חרדת המל"טים. צילום מסך מתוך יוטיוב
צילום מסך מתוך סרטון סדרת הרשת של הפורום, "שאשה", על המל"טים בעזה
Below are share buttons

נפגעי חרדה: המל"טים מנקרים בראשם של תושבי עזה

מימיי לא דמיינתי שאהפוך למכורה למשככי כאבים, כמו שלא שיערתי שכאב ראש וטנטון באוזניים ייקשרו אצלי באופן אוטומטי לפחד, לחרדה, למעקב ולהמתנה לרע מכול – למוות ולבשורות רעות. החרק המתכתי הזה שמזמזם מעל הראש שלי – ולא רק שלי אלא מעל הראש של יותר משני מיליון תושבי עזה – ושאנו מכנים אותו כאן "זנאנה", גורם לכאב ראש וגם לסחרחורת לפעמים עד כדי כך שאני מרגישה שאני צריכה להקיא. פירושו של הכינוי "זנאנה" הוא זמזום חרקים מציק ליד האוזן, אבל בעוד את החרקים אפשר לסלק, לסגור את החלונות או לרסס חומר הדברה, החרק מעשה ידי אדם הזה ממשיך לזמזם מעל הראש שלי ללא הפסקה גם אם אני סוגרת את החלונות ואת הווילונות העבים, עד שהוא כמעט מוציא אותי מדעתי ושוחק את שאריות הסבלנות שלי.

הרחפנים שבהם הצבא משתמש ברצועת עזה הם זעירים, כמעט בלתי־נראים לעין בלתי־מזוינת. השימוש בהם כנשק הישראלי העיקרי ברצועת עזה החל לאחר שהם כבר שימשו בצורה נרחבת בגדה המערבית מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000. על פי רשימה שפורסמה באתר האמריקאי Army Technology בשנת 2020, ישראל היא אחת משש המדינות המייצרות את עשרת המטוסים הצבאיים ללא טייס המסוכנים ביותר. למטוסים אלו שלוש משימות עיקריות: ראשית כול, צילום ומעקב, משימה שהם מבצעים מסביב לשעון בהיקף של 4,000 שעות טיסה בחודש; שנית, התנקשויות וחיסולים; ולבסוף, בייחוד בזמני מלחמה בעזה, הם מכוונים מטוסים מפציצים. בתמימותם, תושבי עזה מאמינים כי הרחפן מזהיר אותם מפני טיל בעל היקף פגיעה מוגבל העומד לפגוע בקרוב בבית כדי שתושבי הבניין יוכלו לברוח ולהשאירו ריק. האמת היא הפוכה – הוא עושה זאת כדי לכוון את המטוסים הגדולים והעוצמתיים ביותר אשר משטחים את בנייני המגורים הגדולים המכונים ברצועה "מגדלים". כך נעשה הרחפן ראוי לשמו האמיתי – "המרגל הרצחני".

שיבוש חיי היומיום

משפחות רבות הפסיקו להשתמש באנטנות טלוויזיה על גגות בתיהן מפני שרעש הרחפנים משבש את הקליטה. במקום זאת, הם מחברים את מסכי הטלוויזיה שלהם ישירות אל האינטרנט כדי לצפות בסרטים, בסדרות ובמשחקי כדורגל. בעבר ניסו התושבים להשתמש בתחבולה שלא צלחה ועטפו את האנטנות בנייר אלומיניום, כמו זה שמשתמשים בו במטבח, כי חשבו שהוא יכול למנוע את שיבוש הקליטה. היו כאלה שאישרו כי התחבולה עובדת, אך אחרים טענו שהיא איננה מועילה, והמשיכו לסבול משידור לווייני קטוע עם פסקול ותמונה משובשים – שידור שאינו מאפשר לצופה ליהנות ממנו.

מימיי לא דמיינתי שאהפוך למכורה למשככי כאבים, כמו שלא שיערתי שכאב ראש וטנטון באוזניים ייקשרו אצלי באופן אוטומטי לפחד, לחרדה, למעקב ולהמתנה לרע מכול – למוות ולבשורות רעות

רנים עזיז, תלמידת שנה שנייה באוניברסיטה, מספרת כי היא כבר אינה יכולה ללמוד בשעות הלילה מפני שאז מתמלאים שמי הרצועה ברחפנים. כמה שהיא מתאמצת לסתום את אוזניה באמצעות אטמי אוזניים ולסגור את החלונות היטב, הטנטון הבלתי־פוסק ממשיך להפריע לריכוז שלה. מצד שני, היא גם אינה מצליחה לישון בגלל הרעש. בבוקר היא הולכת לקמפוס עם עיניים נפוחות ופנים מצהיבות וחסרות ברק באופן ניכר. גם שאר הסטודנטיות הלומדות איתה סובלות מאותן בעיות, ולהן אותן תלונות שהן אינן יכולות לעשות דבר לגביהן.

אום מוחמד מספרת שילדיה הקטנים אינם מפסיקים לבכות, לצרוח ולהסתכל אל השמיים בכל פעם שהם שומעים את רעש הרחפנים. הילדים מפחדים עוד יותר בעיתות המלחמה בעזה, הרודפות זו את זו ללא הפסק. היא אומרת שהיא איננה מוצאת דרך להשקיט או להרגיע את ילדיה בזמן זמזום המטוסים, וגם היא בעצמה סובלת ממתח ומלחץ. היא נוהגת ללפף בד גדול מסביב לראשה ולהדקו סביב אוזניה בזמן עבודות הבית – אך ללא הועיל. הדבר מחמיר משום שביתה קרוב לים, היכן שיש יותר פעילות רחפנים באופן יחסי.

השלכות הרחפנים על בריאות הנפש

לפי אמג'אד אבו א־רב, מומחית לבריאות הנפש, טרם נערכו מחקרים או סקרים שיטתיים סביב שאלת ההשלכות הישירות של רעש הרחפנים על בריאות הנפש של אוכלוסייתה של רצועת עזה. עם זאת, ניתן להסביר את הנזק שהם גורמים בכך שנוכחותם קבועה ואינה מאפשרת לאדם לחוש ביטחון או רוגע. כל עוד הרחפנים מזמזמים מעל ראשיהם של בני הרצועה, היא הופכת לכלא סגור בארבעת צדדיו שהשמיים הם גגו. הדבר גורם למקומיים לחוש חסרי אונים, וכן מגביר את תחושת הלחץ ואת התחושה שאין דרך להיחלץ משם. הילדים חשים פחד מתמיד ותחושה שמישהו עוקב אחריהם, והם יודעים שאם הרחפן יישאר מעליהם הם ישמעו בוודאי קול של פיצוץ בקרבת מקום. פעמים רבות הילדים סובלים ממוות של אדם קרוב, או שטיל ששוגר מן המטוס גרם למוות של אזרחים חפים מפשע, שאין להם שום קשר למאבק בין ישראל לבין הפלגים הפלסטיניים ברצועת עזה.

אבו א־רב גם מציינת כי רעש מונוטוני, מתמשך ומפריע גורם נזקים לבריאות בטווח הארוך נוסף על הנזקים שהוא גורם לבריאות הנפש, וזאת בשל העובדה שהוא גורם לסובלים ממנו לחץ ודאגה. רוב תושבי הרצועה סובלים מלחץ וממתח. אבו מחמוד, אב למשפחה, מספר כי "אני נהיה עצבני במידה שלא תיאמן כשאני שומע את קולם של הרחפנים, כלומר מטוס הריגול הזעיר, מעל לראש שלי, אני לא מסוגל לסבול את הרעש של הילדים הקטנים שלי, אני צועק עליהם ומתעצבן, אני פשוט מוציא עליהם את חוסר האונים שלי אל מול הקול הבלתי־פוסק של הזנאנה מעל הראש שלנו. מה שעוד יותר גרוע מהרעש המעצבן כשלעצמו הוא שהקול הזה, המתמשך ללא הפסק, אומר שמשהו מסוכן יקרה, שתיכף תהיה בחדשות ידיעה על חיסול של אדם חשוב או על הריסה של מבנה".

בשנות המצור על הרצועה נצפתה עלייה ניכרת במשברים ובריבים בתוך המשפחה הגרעינית ובמשפחה המורחבת בשל השימוש הנפוץ בתחומה באמצעי לחימה ישירים ועקיפים. הרחפן הוא אמצעי לחימה בלתי־ישיר שכזה – ולא ניתן לדעת מתי יהפוך את עורו וייעשה באחת מחרק המשמיע צליל מעיק למכונת הרג קטלנית ומסוכנת. 


ג'נאת יוסף היא עיתונאית וסופרת המתגוררת ברצועת עזה. היא כותבת בשם בדוי בצוות אופק מבית מכון ון ליר והפורום לחשיבה אזורית. תרגם מערבית: אליצור גלוק

מימיי לא דמיינתי שאהפוך למכורה למשככי כאבים, כמו שלא שיערתי שכאב ראש וטנטון באוזניים ייקשרו אצלי באופן אוטומטי לפחד, לחרדה, למעקב ולהמתנה לרע מכול – למוות ולבשורות רעות. החרק המתכתי הזה שמזמזם מעל הראש שלי – ולא רק שלי אלא מעל הראש של יותר משני מיליון תושבי עזה – ושאנו מכנים אותו כאן "זנאנה", גורם לכאב ראש וגם לסחרחורת לפעמים עד כדי כך שאני מרגישה שאני צריכה להקיא. פירושו של הכינוי "זנאנה" הוא זמזום חרקים מציק ליד האוזן, אבל בעוד את החרקים אפשר לסלק, לסגור את החלונות או לרסס חומר הדברה, החרק מעשה ידי אדם הזה ממשיך לזמזם מעל הראש שלי ללא הפסקה גם אם אני סוגרת את החלונות ואת הווילונות העבים, עד שהוא כמעט מוציא אותי מדעתי ושוחק את שאריות הסבלנות שלי.

הרחפנים שבהם הצבא משתמש ברצועת עזה הם זעירים, כמעט בלתי־נראים לעין בלתי־מזוינת. השימוש בהם כנשק הישראלי העיקרי ברצועת עזה החל לאחר שהם כבר שימשו בצורה נרחבת בגדה המערבית מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000. על פי רשימה שפורסמה באתר האמריקאי Army Technology בשנת 2020, ישראל היא אחת משש המדינות המייצרות את עשרת המטוסים הצבאיים ללא טייס המסוכנים ביותר. למטוסים אלו שלוש משימות עיקריות: ראשית כול, צילום ומעקב, משימה שהם מבצעים מסביב לשעון בהיקף של 4,000 שעות טיסה בחודש; שנית, התנקשויות וחיסולים; ולבסוף, בייחוד בזמני מלחמה בעזה, הם מכוונים מטוסים מפציצים. בתמימותם, תושבי עזה מאמינים כי הרחפן מזהיר אותם מפני טיל בעל היקף פגיעה מוגבל העומד לפגוע בקרוב בבית כדי שתושבי הבניין יוכלו לברוח ולהשאירו ריק. האמת היא הפוכה – הוא עושה זאת כדי לכוון את המטוסים הגדולים והעוצמתיים ביותר אשר משטחים את בנייני המגורים הגדולים המכונים ברצועה "מגדלים". כך נעשה הרחפן ראוי לשמו האמיתי – "המרגל הרצחני".

שיבוש חיי היומיום

משפחות רבות הפסיקו להשתמש באנטנות טלוויזיה על גגות בתיהן מפני שרעש הרחפנים משבש את הקליטה. במקום זאת, הם מחברים את מסכי הטלוויזיה שלהם ישירות אל האינטרנט כדי לצפות בסרטים, בסדרות ובמשחקי כדורגל. בעבר ניסו התושבים להשתמש בתחבולה שלא צלחה ועטפו את האנטנות בנייר אלומיניום, כמו זה שמשתמשים בו במטבח, כי חשבו שהוא יכול למנוע את שיבוש הקליטה. היו כאלה שאישרו כי התחבולה עובדת, אך אחרים טענו שהיא איננה מועילה, והמשיכו לסבול משידור לווייני קטוע עם פסקול ותמונה משובשים – שידור שאינו מאפשר לצופה ליהנות ממנו.

מימיי לא דמיינתי שאהפוך למכורה למשככי כאבים, כמו שלא שיערתי שכאב ראש וטנטון באוזניים ייקשרו אצלי באופן אוטומטי לפחד, לחרדה, למעקב ולהמתנה לרע מכול – למוות ולבשורות רעות

רנים עזיז, תלמידת שנה שנייה באוניברסיטה, מספרת כי היא כבר אינה יכולה ללמוד בשעות הלילה מפני שאז מתמלאים שמי הרצועה ברחפנים. כמה שהיא מתאמצת לסתום את אוזניה באמצעות אטמי אוזניים ולסגור את החלונות היטב, הטנטון הבלתי־פוסק ממשיך להפריע לריכוז שלה. מצד שני, היא גם אינה מצליחה לישון בגלל הרעש. בבוקר היא הולכת לקמפוס עם עיניים נפוחות ופנים מצהיבות וחסרות ברק באופן ניכר. גם שאר הסטודנטיות הלומדות איתה סובלות מאותן בעיות, ולהן אותן תלונות שהן אינן יכולות לעשות דבר לגביהן.

אום מוחמד מספרת שילדיה הקטנים אינם מפסיקים לבכות, לצרוח ולהסתכל אל השמיים בכל פעם שהם שומעים את רעש הרחפנים. הילדים מפחדים עוד יותר בעיתות המלחמה בעזה, הרודפות זו את זו ללא הפסק. היא אומרת שהיא איננה מוצאת דרך להשקיט או להרגיע את ילדיה בזמן זמזום המטוסים, וגם היא בעצמה סובלת ממתח ומלחץ. היא נוהגת ללפף בד גדול מסביב לראשה ולהדקו סביב אוזניה בזמן עבודות הבית – אך ללא הועיל. הדבר מחמיר משום שביתה קרוב לים, היכן שיש יותר פעילות רחפנים באופן יחסי.

השלכות הרחפנים על בריאות הנפש

לפי אמג'אד אבו א־רב, מומחית לבריאות הנפש, טרם נערכו מחקרים או סקרים שיטתיים סביב שאלת ההשלכות הישירות של רעש הרחפנים על בריאות הנפש של אוכלוסייתה של רצועת עזה. עם זאת, ניתן להסביר את הנזק שהם גורמים בכך שנוכחותם קבועה ואינה מאפשרת לאדם לחוש ביטחון או רוגע. כל עוד הרחפנים מזמזמים מעל ראשיהם של בני הרצועה, היא הופכת לכלא סגור בארבעת צדדיו שהשמיים הם גגו. הדבר גורם למקומיים לחוש חסרי אונים, וכן מגביר את תחושת הלחץ ואת התחושה שאין דרך להיחלץ משם. הילדים חשים פחד מתמיד ותחושה שמישהו עוקב אחריהם, והם יודעים שאם הרחפן יישאר מעליהם הם ישמעו בוודאי קול של פיצוץ בקרבת מקום. פעמים רבות הילדים סובלים ממוות של אדם קרוב, או שטיל ששוגר מן המטוס גרם למוות של אזרחים חפים מפשע, שאין להם שום קשר למאבק בין ישראל לבין הפלגים הפלסטיניים ברצועת עזה.

אבו א־רב גם מציינת כי רעש מונוטוני, מתמשך ומפריע גורם נזקים לבריאות בטווח הארוך נוסף על הנזקים שהוא גורם לבריאות הנפש, וזאת בשל העובדה שהוא גורם לסובלים ממנו לחץ ודאגה. רוב תושבי הרצועה סובלים מלחץ וממתח. אבו מחמוד, אב למשפחה, מספר כי "אני נהיה עצבני במידה שלא תיאמן כשאני שומע את קולם של הרחפנים, כלומר מטוס הריגול הזעיר, מעל לראש שלי, אני לא מסוגל לסבול את הרעש של הילדים הקטנים שלי, אני צועק עליהם ומתעצבן, אני פשוט מוציא עליהם את חוסר האונים שלי אל מול הקול הבלתי־פוסק של הזנאנה מעל הראש שלנו. מה שעוד יותר גרוע מהרעש המעצבן כשלעצמו הוא שהקול הזה, המתמשך ללא הפסק, אומר שמשהו מסוכן יקרה, שתיכף תהיה בחדשות ידיעה על חיסול של אדם חשוב או על הריסה של מבנה".

בשנות המצור על הרצועה נצפתה עלייה ניכרת במשברים ובריבים בתוך המשפחה הגרעינית ובמשפחה המורחבת בשל השימוש הנפוץ בתחומה באמצעי לחימה ישירים ועקיפים. הרחפן הוא אמצעי לחימה בלתי־ישיר שכזה – ולא ניתן לדעת מתי יהפוך את עורו וייעשה באחת מחרק המשמיע צליל מעיק למכונת הרג קטלנית ומסוכנת. 


ג'נאת יוסף היא עיתונאית וסופרת המתגוררת ברצועת עזה. היא כותבת בשם בדוי בצוות אופק מבית מכון ון ליר והפורום לחשיבה אזורית. תרגם מערבית: אליצור גלוק

Below are share buttons

קוראים יקרים
פורום החשיבה האזורית הוא ארגון ללא מטרות רווח
אנו יודעים כי גם אלה אינם ימים קלים עבורכם, וכי לא קל למצוא את הפניות התומכות בעבודתנו.

בין אם תוכלו לתמוך בנו כלכלית ובין אם פשוט להקדיש לנו את הזמן ותשומת הלב בקריאה – אנו אסירי תודה.

לקריאה ותמיכה