מכון ון ליר.
Below are share buttons

פעילויות, כנסים וקבוצות דיון ומחקר במכון ון ליר בירושלים בתחום יהודים ופלסטינים בישראל 2013

גיליון 02,

שתי פעילויות חדשות התווספו בחודשים האחרונים למגוון האירועים של מכון ון ליר בנוגע לתחום החברתי-פוליטי במזרח התיכון. להלן הסבר קצר עליהן:

  • באוקטובר 2013 תחל במכון סדרת ההרצאות "ממחאה למהפכה", שתעסוק בתרבות פופולרית, שינוי חברתי ומחאות במזרח התיכון. הרצאות הסדרה יתקיימו בימי שלישי, ומטרתן לקדם דיון על אודות השינויים המתחוללים במזרח התיכון דרך התרבות הפופולרית. בשלושת מפגשי הסדרה נתמקד בשלוש מדינות באזור – מצרים, איראן וסוריה – ונדון בהיבטים שונים הקשורים למחאות המתרחשות שם ובסוגים שונים של תרבות פופולרית. ראו את התוכנית המפורטת באתר המכון.
  • ב-24 ביוני 2013 התקיים ערב הדיון "הפוליטיקה של התכנון בישראל: מבית צפאפא דרך בגין ולאן?". ערב הדיון עסק בשאלות הקשורות לשיקולי התכנון בישראל. המשתתפים דנו בצומת הדרכים שבו נתון נושא התכנון, היינו מערך השיקולים הכולל את רווחת התושבים על מגוון האוכלוסיות שבהם. המושב הראשון של הערב עסק בהקשר הרחב של שיקולי תכנון בישראל, והמושב השני עסק בסוגיה של סלילת דרך בגין לכיוון דרום בשטח הכפר בית צפאפא, בשיקולי התכנון שעמדו מאחורי תוכנית זו, ובמחלוקת המשפטית שקשורה בה. צפו בהקלטות הוידאו מערב הדיון באתר המכון.

כמו כן, נמשכת פעילותן של כמה קבוצות דיון ומחקר העוסקות בסוגיות הנוגעות ליחסי יהודים–פלסטינים בישראל. להלן פירוט כללי עליהן:

  • קבוצת הדיון והמחקר "אזרחות על תנאי?", שמנהלים ד"ר שרה אוסצקי-לזר ממכון ון ליר וד"ר יוסף ג'בארין ממרכז דיראסאת,  מסיימת את פעילותה בסוף 2013 בכנס מסכם ובהגשת מאמרים לקראת הוצת ספר בנושא. 
  • קבוצת המחקר "הערבית בישראל: שפה, כוח, שיח", שמנהל הסופר והעיתונאי מרזוק אלחלבי וחברים בה חוקרים מתחומי דעת ומגישות מחקר שונים, תבחן סוגיות הקשורות במעמדה, במקומה, בלימודה ובשימושיה של השפה הערבית בישראל בקרב האזרחים היהודים והפלסטינים, ותדון בסוגיות פוליטיות, פדגוגיות וחברתיות הנוגעות לשפה הערבית.
  • קבוצת המחקר "הממשל הצבאי: כלכלה, ידע וזיכרון", שמנהל בני נוריאלי המסיים בימים אלו את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת בן גוריון בנגב, תנתח את אופני ההבניה של הממשל הצבאי שהתקיים בשטחי ישראל בשנים 1948–1966 כמנגנון שבאמצעותו אוזרחו פלסטינים ויהודים. חבריה ידונו בהשפעות שהיו לממשל הצבאי על דרכי ניהול אוכלוסין גם לאחר סיומו הפורמלי, הן בישראל והן בשטחים הכבושים מאז 1967, יציגו מקרי מבחן שחושפים את הקשרים בין הממשל הצבאי ובין הייררכיות חברתיות וייצור ושכפול של ידע וזיכרון, וישאפו לפרסם את פעילותם בקובץ מאמרים.
  • קבוצת המחקר "פמיניזם ערבי", שמרכזת ד"ר דורית גוטספלד, מתמקדת בכתיבה פמיניסטית של נשים במרחב הערבי, והפלסטיני בכלל זה. חוקרות הקבוצה דנות בשיח הפמיניסטי העולה מטקסטים הגותיים נבחרים של הוגות והוגים ערבים מסוף המאה התשע-עשרה ועד ימינו ומנתחות אותו.
  • קבוצת הדיון "הרומן כמסגרת חדשה לחשיבה על המזרח התיכון בעידן המודרני", שמנהלות ד"ר שרון הלוי וד"ר פרומה זקס, עניינה בתיאוריות ובמאמרים העוסקים בקשרים שבין טקסטים היסטוריים לטקסטים ספרותיים ובמשמעויות של קשרים אלו. קבוצת המחקר מורכבת בעיקרה מחוקרות וחוקרים של ההיסטוריה של המזרח התיכון ומחוקרי ספרות ותרבות ערבית. חבריה דנים בקשרים שבין תוכני רומנים נבחרים (בערבית ובשפות אחרות) ובין סוגיות היסטוריות, פוליטיות, כלכליות, חברתיות ותרבותיות במרחב המזרח תיכוני מסוף המאה התשע-עשרה ועד ימינו.
  • קבוצת הדיון "נתיבים לישראל שוויונית", המתקיימת בחסות קבוצת המחקר הבריטית Oxford Research Group, תמשיך במתכונת הסמינרים שהחלה בשנת 2012. חברי הקבוצה וחברותיה, בעלי השפעה והיסטוריה של עשייה, המגיעים מקבוצות חברתיות שונות, דנים בשאלת השוויון ואי-השוויון בישראל מנקודות מבט מגוונות ומתוך ניסיון לגבש אסטרטגיות פעולה שעשויות להוביל את ישראל להיות שוויונית יותר. בין יתר הנושאים הנידונים: אי-השוויון בין יהודים לפלסטינים בישראל, אי-שוויון כלכלי, עדתי ועוד.
  • קבוצת הדיון והמחקר "מנגנוני שליטה והדרה של אליטות בעולם הערבי", בריכוזו של ד"ר יוסרי ח'יזראן, דנה במאפיינים החברתיים והתרבותיים של אליטות בעולם הערבי, על מנגנוני השליטה וההדרה שאימצו לעצמן בעשורים האחרונים. חבריה מנתחים את הדואליות במערכת הנורמות והערכים של האליטות ואת היסודות החברתיים שלהן מתוך התמקדות בקשרי הנישואים בקרבן ובדפוסיהם, ובחשיבותו של מוסד הנישואים לא רק כביטוי של זהות או מעמד חברתי, אלא גם כאמצעי להשגת לכידות פוליטית ושליטה בהמונים.
  • מיזם "עידוד וטיפוח קריאת ספרים לילדים בגיל הרך בחברה הערבית", בניהולה של גב' היפא סבאג, הוא מיזם משותף למכון ון ליר, למרכז בידאיאת במכללה האקדמית אלקאסמי בבאקה אלע'רביה ולעיריית אום אלפחם. המיזם פועל ליצירת בסיס עירוני ארגוני המחויב לטיפוח הקריאה בערבית בקרב החברה הערבית-הפלסטינית בישראל, להכשרת מנחים בתחום ולהדרכת אנשי מקצוע והורים כיצד לקרוא ספרים עם ילדים וכיצד לעודד ילדים להרגלי קריאה בריאים.
  • מיזם "אופק לתקשורת הערבית", בשותפות אעלאם – מרכז תקשורת לחברה הערבית הפלסטינית בישראל – ועיתון "ידיעות אחרונות", בוחר מאמרי דעה של אינטלקטואלים ערבים המתפרסמים בעיתונות הערבית, הם מתורגמים לעברית ומתפרסמים בעמוד הדעות של "ידיעות אחרונות". המיזם שואף לפתוח צוהר למאמרי דעה ופולמוס בערבית בעיתונות העברית, ולתת במה לכותבים הערבים עצמם, ללא תיווך פרשני.
  • "ספר החברה הערבית בישראל: אוכלוסייה, חברה, כלכלה" הוא מפעל סטטיסטי של מכון ון ליר בירושלים שנועד לתעד את מאפייניה של החברה הערבית בישראל ואת השינויים הפנימיים המתחוללים בה. עד כה יצאו לאור ארבעה ספרים במהדורה מודפסת. "ספר החברה הערבית 5" הוא הראשון שיוצא במהדורה דיגיטלית (בעברית ובאנגלית) וניתן לקריאה ולהורדה באתר המכון. עריכת הספר החמישי נעשתה בידי רמסיס גרא מבנק ישראל ומכון ון ליר בסיועו של צוות מיומן.

נשמח לעדכן באופן פרטני על המיזמים ועל תוכניות אחרות בתחום. לפרטים נא לפנות לרכזי המטריות:

חנאן סעדי, "החברה האזרחית": [email protected]

יוני מנדל, "המסגרת הים תיכונית": [email protected]

שתי פעילויות חדשות התווספו בחודשים האחרונים למגוון האירועים של מכון ון ליר בנוגע לתחום החברתי-פוליטי במזרח התיכון. להלן הסבר קצר עליהן:

  • באוקטובר 2013 תחל במכון סדרת ההרצאות "ממחאה למהפכה", שתעסוק בתרבות פופולרית, שינוי חברתי ומחאות במזרח התיכון. הרצאות הסדרה יתקיימו בימי שלישי, ומטרתן לקדם דיון על אודות השינויים המתחוללים במזרח התיכון דרך התרבות הפופולרית. בשלושת מפגשי הסדרה נתמקד בשלוש מדינות באזור – מצרים, איראן וסוריה – ונדון בהיבטים שונים הקשורים למחאות המתרחשות שם ובסוגים שונים של תרבות פופולרית. ראו את התוכנית המפורטת באתר המכון.
  • ב-24 ביוני 2013 התקיים ערב הדיון "הפוליטיקה של התכנון בישראל: מבית צפאפא דרך בגין ולאן?". ערב הדיון עסק בשאלות הקשורות לשיקולי התכנון בישראל. המשתתפים דנו בצומת הדרכים שבו נתון נושא התכנון, היינו מערך השיקולים הכולל את רווחת התושבים על מגוון האוכלוסיות שבהם. המושב הראשון של הערב עסק בהקשר הרחב של שיקולי תכנון בישראל, והמושב השני עסק בסוגיה של סלילת דרך בגין לכיוון דרום בשטח הכפר בית צפאפא, בשיקולי התכנון שעמדו מאחורי תוכנית זו, ובמחלוקת המשפטית שקשורה בה. צפו בהקלטות הוידאו מערב הדיון באתר המכון.

כמו כן, נמשכת פעילותן של כמה קבוצות דיון ומחקר העוסקות בסוגיות הנוגעות ליחסי יהודים–פלסטינים בישראל. להלן פירוט כללי עליהן:

  • קבוצת הדיון והמחקר "אזרחות על תנאי?", שמנהלים ד"ר שרה אוסצקי-לזר ממכון ון ליר וד"ר יוסף ג'בארין ממרכז דיראסאת,  מסיימת את פעילותה בסוף 2013 בכנס מסכם ובהגשת מאמרים לקראת הוצת ספר בנושא. 
  • קבוצת המחקר "הערבית בישראל: שפה, כוח, שיח", שמנהל הסופר והעיתונאי מרזוק אלחלבי וחברים בה חוקרים מתחומי דעת ומגישות מחקר שונים, תבחן סוגיות הקשורות במעמדה, במקומה, בלימודה ובשימושיה של השפה הערבית בישראל בקרב האזרחים היהודים והפלסטינים, ותדון בסוגיות פוליטיות, פדגוגיות וחברתיות הנוגעות לשפה הערבית.
  • קבוצת המחקר "הממשל הצבאי: כלכלה, ידע וזיכרון", שמנהל בני נוריאלי המסיים בימים אלו את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת בן גוריון בנגב, תנתח את אופני ההבניה של הממשל הצבאי שהתקיים בשטחי ישראל בשנים 1948–1966 כמנגנון שבאמצעותו אוזרחו פלסטינים ויהודים. חבריה ידונו בהשפעות שהיו לממשל הצבאי על דרכי ניהול אוכלוסין גם לאחר סיומו הפורמלי, הן בישראל והן בשטחים הכבושים מאז 1967, יציגו מקרי מבחן שחושפים את הקשרים בין הממשל הצבאי ובין הייררכיות חברתיות וייצור ושכפול של ידע וזיכרון, וישאפו לפרסם את פעילותם בקובץ מאמרים.
  • קבוצת המחקר "פמיניזם ערבי", שמרכזת ד"ר דורית גוטספלד, מתמקדת בכתיבה פמיניסטית של נשים במרחב הערבי, והפלסטיני בכלל זה. חוקרות הקבוצה דנות בשיח הפמיניסטי העולה מטקסטים הגותיים נבחרים של הוגות והוגים ערבים מסוף המאה התשע-עשרה ועד ימינו ומנתחות אותו.
  • קבוצת הדיון "הרומן כמסגרת חדשה לחשיבה על המזרח התיכון בעידן המודרני", שמנהלות ד"ר שרון הלוי וד"ר פרומה זקס, עניינה בתיאוריות ובמאמרים העוסקים בקשרים שבין טקסטים היסטוריים לטקסטים ספרותיים ובמשמעויות של קשרים אלו. קבוצת המחקר מורכבת בעיקרה מחוקרות וחוקרים של ההיסטוריה של המזרח התיכון ומחוקרי ספרות ותרבות ערבית. חבריה דנים בקשרים שבין תוכני רומנים נבחרים (בערבית ובשפות אחרות) ובין סוגיות היסטוריות, פוליטיות, כלכליות, חברתיות ותרבותיות במרחב המזרח תיכוני מסוף המאה התשע-עשרה ועד ימינו.
  • קבוצת הדיון "נתיבים לישראל שוויונית", המתקיימת בחסות קבוצת המחקר הבריטית Oxford Research Group, תמשיך במתכונת הסמינרים שהחלה בשנת 2012. חברי הקבוצה וחברותיה, בעלי השפעה והיסטוריה של עשייה, המגיעים מקבוצות חברתיות שונות, דנים בשאלת השוויון ואי-השוויון בישראל מנקודות מבט מגוונות ומתוך ניסיון לגבש אסטרטגיות פעולה שעשויות להוביל את ישראל להיות שוויונית יותר. בין יתר הנושאים הנידונים: אי-השוויון בין יהודים לפלסטינים בישראל, אי-שוויון כלכלי, עדתי ועוד.
  • קבוצת הדיון והמחקר "מנגנוני שליטה והדרה של אליטות בעולם הערבי", בריכוזו של ד"ר יוסרי ח'יזראן, דנה במאפיינים החברתיים והתרבותיים של אליטות בעולם הערבי, על מנגנוני השליטה וההדרה שאימצו לעצמן בעשורים האחרונים. חבריה מנתחים את הדואליות במערכת הנורמות והערכים של האליטות ואת היסודות החברתיים שלהן מתוך התמקדות בקשרי הנישואים בקרבן ובדפוסיהם, ובחשיבותו של מוסד הנישואים לא רק כביטוי של זהות או מעמד חברתי, אלא גם כאמצעי להשגת לכידות פוליטית ושליטה בהמונים.
  • מיזם "עידוד וטיפוח קריאת ספרים לילדים בגיל הרך בחברה הערבית", בניהולה של גב' היפא סבאג, הוא מיזם משותף למכון ון ליר, למרכז בידאיאת במכללה האקדמית אלקאסמי בבאקה אלע'רביה ולעיריית אום אלפחם. המיזם פועל ליצירת בסיס עירוני ארגוני המחויב לטיפוח הקריאה בערבית בקרב החברה הערבית-הפלסטינית בישראל, להכשרת מנחים בתחום ולהדרכת אנשי מקצוע והורים כיצד לקרוא ספרים עם ילדים וכיצד לעודד ילדים להרגלי קריאה בריאים.
  • מיזם "אופק לתקשורת הערבית", בשותפות אעלאם – מרכז תקשורת לחברה הערבית הפלסטינית בישראל – ועיתון "ידיעות אחרונות", בוחר מאמרי דעה של אינטלקטואלים ערבים המתפרסמים בעיתונות הערבית, הם מתורגמים לעברית ומתפרסמים בעמוד הדעות של "ידיעות אחרונות". המיזם שואף לפתוח צוהר למאמרי דעה ופולמוס בערבית בעיתונות העברית, ולתת במה לכותבים הערבים עצמם, ללא תיווך פרשני.
  • "ספר החברה הערבית בישראל: אוכלוסייה, חברה, כלכלה" הוא מפעל סטטיסטי של מכון ון ליר בירושלים שנועד לתעד את מאפייניה של החברה הערבית בישראל ואת השינויים הפנימיים המתחוללים בה. עד כה יצאו לאור ארבעה ספרים במהדורה מודפסת. "ספר החברה הערבית 5" הוא הראשון שיוצא במהדורה דיגיטלית (בעברית ובאנגלית) וניתן לקריאה ולהורדה באתר המכון. עריכת הספר החמישי נעשתה בידי רמסיס גרא מבנק ישראל ומכון ון ליר בסיועו של צוות מיומן.

נשמח לעדכן באופן פרטני על המיזמים ועל תוכניות אחרות בתחום. לפרטים נא לפנות לרכזי המטריות:

חנאן סעדי, "החברה האזרחית": [email protected]

יוני מנדל, "המסגרת הים תיכונית": [email protected]

Below are share buttons