צילום מסך מתוך יוטיוב
ד"ר עמר סלימאן (צילום מסך מתוך יוטיוב)

דרשנים מוסלמים בארה"ב נגד סין. האם ישראל הבאה בתור?

חלק ניכר של הקולות המוסלמיים בעולם שמבקרים בחריפות את פעולותיו של הממשל הסיני, הם של דרשנים אמריקאים בולטים. מאז אירועי מאי 2021, חלק מהם גם העצימו מאוד את הקריאה לנקוט צעדים קשים יותר נגד ישראל. האם, כמו במקרה הסיני, הממשל האמריקאי יהיה קשוב אליהם?

האסלאמופוביה שמתרחשת בסין כנגד חלק מהאוכלוסייה המוסלמית, נחשבת לאחת מהחמורות כיום בעולם, ומתבטאת בהפרות קשות של זכויות אדם. מגמות אנטי־מוסלמיות אלו כוללות לדוגמה הגבלות נוקשות על קיום אורח חיים מוסלמי ועבודות כפייה במחנות ריכוז, שם אף נאלצו המוסלמים לאכול בשר חזיר. הדו"ח שפורסם לאחרונה בידי מישל בצ'לט, הנציבה העליונה של האו"ם לזכויות אדם, התייחס בדאגה לזכויות האדם באזור האוטונומי שינג'יאנג, האזור שהקצתה סין עבור האויגורים (עם טורקי מוסלמי) הנבדלים מבחינה אתנית. בדו"ח ישנו תיעוד על עוצמת הדיכוי, והוא מפרט על רשעותם ועל אכזריותם של מחנות המעצר הסיניים הידועים לשמצה, שבהם מוחזקים יותר ממיליון אויגורים ומיעוטים מוסלמים אחרים לצורך "חינוך מחדש" – בתואנה של התנגדות "לקיצוניות דתית".

חלק ניכר של הקולות המוסלמיים בעולם שמבקרים בחריפות את פעולותיו של הממשל הסיני, הם של דרשנים אמריקאים בולטים. דמויות אלו פועלות בעשורים האחרונים במטרה לשלב את האסלאם עם אקטיביזם חברתי, וקולם נשמע בנחרצות כנגד עוולות, הפרות זכויות אדם וכנגד דיכוי מוסלמים ברחבי העולם כחלק מהמאבק הגלובלי באסלאמופוביה. ביקורת נוקבת כזו על הממשל הסיני נשמעה לאחרונה מפי האמאם ד"ר עמר סלימאן, מייסד מכון יקין בטקסס ואחד הדרשנים הפופולאריים בארצות הברית, שלו השפעה ניכרת ברשתות החברתיות – מעל שניים וחצי מיליון עוקבים ברשת הפייסבוק ומעל מאה ועשרים מיליון צפיות ברשת יוטיוב

ביחסו הנוקב לסוגיה זו, ניסה סלימאן להקביל את המתרחש בסין למקרי מבחן אחרים, זאת מתוך כוונה להדגיש שרק תגובת נגד חריפה כנגד הזוועות המתחוללות במשטר זה תוכל להביא לשינוי אמיתי. כך לדוגמה, סלימאן ציין את רצח העם ברואנדה, שחרף שטף הגינויים העולמיים, הם נכשלו בסופו של יום בעצירת הטבח, שנמשך חמש שנים. כאמריקאי ממוצא פלסטיני, סלימאן נחשב גם למבקר חריף של הממשל בישראל ושל פעילותה הצבאית בגדה המערבית ובעזה, ולתומך נלהב של ה־BDS, והוא נוהג לשתף מאמרים בגנות הכיבוש ומהדהד אותם בשיח הציבורי. סלימאן מבקר גם את מדיניות החוץ של ארצות הברית באו"ם על כך שהיא משתמשת בכוח הווטו שלה למרות ההחלטות שמגנות את ישראל ומאושרות פה אחד.

סלימאן בחר לכרוך מקרי מבחן אלו, שמבטאים מצוקה בעוצמות וברמות שונות, כדי להצביע על כך שגינויים, הצהרות סולידאריות ואהדה כללית הם מינימום בלתי־מספיק. לכן לדעתו, מצוקתו הניכרת של המיעוט המוסלמי בסין ראויה להתנגדות חריפה, מעשית ודחופה יותר, והיא מחייבת פעולה מיידית למרות עוצמתה הכלכלית האדירה של סין.

סלימאן אומנם מודע לכך שפעולה מאוחדת כנגד כל מדינה יש בה משום אתגר לא־פשוט, כל שכן כשמדובר במעצמה כמו סין, עקב אחיזתה האיתנה בכלכלה העולמית. כדוגמה לכך, הוא מזכיר שבמהלך אולימפיאדת החורף בבייג'ינג 2022, קהילת זכויות האדם קראה לחרם דיפלומטי בין־לאומי על סין, כזה שיבוא בדין עם האבסורד בקיומם של מחנות ריכוז במאה ה־21. אך למרות חתימתן של ארצות הברית ושל כמה בעלות ברית אחרות, המשחקים נמשכו ללא השפעה ניכרת.

סלימאן רואה אור בקצה המנהרה, זאת ביחסו לתקדים בסוף השנה שעברה, אז הקונגרס  העביר את החוק למניעת עבודת כפייה של האויגורים בתמיכה דו־מפלגתית

אולם סלימאן כן רואה אור בקצה המנהרה, זאת ביחסו לתקדים בסוף השנה שעברה, אז הקונגרס  העביר את החוק למניעת עבודת כפייה של האויגורים בתמיכה דו־מפלגתית. חקיקה זו מאפשרת לארצות הברית לחסום יבוא של סחורות מסין מתוצרת אויגורים ואחרים הכלואים במחנות באזור האוטונומי שינג'יאנג האויגורי של המדינה. מכאן סלימאן קורא לגורמים בעלי השפעה עולמית להמשיך בחקיקות כלכליות אלו במטרה להביא לשינוי חיובי אל מול הפרות זכויות האדם הבוטות של סין. 

מאבקם של מטיפים ושל אקטיביסטים בולטים בארצות הברית באסלאמופוביה ובפגיעה במוסלמים ברחבי העולם מקבל רוח גבית ממוקדי כוח בקונגרס ובבית הלבן האוהדים את עניינם. בהתייחס לסוגיה הפלסטינית, נדמה שדבריו הנוקבים של סלימאן מבטאים את זעמם היוקד של דרשנים מוסלמים על הכיבוש הישראלי גם אם אינו עולה כדי אכזריות קיצונית בנוסח סין.

אומנם לא נס לחו של הפולמוס המתקיים בקרב הקהילה המוסלמית – האם למקד את הפעילות כלפי עוולות מבחוץ או לדאוג דווקא לאתגרי הקהילה מבפנים. אך לצד זאת חשוב להבין שמאז מבצע "שומר החומות" במאי 2021, גברו הקולות בקרב דרשנים ובקרב דמויות בולטות בקהילה המוסלמית לנקוט צעדים קשים יותר נגד הממשל הישראלי, זאת בשאיפה לגרום למנופי לחץ כפי שהופעלו בזמנו כלפי משטר האפרטהייד בדרום אפריקה. נדמה שבקרב דמויות אמריקאיות-פלסטיניות כדוגמת סלימאן, רמת ההזדהות עם הסוגיה הפלסטינית ורמת המחויבות כלפיה גוברות ועשויות להתלכד עם מעגלים חברתיים ופוליטיים נוספים בארצות הברית מחוץ לקהילה המוסלמית.

קוראים יקרים
פורום החשיבה האזורית הוא ארגון ללא מטרות רווח
אנו יודעים כי גם אלה אינם ימים קלים עבורכם, וכי לא קל למצוא את הפניות התומכות בעבודתנו.

בין אם תוכלו לתמוך בנו כלכלית ובין אם פשוט להקדיש לנו את הזמן ותשומת הלב בקריאה – אנו אסירי תודה.

לקריאה ותמיכה