מהגרים תוניסאים מגיעים לחופי למפדוסה, איטליה, ונעצרים, מרס 2011 (צילום: רויטרס)
מהגרים תוניסאים מגיעים לחופי למפדוסה, איטליה, ונעצרים, מרס 2011 (צילום: רויטרס)
Below are share buttons

המשבר בתוניסיה שולח עוד ועוד מהגרים לטבוע

22 אלף מהגרים בלתי־חוקיים הגיעו לאיטליה מתחילת 2023 – עלייה של 222% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה. רוב המהגרים הגיעו לארץ המגף מתוניסיה בספינות רעועות. רבים לא הגיעו משום שטבעו. מבחינת האיחוד האירופי זהו משבר לכל דבר

שלושים וארבעה מהגרים אפריקנים נעלמו בלב ים בסוף חודש מרס לאחר שספינתם טבעה מול חופי איטליה. רק ארבעה מנוסעי הספינה חולצו ושרדו. אחד מארגוני הסיוע למקרי מצוקה בים דיווח כי אנשים שהזדהו כמשמר החופים התוניסאי פירקו את המנוע של הספינה, היכו כמה מהנוסעים, ושלחו אותם ללב ים כשהם חסרי אונים. הייתה זו ספינת המהגרים החמישית שניסתה לצלוח את הים התיכון מחופי תוניסיה אל עבר איטליה בסוף שבוע אחד. המניין הכולל של נספים באותו סוף שבוע הגיע לשישים ושבעה. 

עשרים ושניים אלף מהגרים בלתי־חוקיים הגיעו לאיטליה מתחילת 2023 ועד אמצע חודש מרס. עלייה של 222% בהשוואה לאותה תקופה בשנה שעברה. רוב המהגרים הללו, בעיקר מאפריקה הסאב־סהרית, הגיעו לארץ המגף מתוניסיה בספינות רעועות. מבחינתו של האיחוד האירופי מדובר במשבר בהתהוות, שרק הולך ומתרחב.

משבר הגירה זה לאירופה הוא כמובן תוצאה של משבר כלכלי עמוק ברחבי אזור הסאב־סהרה עוד מתחילת תקופת הקורונה. אבל הגל הנוכחי משקף גם משבר נקודתי יותר – בתוכה של תוניסיה. ניצחונו של קייס סעיד בבחירות לנשיא תוניסיה באוקטובר 2019 לווה בתקוות של המערב לשיקומה הכלכלי, הפוליטי והחברתי של המדינה. המועמד העצמאי התחייב להילחם מלחמת חורמה בשחיתות שפשתה בתוניסיה, ולהחזיר לעמו את תקוות האביב הערבי. ארבע שנים לאחר מכן, ההתפקחות של אזרחי תוניסיה, כמו גם זו של האיחוד האירופי, ברוטאלית במיוחד. 

משבר הגירה זה לאירופה הוא כמובן תוצאה של משבר כלכלי עמוק ברחבי אזור הסאב־סהרה עוד מתחילת תקופת הקורונה. אבל הגל הנוכחי משקף גם משבר נקודתי יותר – בתוכה של תוניסיה

דגל המלחמה בשחיתות הציב את סעיד במצב נוח. שנה וחצי לאחר ניצחונו בבחירות, הוא פיטר את ראש הממשלה שלו ופיזר את הפרלמנט לתקופה של שלושים יום. בפברואר 2022 הוא פירק את הגוף הממנה שופטים, העביר לעצמו את הזכות לפטר שופטים, ואסר עליהם לשבות. הפיזור הזמני של הפרלמנט הפך לקבוע, לאחר שחבריו הצביעו בעד שינוי חוקתי שישלול את סמכויותיו של הנשיא. משאל העם שקיים בדבר השינויים בחוקה הפך לבדיחה עצובה לאחר שרק שליש מהבוחרים התוניסאים השתתפו בו, ו־94% מאותו שליש השיבו בעד סעיד. המספרים אף ירדו בעת הבחירות הפרלמנטריות בחודש דצמבר האחרון – 89% מהתוניסאים הצביעו ברגליים, ובחרו להישאר בבית במקום להגיע לתחנות ההצבעה.

המשבר הפוליטי בתוניסיה החריף את המשבר הכלכלי שם. שיעור האינפלציה עבר בחודש דצמבר את רף עשרת האחוזים. שיעור האבטלה כבר הגיע ל־16%. בקרב הצעירים, שיעור האבטלה גבוה הרבה יותר. קייס סעיד אימץ אומנם לפני ארבעה חודשים שורה של צעדים שנועדו למשוך קדימה את הכלכלה התוניסאית, כולל הגדלת הסובסידיות לדלק, אבל בינתיים התוצאות מאכזבות. חוסר האמון של האזרחים בהנהגה שלהם פשוט אינו מאפשר לתוניסיה להתמודד כראוי עם המשבר הכלכלי שבו היא שרויה. סוכנות הדירוג הבין־לאומי מודי'ס הורידה את תוניסיה ל"רמת סיכון גבוהה" בשל מה שהגדירה כ"אי־יכולת להחזרת חובות". 

מצב זה מסביר את הקיפאון במשא ומתן שמנהלת תוניסיה עם קרן המטבע הבין־לאומית על הלוואה של מיליארד ותשע מאות מיליון דולר. בלי הלוואה זו יקשה על הכלכלה התוניסאית להתרומם. מנהלת קרן המטבע הבין־לאומית כריסטינה ג'אורג'יאבה הביעה אופטימיות מסוימת בחודש פברואר, אבל בינתיים הימים חולפים והסכם על ההלוואה עדיין אינו נראה באופק.

מאז עלייתה לשלטון, נוקטת ראשת הממשלה האיטלקית ג'יאורג'יה מלוני יד קשה כנגד מהגרים בלתי־חוקיים. סירובה של רומא בחודש נובמבר האחרון לאפשר לספינות הצלה אשר משו מהגרים מלב ים לעגון בחופים האיטלקיים הביא למשבר מול צרפת, אשר כינתה מדיניות זו כבלתי מתקבלת על הדעת. הביקורת האירופית לא הרתיעה את מלוני. בחודש ינואר האחרון אימצה הממשלה ברומא שורה של תקנות המקשות על ארגוני הסיוע לצאת שוב ושוב לים כדי לחפש ניצולים ולהביאם לחופי איטליה ללא אישור.

עם זאת, למרות היד האיטלקית הקשה, מלוני מחפשת גם פתרונות מעשיים אחרים לבעיית ההגירה. שטף המהגרים האחרון היה אחד הנושאים המרכזיים בשיחה של מלוני עם נשיא צרפת עמנואל מקרון בפסגת מנהיגי אירופה בבריסל בסוף חודש מרס. מלוני ומקרון הסכימו ללחוץ יחד על קרן המטבע הבין־לאומית כדי שזו תאשר את ההלוואה שתוניסיה זקוקה לה כל כך. הם מקווים כי שיפור מצבה הכלכלי של תוניסיה יוריד את לחץ ההגירה  לאירופה. רומא מצידה התחייבה להשקיע 120 מיליון דולר בתוניסיה כדי לעזור לייצב את המדינה. 

שטף המהגרים מתוניסיה הוא רק מרכיב אחד בחששות של איטליה מפני שכנתה מעברו השני של הים התיכון. משבר האנרגיה העולמי הפך את תוניסיה ליקירתו של האיחוד האירופי. במסגרת התוכנית לשבירת התלות האירופית בגז הרוסי, בריסל בונה עכשיו את תוניסיה כחוליה חשובה בשרשרת אספקת האנרגיה מאלג'יריה ליבשת, כחלק מתוואי הצינור הטרנס־ים־תיכוני. וכך, תוניסיה בלתי־יציבה מסכנת את הכלכלה האיטלקית ביותר מדרך אחת. 

שלושים וארבעה מהגרים אפריקנים נעלמו בלב ים בסוף חודש מרס לאחר שספינתם טבעה מול חופי איטליה. רק ארבעה מנוסעי הספינה חולצו ושרדו. אחד מארגוני הסיוע למקרי מצוקה בים דיווח כי אנשים שהזדהו כמשמר החופים התוניסאי פירקו את המנוע של הספינה, היכו כמה מהנוסעים, ושלחו אותם ללב ים כשהם חסרי אונים. הייתה זו ספינת המהגרים החמישית שניסתה לצלוח את הים התיכון מחופי תוניסיה אל עבר איטליה בסוף שבוע אחד. המניין הכולל של נספים באותו סוף שבוע הגיע לשישים ושבעה. 

עשרים ושניים אלף מהגרים בלתי־חוקיים הגיעו לאיטליה מתחילת 2023 ועד אמצע חודש מרס. עלייה של 222% בהשוואה לאותה תקופה בשנה שעברה. רוב המהגרים הללו, בעיקר מאפריקה הסאב־סהרית, הגיעו לארץ המגף מתוניסיה בספינות רעועות. מבחינתו של האיחוד האירופי מדובר במשבר בהתהוות, שרק הולך ומתרחב.

משבר הגירה זה לאירופה הוא כמובן תוצאה של משבר כלכלי עמוק ברחבי אזור הסאב־סהרה עוד מתחילת תקופת הקורונה. אבל הגל הנוכחי משקף גם משבר נקודתי יותר – בתוכה של תוניסיה. ניצחונו של קייס סעיד בבחירות לנשיא תוניסיה באוקטובר 2019 לווה בתקוות של המערב לשיקומה הכלכלי, הפוליטי והחברתי של המדינה. המועמד העצמאי התחייב להילחם מלחמת חורמה בשחיתות שפשתה בתוניסיה, ולהחזיר לעמו את תקוות האביב הערבי. ארבע שנים לאחר מכן, ההתפקחות של אזרחי תוניסיה, כמו גם זו של האיחוד האירופי, ברוטאלית במיוחד. 

משבר הגירה זה לאירופה הוא כמובן תוצאה של משבר כלכלי עמוק ברחבי אזור הסאב־סהרה עוד מתחילת תקופת הקורונה. אבל הגל הנוכחי משקף גם משבר נקודתי יותר – בתוכה של תוניסיה

דגל המלחמה בשחיתות הציב את סעיד במצב נוח. שנה וחצי לאחר ניצחונו בבחירות, הוא פיטר את ראש הממשלה שלו ופיזר את הפרלמנט לתקופה של שלושים יום. בפברואר 2022 הוא פירק את הגוף הממנה שופטים, העביר לעצמו את הזכות לפטר שופטים, ואסר עליהם לשבות. הפיזור הזמני של הפרלמנט הפך לקבוע, לאחר שחבריו הצביעו בעד שינוי חוקתי שישלול את סמכויותיו של הנשיא. משאל העם שקיים בדבר השינויים בחוקה הפך לבדיחה עצובה לאחר שרק שליש מהבוחרים התוניסאים השתתפו בו, ו־94% מאותו שליש השיבו בעד סעיד. המספרים אף ירדו בעת הבחירות הפרלמנטריות בחודש דצמבר האחרון – 89% מהתוניסאים הצביעו ברגליים, ובחרו להישאר בבית במקום להגיע לתחנות ההצבעה.

המשבר הפוליטי בתוניסיה החריף את המשבר הכלכלי שם. שיעור האינפלציה עבר בחודש דצמבר את רף עשרת האחוזים. שיעור האבטלה כבר הגיע ל־16%. בקרב הצעירים, שיעור האבטלה גבוה הרבה יותר. קייס סעיד אימץ אומנם לפני ארבעה חודשים שורה של צעדים שנועדו למשוך קדימה את הכלכלה התוניסאית, כולל הגדלת הסובסידיות לדלק, אבל בינתיים התוצאות מאכזבות. חוסר האמון של האזרחים בהנהגה שלהם פשוט אינו מאפשר לתוניסיה להתמודד כראוי עם המשבר הכלכלי שבו היא שרויה. סוכנות הדירוג הבין־לאומי מודי'ס הורידה את תוניסיה ל"רמת סיכון גבוהה" בשל מה שהגדירה כ"אי־יכולת להחזרת חובות". 

מצב זה מסביר את הקיפאון במשא ומתן שמנהלת תוניסיה עם קרן המטבע הבין־לאומית על הלוואה של מיליארד ותשע מאות מיליון דולר. בלי הלוואה זו יקשה על הכלכלה התוניסאית להתרומם. מנהלת קרן המטבע הבין־לאומית כריסטינה ג'אורג'יאבה הביעה אופטימיות מסוימת בחודש פברואר, אבל בינתיים הימים חולפים והסכם על ההלוואה עדיין אינו נראה באופק.

מאז עלייתה לשלטון, נוקטת ראשת הממשלה האיטלקית ג'יאורג'יה מלוני יד קשה כנגד מהגרים בלתי־חוקיים. סירובה של רומא בחודש נובמבר האחרון לאפשר לספינות הצלה אשר משו מהגרים מלב ים לעגון בחופים האיטלקיים הביא למשבר מול צרפת, אשר כינתה מדיניות זו כבלתי מתקבלת על הדעת. הביקורת האירופית לא הרתיעה את מלוני. בחודש ינואר האחרון אימצה הממשלה ברומא שורה של תקנות המקשות על ארגוני הסיוע לצאת שוב ושוב לים כדי לחפש ניצולים ולהביאם לחופי איטליה ללא אישור.

עם זאת, למרות היד האיטלקית הקשה, מלוני מחפשת גם פתרונות מעשיים אחרים לבעיית ההגירה. שטף המהגרים האחרון היה אחד הנושאים המרכזיים בשיחה של מלוני עם נשיא צרפת עמנואל מקרון בפסגת מנהיגי אירופה בבריסל בסוף חודש מרס. מלוני ומקרון הסכימו ללחוץ יחד על קרן המטבע הבין־לאומית כדי שזו תאשר את ההלוואה שתוניסיה זקוקה לה כל כך. הם מקווים כי שיפור מצבה הכלכלי של תוניסיה יוריד את לחץ ההגירה  לאירופה. רומא מצידה התחייבה להשקיע 120 מיליון דולר בתוניסיה כדי לעזור לייצב את המדינה. 

שטף המהגרים מתוניסיה הוא רק מרכיב אחד בחששות של איטליה מפני שכנתה מעברו השני של הים התיכון. משבר האנרגיה העולמי הפך את תוניסיה ליקירתו של האיחוד האירופי. במסגרת התוכנית לשבירת התלות האירופית בגז הרוסי, בריסל בונה עכשיו את תוניסיה כחוליה חשובה בשרשרת אספקת האנרגיה מאלג'יריה ליבשת, כחלק מתוואי הצינור הטרנס־ים־תיכוני. וכך, תוניסיה בלתי־יציבה מסכנת את הכלכלה האיטלקית ביותר מדרך אחת. 

Below are share buttons

קוראים יקרים
פורום החשיבה האזורית הוא ארגון ללא מטרות רווח
אנו יודעים כי גם אלה אינם ימים קלים עבורכם, וכי לא קל למצוא את הפניות התומכות בעבודתנו.

בין אם תוכלו לתמוך בנו כלכלית ובין אם פשוט להקדיש לנו את הזמן ותשומת הלב בקריאה – אנו אסירי תודה.

לקריאה ותמיכה