי הכליאה של האסירים הפלסטינים, הרחבת ההתנחלויות, שליטה על המשטרה ועוד.

איבראהים מסביר כי על אף שהקואליציה הימנית נחושה להעביר הצעת חוק זו בשל הקו האידאולוגי הקיצוני של מרכיביה, היא בכל זאת זוכה להתנגדות הן מצד גורמים משפטיים וביטחוניים

איבראהים מדגיש כי ועדת השרים לחקיקה החליטה לערוך סבב דיונים על נוסח החוק בקבינט לאחר שזה אושר בקריאה טרומית, וכי אישורו נתקל בהתנגדות מצד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה וכן מצד הממסד הביטחוני בישראל מתוך חשש שהוא עלול להגביר את הפיגועים ואת ניסיונות החטיפה של חיילים ישראלים מצד הפלסטינים.

זו אינה הפעם הראשונה שהצעת חוק בנושא עונש מוות למחבלים נדונה בכנסת ישראל, מזכיר איבראהים. בשנת 2018, למשל, הביע נתניהו תמיכה בתיקון לחוק העונשין כך שיכלול עונש מוות למחבלים המפגעים באזרחי ישראל – הצעת חוק שהוגשה על ידי סיעת ישראל ביתנו, שהייתה חברה בממשלת נתניהו דאז. הצעת חוק דומה הועלתה להצבעה במליאת הכנסת על ידי ישראל ביתנו עוד קודם לכן בשנת 2015, כאשר זו ישבה באופוזיציה למשך שנה, אולם מרבית סיעות הכנסת התנגדו לה.

"הצעת החוק החדשה המאפשרת גזירת עונש מוות לאסירים פלסטינים היא המשך למדיניותו הגזענית של הכיבוש נגד העם הפלסטיני", קובע איבראהים, ומוסיף כי לא די בכך שנשללת מהפלסטינים הזכות לקבלת עצמאות ולמימוש הגדרתם העצמית, כעת מגדילה ישראל לעשות ושוללת מבני העם הפלסטיני זכויות יסוד כמו הזכות לחיים ולשלמות הגוף (הגם שלא מדובר באסירים פליליים, יש להזכיר, אלא באסירים ביטחוניים שרבים מהם פגעו באזרחים חפים מפשע).

איבראהים מסביר כי הרקע להצעת החוק הנוכחית ולדיון הציבורי המתמשך בנושא הוא גל הפיגועים שמובילים הפלסטינים בשנה החולפת – בפרט מאחר שרבים ממפגעים אלה הם אסירים לשעבר ששוחררו בעסקאות לשחרור אסירים שנחתמו בין הצד הישראלי לצד הפלסטיני לאורך השנים. כמו כן, יש הסבורים כי חוק זה ירתיע מפגעים פלסטינים פוטנציאליים מלבצע פעולות טרור נגד ישראלים (על אף שגורמי ביטחון בכירים סבורים אחרת).

בישראל קיים חוק שנחקק בשנת 1953 המאפשר לגזור עונש מוות, אולם הוא לא יושם מאז שנת 1962, שבה הורשע הפושעי הנאצי אדולף אייכמן, וגם בדין הצבאי קיים עונש מוות, שאריות מתקנות החירום שקבע המנדט הבריטי בארץ ישראל. כך שהצעת החוק הנוכחית מבקשת אפוא להקל ולהרחיב את התנאים שבהם ניתן לגזור עונש מוות בבתי המשפט בישראל, מסביר איבראהים. 

כך למשל, בהצעת החוק הנוכחית מוצע שיהיה דרוש רוב רגיל של שניים מתוך שלושה שופטים, ולא שלושה פה אחד, כדי לגזור עונש מוות. הצעת החוק החדשה גם מבקשת להרחיב את הסמכות לגזור עונש מוות לבתי הדין האזרחיים, ולא להשאירה רק בידי בתי הדין הצבאיים, וכן קובעת כי עונש זה ניתן לגזור על כל מי שהורשע ברצח בפעולת טרור, כפי שזאת מוגדרת בחוק המאבק בטרור.

עם זאת, הצעת החוק החדשה מחריגה יהודים שמבצעים פשעים נגד פלסטינים, מציין איבראהים, אך מאידך מבקשת לאסור המרה של עונש מוות בעונש אחר, כפי שנהוג כיום במקרים של מחבלים פלסטינים שביצעו פיגועים קשים נגד ישראלים – אלה לרוב נשפטים למספר מאסרי עולם המסתכמים בעשרות ואף במאות שנות מאסר במקום להוציאם להורג. באופן מעניין, איבראהים מסביר כי ממשלות ישראל לדורותיהן נמנעו מיישום של חוק עונש המוות בשל חוקי ההלכה היהודית.

איבראהים מסביר כי על אף שהקואליציה הימנית נחושה להעביר הצעת חוק זו בשל הקו האידאולוגי הקיצוני של מרכיביה, היא בכל זאת זוכה להתנגדות הן מצד גורמים משפטיים וביטחוניים הסבורים כי יהיו לה השלכות ביטחונית, והן מצד גורמי אופוזיציה ליברליים החוששים כי מהלך זה עלול להוביל לחקיקת עונש מוות גם בשדה האזרחי.

על רקע אישורו בקריאה טרומית של חוק עונש מוות למחבלים ב־1 במרץ, פרסם מוסטפא איבראהים, משפטן פלסטיני, טור במגזין הדיגיטלי דרג', שבו הוא מתווך לקורא הערבי את סעיפי החוק שמקודם בימים אלה על ידי קואליציית הימין, ומציע נקודת מבט פלסטינית על החוק.

איבראהים פותח את טורו בכך שהחוק אושר בקריאה טרומית בלב תקופה סוערת בגדה המערבית, ימים ספורים לאחר המהומות בחווארה והפסגה המדינית בעמאן בין הצד הפלסטיני והישראלי ובהשתתפות האמריקאים, המצרים והירדנים בניסיון להרגיע את הרוחות.

בתוך כך מוסטפא מראה כי הצד הישראלי מנהל שיחות על הרגעת המצב, אך באותו זמן מקדם חוק שהוא בבחינת התגשמות חלומו של הסמן הקיצוני ביותר בממשלה איתמר בן גביר. כידוע, החוק מבקש להחמיר את הענישה על מפגעים פלסטינים בלבד, ולאפשר גזירת עונש מוות עליהם. יו"ר מפלגת עוצמה יהודית והשר לביטחון לאומי, שהיה מיוזמיו, אמר במעמד חקיקתו כי: "ביום קשה זה שבו נרצחו שני אזרחים ישראלים בפיגוע טרור פלסטיני, אין יותר סמלי מהעברת חוק עונש מוות למחבלים. זהו חוק מוסרי, הוגן שקיים גם בדמוקרטיה הגדולה בעולם ובוודאי במדינה שבה גל טרור פוקד את אזרחי המדינה".

על פי החוק המוצע, מסביר איבראהים, בית משפט יוכל לגזור עונש מוות על כל מי שיבצע רצח על רקע לאומני נגד אזרחים ישראלים, ומוסיף כי על פי פרסומים בתקשורת הישראלית, ביקש נתניהו מבן גביר לדחות בשלב הנוכחי את הדיון בהצעת החוק שכה מזוהה עם יו"ר מפלגת עוצמה יהודית, אלא שהאחרון סירב לבקשתו. הצעת חוק זו היא רק אחד מ־168 סעיפים המופיעים בהסכם הקואליציוני בין הליכוד ועוצמה יהודית, מזכיר איבראהים, שרבים מהם עוסקים בנושאים ברוח דומה, דוגמת שינוי הוראות הפתיחה באש, שינוי תנאי הכליאה של האסירים הפלסטינים, הרחבת ההתנחלויות, שליטה על המשטרה ועוד.

איבראהים מסביר כי על אף שהקואליציה הימנית נחושה להעביר הצעת חוק זו בשל הקו האידאולוגי הקיצוני של מרכיביה, היא בכל זאת זוכה להתנגדות הן מצד גורמים משפטיים וביטחוניים

איבראהים מדגיש כי ועדת השרים לחקיקה החליטה לערוך סבב דיונים על נוסח החוק בקבינט לאחר שזה אושר בקריאה טרומית, וכי אישורו נתקל בהתנגדות מצד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה וכן מצד הממסד הביטחוני בישראל מתוך חשש שהוא עלול להגביר את הפיגועים ואת ניסיונות החטיפה של חיילים ישראלים מצד הפלסטינים.

זו אינה הפעם הראשונה שהצעת חוק בנושא עונש מוות למחבלים נדונה בכנסת ישראל, מזכיר איבראהים. בשנת 2018, למשל, הביע נתניהו תמיכה בתיקון לחוק העונשין כך שיכלול עונש מוות למחבלים המפגעים באזרחי ישראל – הצעת חוק שהוגשה על ידי סיעת ישראל ביתנו, שהייתה חברה בממשלת נתניהו דאז. הצעת חוק דומה הועלתה להצבעה במליאת הכנסת על ידי ישראל ביתנו עוד קודם לכן בשנת 2015, כאשר זו ישבה באופוזיציה למשך שנה, אולם מרבית סיעות הכנסת התנגדו לה.

"הצעת החוק החדשה המאפשרת גזירת עונש מוות לאסירים פלסטינים היא המשך למדיניותו הגזענית של הכיבוש נגד העם הפלסטיני", קובע איבראהים, ומוסיף כי לא די בכך שנשללת מהפלסטינים הזכות לקבלת עצמאות ולמימוש הגדרתם העצמית, כעת מגדילה ישראל לעשות ושוללת מבני העם הפלסטיני זכויות יסוד כמו הזכות לחיים ולשלמות הגוף (הגם שלא מדובר באסירים פליליים, יש להזכיר, אלא באסירים ביטחוניים שרבים מהם פגעו באזרחים חפים מפשע).

איבראהים מסביר כי הרקע להצעת החוק הנוכחית ולדיון הציבורי המתמשך בנושא הוא גל הפיגועים שמובילים הפלסטינים בשנה החולפת – בפרט מאחר שרבים ממפגעים אלה הם אסירים לשעבר ששוחררו בעסקאות לשחרור אסירים שנחתמו בין הצד הישראלי לצד הפלסטיני לאורך השנים. כמו כן, יש הסבורים כי חוק זה ירתיע מפגעים פלסטינים פוטנציאליים מלבצע פעולות טרור נגד ישראלים (על אף שגורמי ביטחון בכירים סבורים אחרת).

בישראל קיים חוק שנחקק בשנת 1953 המאפשר לגזור עונש מוות, אולם הוא לא יושם מאז שנת 1962, שבה הורשע הפושעי הנאצי אדולף אייכמן, וגם בדין הצבאי קיים עונש מוות, שאריות מתקנות החירום שקבע המנדט הבריטי בארץ ישראל. כך שהצעת החוק הנוכחית מבקשת אפוא להקל ולהרחיב את התנאים שבהם ניתן לגזור עונש מוות בבתי המשפט בישראל, מסביר איבראהים. 

כך למשל, בהצעת החוק הנוכחית מוצע שיהיה דרוש רוב רגיל של שניים מתוך שלושה שופטים, ולא שלושה פה אחד, כדי לגזור עונש מוות. הצעת החוק החדשה גם מבקשת להרחיב את הסמכות לגזור עונש מוות לבתי הדין האזרחיים, ולא להשאירה רק בידי בתי הדין הצבאיים, וכן קובעת כי עונש זה ניתן לגזור על כל מי שהורשע ברצח בפעולת טרור, כפי שזאת מוגדרת בחוק המאבק בטרור.

עם זאת, הצעת החוק החדשה מחריגה יהודים שמבצעים פשעים נגד פלסטינים, מציין איבראהים, אך מאידך מבקשת לאסור המרה של עונש מוות בעונש אחר, כפי שנהוג כיום במקרים של מחבלים פלסטינים שביצעו פיגועים קשים נגד ישראלים – אלה לרוב נשפטים למספר מאסרי עולם המסתכמים בעשרות ואף במאות שנות מאסר במקום להוציאם להורג. באופן מעניין, איבראהים מסביר כי ממשלות ישראל לדורותיהן נמנעו מיישום של חוק עונש המוות בשל חוקי ההלכה היהודית.

איבראהים מסביר כי על אף שהקואליציה הימנית נחושה להעביר הצעת חוק זו בשל הקו האידאולוגי הקיצוני של מרכיביה, היא בכל זאת זוכה להתנגדות הן מצד גורמים משפטיים וביטחוניים הסבורים כי יהיו לה השלכות ביטחונית, והן מצד גורמי אופוזיציה ליברליים החוששים כי מהלך זה עלול להוביל לחקיקת עונש מוות גם בשדה האזרחי.

Below are share buttons

קוראים יקרים
פורום החשיבה האזורית הוא ארגון ללא מטרות רווח
אנו יודעים כי גם אלה אינם ימים קלים עבורכם, וכי לא קל למצוא את הפניות התומכות בעבודתנו.

בין אם תוכלו לתמוך בנו כלכלית ובין אם פשוט להקדיש לנו את הזמן ותשומת הלב בקריאה – אנו אסירי תודה.

לקריאה ותמיכה