(צילום: רויטרס)
פלסטינים בכפר ג'אלוד בוחנים את רכבם שהוצת על ידי פלסטינים, מרס 2022 (צילום: רויטרס)

גישה חדשה לאנטי־פלסטיניות

בהתמודדות מול התעמולה הישראלית, אני מציע לפתח מושג נגדי לאנטישמיות: "אנטי־פלסטיניות". הוא יקיף את כל הפעולות וההצהרות המפלות נגד פלסטינים, עוינות אותם, מאשימות אותם בטרור, או מתכחשות לזכויותיהם המדיניות, הכלכליות והתרבותיות

בנאומו בכנס מינכן לביטחון, דיבר שר צבא הכיבוש הישראלי בני גנץ על ישות פלסטינית ולא על מדינה של ממש. שר החוץ לפיד, לעומתו, אומר בכנות בכל נאומיו שאין כל אפשרות לקיומה של מדינה פלסטינית. ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט ושר צבאו גנץ מדברים באותו היגיון על שלום כלכלי ולא על שלום צודק המבוסס על החלטות האו"ם. במקביל לכך, מדינת הכיבוש ממשיכה להחרים אדמות פלסטיניות, לייהד את ירושלים, ולבנות התנחלויות. הישות הפלסטינית שעליה בנט מדבר מתוארת בחוק הבין־לאומי כמקרה יוצא דופן: ישות בעלת זהות פלסטינית תחת ריבונות ישראלית, מוקפת במשטר אפרטהייד הדוק.

העולם כולו שם לב לסכנות הצפונות במשוואה הישראלית בנושאים של ביטחון, פיוס ופתרון שתי המדינות וכן לסכנה לסולם הערכים הבין־לאומי שהתבסס מאז שלום וסטפליה בשנת 1648. בה בעת, הקבוצות הציוניות הפרו־ישראליות ברוב המדינות השיקו קמפיינים גזעניים נגד הזכויות הפלסטיניות, והן מאשימות באנטישמיות את מי שתומך בזכותם של הפלסטינים. לאחרונה הואשם ארגון אמנסטי באנטישמיות, לאחר שפרסם בפברואר 2022 דו"ח המגנה את ישראל ומכנה אותה מדינת אפרטהייד. מנגד, ישראל וקבוצות הלחץ המזוהות איתה הולכות ומסלימות את האשמותיהן הגזעניות שלפיהן הפלסטינים הם טרוריסטים, תוך שהן מתכחשות לזכותם המקובלת והחוקית להתנגד לכיבוש. נוסף על כך, ארגונים אלה מבקשים לשנות את מהותו של רעיון האנטישמיות מ"אפליית יהודים" ל"שנאת ישראל". הארגונים האלה הצליחו להשתמש במובן החדש של האנטישמיות כדי לדכא עשרות פוליטיקאים, הוגים, אומנים ואישים אחרים המחרימים את ישראל ותומכים בזכויות הפלסטינים.

בהקשר זה, על הפלסטינים להיאבק בקמפיינים הציוניים העוינים אותם ודוחים את זכויותיהם הבלתי־ניתנות לערעור בהתאם לחוק הבין־לאומי. אני מציע לפתח מושג נגדי לאנטישמיות: "אנטי־פלסטיניות". מושג זה יקיף את כל הפעולות וההצהרות מפי ממשלות ואינדיבידואלים המפלות נגד פלסטינים, עוינות אותם, מאשימות אותם בטרור, או מתכחשות לזכויותיהם המדיניות, הכלכליות והתרבותיות. להלן כמה סימנים אופייניים לאנטי־פלסטיניות: הכחשת זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית והכחשת זכות השיבה של הפליטים; חיזוק משטר האפרטהייד הישראלי, הסכמה איתו או הכחשת קיומו; ייהוד המקומות הקדושים בשטחים הפלסטיניים הכבושים; אפליה נגד הפלסטינים בתפוצות; הכחשת הקשר ההיסטורי, התרבותי, הדתי והאתני של הפלסטינים למולדתם.

למעשה, אפשר להוסיף סימנים רבים שיגדירו את מושג האנטי־פלסטיניות. עם זאת, הכללת סימנים אלה וקבלתם ברמה הלאומית, הערבית והבין־לאומית, ידרשו מאש"ף לקיים ועידה לאומית. בוועידה ישתתפו המפלגות, ארגוני זכויות האדם והאגודות המקצועיות, במטרה לגבש גישה תיאורטית וגישה מעשית בנושא האנטי־פלסטיניות. לאחר צעד הכרחי זה נמשיך לפתח את המושג ברמה הערבית וברמה הבין־לאומית דרך קריאה לארגונים הבין־לאומיים התומכים בזכויות העם הפלסטיני. אלה בתורם יציעו תוכניות בין־לאומיות למאבק חוקי בכל מי שהוכחה אשמתו באנטי־פלסטיניות. פרלמנטים ערביים ובין־לאומיים יקבלו החלטות לגבי הגורמים המאפיינים אנטי־פלסטיניות.

הגישה המוצעת תאפשר ראשית, להיאבק בקמפיין הציוני העוין והמסלים נגד זכויות העם הפלסטיני. שנית, היא תבטיח את הקמתה של מסגרת חוקית בין־לאומית שתרדוף את הדוגלים באנטי־פלסטיניות ובהכחשת זכויותינו המדיניות. האמת היא שזה לא יהיה קל, אבל גם לא בלתי־אפשרי. עלינו להתחיל לנקוט צעדים לטובת הרעיון הזה ולהפיץ אותו בקרבנו ובחו"ל. עלינו להטמיע אותו בשיח המדיני ובהגות שלנו, ולאחר מכן לקבל אותו ולפעול לפיו ברמה המדינית והחוקית בכל מדינות העולם.


ד"ר רמזי עודה הוא מנהל מחלקת המחקר במכון הפלסטיני למחקרי ביטחון לאומי. המאמר המלא פורסם באתר היומון הפלסטיני אל־חיאת אל־ג'דידה ב־27 בפברואר 2022. תרגם מערבית: עמיר טאובר.

קוראים יקרים
פורום החשיבה האזורית הוא ארגון ללא מטרות רווח
אנו יודעים כי גם אלה אינם ימים קלים עבורכם, וכי לא קל למצוא את הפניות התומכות בעבודתנו.

בין אם תוכלו לתמוך בנו כלכלית ובין אם פשוט להקדיש לנו את הזמן ותשומת הלב בקריאה – אנו אסירי תודה.

לקריאה ותמיכה