לפני מספר שבועות, פרסם השיח' ד"ר יאסר קאדי, דרשן בכיר ומפורסם מהסמינר האסלאמי באמריקה וממסגד אפיק שבטקסס, פוסט שבו התייחס לספרון שהופץ בקרב סטודנטים מוסלמים בקמפוסים בארצות הברית, שכותרתו: "אני מוסלמי והמגדר שלי אינו מתאים לי" (I’m a Muslim and my gender doesn’t fit me) . הספרון פורסם בתמיכת המועצה למנהיגות נוער מוסלמית MyLC)), שפועלת לקידום זכויות להט"ב ברחבי ארצות הברית, ומטרתו להנגיש מידע והדרכות שונות למוסלמים טראנסים, כמו למשל: הבלטת הדגש בין זהות מגדרית ונטייה מינית; כיצד ניתן לשלב יחדיו זהות טראנסית ומוסלמית, ומידע על זכויותיהם של טראנסים במרחב הציבורי. נוסף על כך, בספרון ישנה הפניה למרכזי תמיכה וסיוע של ארגונים מוסלמים פרוגרסיביים ברחבי אירופה וצפון אמריקה, כמו סלאם קנדה והברית המוסלמית למגוון מיני ומגדר (MASGD) בארצות הברית.
למרות ניסיונם של דרשנים מהמחנה המתון כמו קאדי ודומיו לשלב ערכים מערביים באסלאם, נאמנותם ליסודות ולעיקרי הדת עדיין מגדירה מסרים בספרונים מעין אלו "כמסוכנים", כי מטרתם היא לטשטש את הזהות המינית ואת חשיבות הפן המגדרי כבחירה אינדיבידואלית. ביחסו של קאדי לספרון, הוא השתמש בטיעונים האסלאמיים המוכרים והדגיש שהשריעה בנויה מהבדלים מגדריים ברורים בין גברים לנשים, תוך ציטוטי סימוכין מהקוראן שמדגישים הבדלים אלו במפורש, כמו לדוגמה מסורת החדרים (אלחג'ראת) פסוק 13: "הוי האנשים, בראנו אתכם מתוך זכר ונקבה".
אך נוסף על כך, קאדי ביקר בחריפות את השימוש בדמותו של הנביא מוחמד בספרון כמי שממעשיו ניתן ללמוד על תמיכתו, לכאורה, בטשטוש המגדרי ואולי אף במאבק הלהט"בי. בספרון הוצג הנביא כמי שאירח (קרי הכשיר את המעשה) בביתו גברים "נשיים" (מח'נת') – בין היתר אוזכרה שם דמות ספציפית בשם הית – אשר הוקבלו בספרון לתופעה המודרנית כיום – טראנסים והומוסקסואלים. קאדי קבע בנחרצות שהקבלה זו שגויה מיסודה, והדגיש שאותה דמות (הית) כבר מוזכרת בספרות החדית' כאדם מסורס או א־מיני, ועל כן לא ניתן להשליך זאת לתופעה הלהט"בית המודרנית.
מאז פרסום הפוסט שביקר את התפיסה המגדרית, לא הספיקה לחלוף יממה, ובאותו תאריך (11 ביוני), שיתף קאדי שהרצאתו בכנס אקדמי באירופה בוטלה עקב התבטאויות אלו, שלדבריו יצרו לחץ מצד הקהילה הלהט"בית על אותו מוסד אקדמי לבטל את הופעתו. קאדי הביע את פליאתו מכך שנושא הרצאתו בכנס עסק בכלל במשנתו של אבן-תיימיא ללא כל קשר לדעותיו האישיות בנושא המגדרי, עילה שלטענתו הבליטה את "חוסר הצדק" במניעתו מלהשתתף בכנס.
בביקורתו על מסרי הספרון והן בדעותיו בנוגע לקהילה הלהט"בית בעשור האחרון, חשוב לציין שקאדי הקפיד לשקף את ערכיו האסלאמיים באופן סובלני ומכיל, והטפותיו בסוגיות רגישות אלו התרחקו משיח של שנאה, כפי שנפוץ אצל דרשנים אמריקנים שמרנים יותר, כמו השיח' ח'אלד יאסין, דמות פופולארית וותיקה בפעילות הדעווה, שבאחת מדרשותיו הוסיף לראשי התיבות של קהילת הלהט"ב ((LGBTQ את האות – Z במשמעותה – אפס ((Zero, כהטחת גנאי על "אפס" תרומתם לחברה. בשונה מגישתו השלילית של יאסין, קאדי אף לא נרתע להחיל את אחד מעקרונתיו על סוגיית הלהט"ב, שבו הוא בוחר להפריד בין "מוסרית לחוקיות". כך שלמרות התנגדותו המוסרית לערכים הלהט"ביים, אין לו כל שאיפה לכפות את דעתו הדתית באופן חוקי במערב, והוא מכבד את זכות האחר להתנהג אחרת. כך לדוגמה, בכנס באוניברסיטת הווארד לפני מספר שנים, חשף קאדי את התנגדותו לתמיכה בפסק הדין של "הצעה 8" (Proposition 8), שעסקה בניסיון לפסול נישואים חד־מיניים בקליפורניה בשנת 2008, זאת למרות התנגדותו התיאולוגית לנישואים אלו.
הודעתו של קאדי על ביטול הכנס קיבלה משוב רחב של תמיכה והזדהות לא רק מכמות העוקבים הרבה שבאמתחתו, אלא גם מדרשנים בעלי שם בצפון אמריקה שהביעו את דעתם על "מעשה העוולה", כמו לדוגמה נאבייד עזיז, מטיף קנדי ידוע שנחשב לאחד המתנגדים לרדיקליזציה ולטרור, ופעל בשיתוף עם קאדי במכון האסלאמי אל־מגרב שבטקסס. עזיז הביע צער על ביטול ההזמנה מצד האוניברסיטה, וחיזק את ידיו של קאדי על כך שישנם רבים מהקול הדומם שתומכים בהבעת חופש הביטוי במקרים מעין אלו.
גם אם השתתפותו בכנס אכן התבטלה עקב לחץ מגורמים להט"ביים בעקבות דעותיו על נושא המגדר, לדעתי לא מדובר כאן בצעד שמסמן את החרפת השיח בין המחנה האסלאמי המתון במערב לבין חוגים שונים של הקהילה הלהט"בית, אך בהחלט מדובר על מצוקת האסלאם המתון בארצות הברית, שפעמים רבות נמצא בין הפטיש לסדן. על אף האירוניה, דווקא מחנה זה נאלץ "לספוג אש" כתוצאה ממקרים אלו, כשמחד גיסא הוא מעוניין להביע בחופשיות את דעתו התיאולוגית והמוסרית, ומאידך גיסא הוא נוקט זהירות תוך ניסיון לכבד את האחר. יתר על כן, אותו מחנה מותקף הן מצד הימין השמרני, שעדיין רואה בו כמי ששואף להחיל את חוקי השריעה באמריקה, והן מצד האסלאם השמרני והרדיקלי, אשר רואה בו "ליברלי בוגד", שמוכן להתפשר על דת האסלאם כדי להשתלב ולהיטמע בחברה המערבית.
אני סבור שגם מבחינת אינטרס הקהילה הלהט"בית, מניעת משתתפי הכנס לשמוע את הרצאתו של קאדי, אחד המומחים העולמיים בהגותו של אבן תיימיא, היא טעות ששכרה יוצא בהפסדה. למרות הניגודים וחילוקי הדעות העמוקים בין האסלאם (ושאר הדתות האברהמיות) והקהילה, מעשה שכזה ממוטט את הגשרים הרעועים שעדיין מנסים להתקיים בין הצדדים וחוסם כל סיכוי לדיאלוג. סיטואציה שבה אינטלקטואלים מוסלמים יירתעו בעתיד להביע את דעתם, עלולה להשאיר את החלל שנותר לקולות אסלאמיים רדיקליים עוד יותר, שעוינים את הקהילה ואינם חפצים בשום שיג ושיח עימה. מצב שכזה מסוגל להקצין עוד יותר את הפערים האידיאולוגיים והתיאולוגיים, ולסייע בהמשך הליבוי של תדמית האסלאם השלילית באופן דיכוטומי – כדת "פרמיטיבית" "וחשוכה", תוך התעלמות מהקולות המגוונים, המורכבים והחשובים שמתחוללים בה.
