בחודשים האחרונים העצים הארגון "אהלו סונא ווא ג'אמו" (ASWJ), המכונה גם "אל־שבאב", את התקפותיו הצבאיות במחוז קאבו דלגאדו שבצפון מוזמביק. הארגון, הפעיל במרחב מאז 2008, עבר לפסים אלימים באוקטובר 2017, וממרס 2020 הגביר מאוד את מספר התקפותיו ושיפר את איכותן.
הארגון מתמקד במתקפות נגד מטרות ממשל, נגד נוצרים ונגד הממסד המוסלמי המקומי המתון (המושפע מהתנועה הצופית). במוקד הישגיו – השתלטות זמנית על כמה עיירות בצפון המדינה, בדגש על עיר הנמל האסטרטגית מוסימבואה דה פראיה (24 במרס 2020). בעקבות פעילות הארגון והלחימה נגדו בצפון מוזמביק נרשמו עד כה כ־1,200 הרוגים (כ־500 מהם מתחילת השנה) ומאות אלפי עקורים.
ביולי 2019 נשבע הארגון אמונים למחוז מרכז אפריקה של המדינה האסלאמית (ISCAP), והחל לאמץ חלק ממאפייני פעילותה. בראשם קידום מאמצים לביסוס משילות והבלטת סממני ריבונות במסגרת הדרישה להקים מדינה אסלאמית עצמאית (ח'ליפות) בצפון מוזמביק. המדינה האסלאמית, מצידה, קיבלה אחריות לחלק מהפעולות המשמעותיות של הארגון. לא ברור אם לארגון קשרים ישירים עם ליבת המדינה האסלאמית בסוריה־עיראק, אך נראה כי הוא קשור בקשרים אישיים, אידיאולוגיים ולוגיסטיים עם קבוצות ועם פעילי ג'האד בטנזניה, בקניה, ובקונגו. לארגון גם זיקה לנתיבי ההברחות המשגשגים באזור (שעוברים בהם בעיקר עץ, פחם, גומי, שנהב, והרואין), עקב מיקומו על חופי האוקיאנוס ההודי ובתפר שבין אסיה לאפריקה. ממסחר זה נובע גם כנראה מרבית המימון לפעילותו הצבאית של הארגון.
למרות ההשפעות הטרנס־לאומיות, המרידה האסלאמיסטית בצפון מוזמביק הוצתה ועוצבה בראש ובראשונה בשל מצוקות מקומיות. מחוז קאבו דלגאדו – ותושביו בני קבוצת המוואני (Mwani) המוסלמית – סובלים מהפליה ומהזנחה ארוכות שנים מצד השלטון המרכזי. שחיתות והדרה, שהאליטות המקומיות וקבוצות אתניות אחרות משתפות פעולה עימן, הולידו ניכור עמוק מהממשלה הלאומית. גילוי מאגרי גז טבעי עצומים במחוז בשנים האחרונות, שגרמו לכמה פרשנים לטעון שמוזמביק בדרכה להפוך ל"קטר האפריקאית", הגבירו את תחושת הקיפוח של המקומיים, שלמרות התגליות עדיין סובלים משיעורי עוני ואבטלה גבוהים. על מצוקות אלו נוספו ההשלכות המעשיות והסמליות של חדירת ענקיות גז בין־לאומיות למרחב, שהביאו להעמקת הפערים ולדרישות לעקירת אלפים מבתיהם. על רקע זה מוערך כי רבים מתושבי המחוז מגלים סמפתיה לארגון הג'האדיסטי, במיוחד צעירים מוסלמים המרגישים תסכול מהדרתם ממוקדי ההשפעה והכלכלה. בד בבד, ניכר כי הארגון האסלאמיסטי, המזהה בחודשים האחרונים את החשיבות שבהשגת לגיטימציה מצד התושבים המקומיים, מפחית את תקיפות האזרחים וממקד את מבצעיו במטרות ממשלתיות.
במשך תקופה ארוכה הייתה תגובת המשטר המוזמביקי להתקוממות האסלאמיסטית מבולבלת ובעייתית, ואף החריפה את העוינות בין התושבים המקומיים לבין הממשלה המרכזית. בתחילה הכחישה הממשלה את עוצמת הבעיה, ואף את עצם קיומה. בשנה האחרונה עברה הממשלה להפעלת יד קשה (ולרוב לא ממוקדת), כמו מעצרים המוניים, נגד מי שנחשדו שהם אסלאמיסטים, ורק בחודש האחרון הוציאה הממשלה אל הפועל כמה מבצעים צבאיים להדיפת המורדים, שנראה שזכו להצלחה יחסית. עם זאת, דיווחים מהשטח מעידים על מוראל נמוך מצד חיילי הצבא המוזמביקי שנפרשו במחוז, ועל עוינות בין החיילים שהוצבו במחוז לבין תושביו המקומיים, שלרוב אף אינם מסוגלים לתקשר ביניהם באותה השפה. מנגד, לא נראה כי המשטר פונה לטפל בבעיות השורש במחוז שהצמיחו ו"תדלקו" את ההתקוממות, ובראשן מצבם הכלכלי והחברתי של בני המוואני.
לצד זאת, מוזמביק תרה אחר סיוע בין־לאומי ללחימה בהתקוממות. קבוצת שכירי החרב הרוסית, ואגנר, שככל הנראה קשורה בקשרים עבותים לקרמלין, לחמה בצפון מוזמביק, ועל פי דיווחים מסוימים נסוגה מהמדינה לאחר שספגה אבדות בקרב מול המורדים האסלאמיסטיים. לצד, או במקום, הסיוע הרוסי, פנתה מוזמביק לחברת שכירי רחב דרום אפריקאית, וזו החלה לנהל מצודים אוויריים נגד המורדים. כמו כן, מדינות האזור מזהות בהתפתחויות בצפון מוזמביק בעיה אזורית פוטנציאלית, ונראה כי צבאות טנזניה, זימבבואה ואנגולה החלו לתמוך בפעילות הצבא המוזמביקי – בינתיים בייעוץ ובאבטחת הגבולות בלבד.
לסיכום, צפון מוזמביק נעשית למוקד נוסף של לחימה ג'האדיסטית באפריקה, לצד ניגריה, מרחב הסאהל וקרן אפריקה; כשברקע עלייה כללית בפעילות המדינה האסלאמית בגזרותיה השונות בחודשים האחרונים. עלייה זו מעידה שהאטרקטיביות של הג'האד העולמי – ובתוך כך של מותג המדינה האסלאמית – עודנה גבוהה בחלקים רבים של היבשת, וייתכן שתגבר אף יותר בצל המשבר הרפואי והכלכלי העולמי. המקרה של מוזמביק מדגים כיצד גורמים מקומיים עשויים למצוא במעטפת של הג'אהד העולמי אמצעי להתמודדות עם מצוקות ייחודיות מגוונות.
חולשת המשילות של המדינה בצפון מוזמביק והיעדר האסטרטגיה לטיפול כולל במצב, עלולים לאפשר את המשך התבססותו של הארגון הג'אהדיסטי, עד כדי השגת ריבונות מסוימת בחלקים מהמחוז (ואף מעבר לו). אתגרי הקורונה והקשב שהם דורשים מממשלת מוזמביק עלולים רק לפגוע ביכולתה לטפל במשבר. תרחישים אלו צפויים לדחוק את מוזמביק להגביר את דרישותיה לסיוע בין־לאומי, ובכך להוות הזדמנות לשחקניות כרוסיה וסין להרחיב את דריסת רגלן במרחב הזה של אפריקה.
אשר לובוצקי הוא דוקטורנט להיסטוריה אפריקאית באוניברסיטת אינדיאנה. מחקרו מתמקד בקשרי ישראל–אפריקה ובמעורבות זרה ביבשת, בעבר ובהווה.
