צילום: רויטרס
צילום: רויטרס

שגשוג קטאר תלוי במעבר לאנרגיות מתחדשות

האסטרטגיה הלאומית החדשה של קטאר לשינוי האקלים שואפת לצמצם משמעותית את פליטות גזי החממה, לצד השגת פיתוח חברתי וכלכלי, חרף התלות הנוכחית שלה בהכנסות הגדולות מנפט וגז. איך היא מתכננת לעשות את זה?

התמודדותה של קטאר עם משבר האקלים קיבלה ברבעון האחרון של שנת 2021 משנה תוקף לקראת ועידת האקלים בגלזגו שהתקיימה ב־12-1 בנובמבר 2021. כחלק מכך, ב־18 באוקטובר 2021, אמיר קטאר שיח' תמים בן חמד אאל ת'אני, הוציא את צו מספר 4 לשנת 2021 לחלוקה מחדש של משרדי הממשלה, ובמסגרתו הקים את המשרד לאיכות הסביבה ולשינויי אקלים. יצוין כי בעבר נושא איכות הסביבה טופל על ידי משרד הרשויות העירוניות ואיכות הסביבה.  

נוסף על כך, ב־28 באוקטובר 2021 השיק ראש הממשלה ושר הפנים של קטאר שיח' ח'אלד בן ח'ליפה בן עבד אל־עזיז אאל ת'אני, את האסטרטגיה הלאומית לאיכות הסביבה ולשינויי האקלים. מטרותיה של אסטרטגיה זו הן: שיפור החיוניות של איכות הסביבה, חיזוק החוסן של הכלכלה ושיפור איכות החיים של האוכלוסייה. אסטרטגיה זו מתמקדת בחמישה תחומים מרכזיים: הפחתת פליטות גזי החממה ב־25% עד לשנת 2030 ושיפור איכות האוויר, שימור והגנה על המגוון הביולוגי, הבטחת הניהול בר־הקיימה והמשולב של כל משאבי המים, כולל התפלת מים באמצעות טכנולוגיות מקיימות, ניהול פסולת מקיים ומחזור רב יותר של חומרים, ולבסוף חיזוק הפוטנציאל לטווח ארוך של כל משאבי הקרקע באמצעות שיפור הפוריות של קרקעות חקלאיות והשקת יוזמות מקיימות של תכנון עירוני כדוגמת בנייה ירוקה. על הובלתה ועל יישומה של האסטרטגיה יופקד כוח משימה בין־משרדי. אסטרטגיה זו היא אחד מעמודי התווך של החזון הלאומי של קטאר לשנת 2030, שמטרתו ליצור הרמוניה בין צמיחה כלכלית, פיתוח חברתי והגנה על הסביבה. 

זוהיר מראבט, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת קטאר, כתב לאחרונה במאמר שפרסם כי אף על פי שקטאר התבססה על הכנסותיה הרבות מהסקטורים של הנפט והגז כדי להשיג פיתוח כלכלי ופיתוח חברתי מהירים ויוצאי דופן, האתגרים הסביבתיים והאחרים שמציבים סקטורים אלה בפני הגשמת החזון הלאומי של קטאר לשנת 2030 מניעים אותה לפתח מודל פיתוח המתבסס יותר ויותר על מעבר לאנרגיות מתחדשות.

קטאר נחשבת לאחת המדינות בעלות המונופול על שוק הגז הנוזלי. היא בעלת עתודות גדולות של נפט וגז המכסות את צרכיה לעשורים הבאים. היא אף מתכננת להגדיל את ייצור הגז הטבעי באמצע העשור הנוכחי עם גילוי עתודות גדולות נוספות של גז טבעי. קרוב לוודאי שקטאר תמשיך להתבסס על הנפט ועל הגז הטבעי בעתיד הנראה לעין שכן על פי אתר האינטרנט של פורום המדינות יצואניות הגז עתודות הגז הטבעי של קטאר הן בשיעור של מעל 25 טריליון מטר מעוקב או קרוב ל־13% מכלל העתודות העולמיות והן העתודה השלישית בגודלה בעולם. האומדנים מצביעים על כך שעתודות הנפט עולות על 25 מיליארד חביות, מה שמאפשר להפיק נפט ברמות הנוכחיות למשך יותר מחמישים שנה נוספות. 

כלכלת קטאר מתבססת על ההכנסות מהנפט ומהגז לשם מימון ההוצאות הכלליות ולשם ביצוע מדיניותה הכלכלית לטווח הבינוני ולטווח הארוך. קטאר נהנית מכלכלה משגשגת המתבססת באופן כמעט מוחלט על ייצוא הגז הטבעי והמוצרים המיוצרים ממנו ועל עליית מחירי הדלק. ההכנסות מסקטור הנפט והגז הן כ־90% מסך כל הכנסות הייצוא של קטאר. סך כל ההכנסות של סקטור הנפט והגז הקטרי במהלך הרבעון השלישי של שנת 2021 הגיע לכ־11 מיליארד דולר ורשם עלייה של 34.6 אחוזים בהכנסות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בעשורים האחרונים קטאר הצליחה להשקיע חלק מהרווחים מההכנסות הללו בחיזוק הסקטורים האחרים שהם לא נפט וגז, כדוגמת החינוך, הבריאות, התשתיות, התעשייה, הבנייה והשירותים הפיננסיים. כתוצאה מכך, רמת החיים בקטאר השתפרה לאין ערוך. עדות טובה לכך היא שקטאר נחשבת למדינה שבה התמ"ג לנפש הוא בין הגבוהים בעולם, ובשנת 2020 הגיע ל־56,011 דולר לנפש. 

מראבט טוען כי מודל זה, המתבסס על הסקטורים של הנפט והגז כמנוע העיקרי של הכלכלה הקטרית, טומן בחובו גם תהפוכות לא־צפויות רבות עבור קטאר. תהפוכות אלה נובעות מכך ששוק האנרגיה מועד לזעזועים חוזרים ונשנים היות שהדרכים המסורתיות להפקת האנרגיה, לשימוש בה ולסחר בה משתנות במהירות עם המעבר לאנרגיות מתחדשות ועם הצורך להפחית את פליטות גזי החממה כדי להתמודד עם ההשלכות של שינויי האקלים. נוסף על כך, ההכנסות הקטריות מהנפט קשורות קשר הדוק לשינויים במחירים הגלובליים. לכן, בעקבות הירידה החדה במחירי הנפט והגז בשנים האחרונות, פחתה הצמיחה הכלכלית בקטאר מ־4.4% בשנת 2013 לכ־2.6% בשנת 2020. בשנה זו אף רשמה המדינה גירעון גדול בתקציב, לראשונה זה 15 שנה. מראבט חוזה כי ירידת מחירי הדלקים הפוסיליים בשילוב עם ההתחייבויות החוזיות לאירוח גביע העולם בשנת 2022 יגבילו את יכולתה של קטאר לרסן את הוצאות ההון, מה שיהפוך את המצב הפיננסי של המדינה לרחוק ממאוזן. גם שוק הגז הנוזלי סובל מחוסר ודאות בשל הופעת מתחרים חדשים והתחלת זרימתן של עתודות חדשות מאוסטרליה ומארה"ב, שייתכן כי יהיה בהן משום איום על חלקה של קטאר בשוק העולמי. 

מעבר לכך, למודל זה השלכות שליליות על הסביבה. ראשית, דו"חות רבים מציינים שקטאר היא בעלת טביעת הרגל הפחמנית וצריכת האנרגיה לנפש הגבוהות ביותר בעולם. סקטור הנפט והגז הטבעי נחשב לגורם העיקרי לזיהום האוויר בקטאר והוא מקור ליותר מ־90% מפליטות גזי החממה במדינה. זאת מכיוון שזהו הסקטור השולט על תערובת האנרגיה המשמשת בייצור החשמל, החום והמים ובתחבורה. ייצור החשמל נעשה בתחנות כוח של גז טבעי שמשתמשות בטכנולוגיה המזיקה לסביבה. כמו כן, קטאר מפיקה את רוב המים המתוקים באמצעות התפלת מי ים, פעילות הצורכת אנרגיה באופן אינטנסיבי. שנית, קיים חשש כי הדלקים הפוסיליים של קטאר עלולים לאזול במהירות, וכמה הערכות אף מציינות כי עתודות הנפט של קטאר יאזלו לחלוטין עד שנת 2050. שלישית, שיעורי גידול האוכלוסייה הגבוהים במדינה עתידים להוביל לגידול בשיעורי הביקוש והצריכה של האנרגיה, וכתוצאה מכך לאזילת משאבי הנפט והגז תוך פרק זמן קצר יחסית.   

החזון הלאומי של קטאר לשנת 2030 מנסה להתמודד עם האתגרים הללו ומציב לו כמטרת־על את ההגעה לפיתוח בר־קיימה המבוסס על ארבעה עמודי תווך: פיתוח אנושי, פיתוח חברתי, פיתוח כלכלי ופיתוח סביבתי. על פי חזון זה, קטאר תנקוט כמה אמצעים להשגת מטרה זאת ולהגבלת ההשפעות השליליות של סקטור הנפט והגז על הסביבה. אמצעים אלו כוללים: רכישת טכנולוגיות פחות מזהמות בתהליך הפקת האנרגיה, שימוש באנרגיות מתחדשות כדי להפחית את ההתבססות על הדלקים הפוסיליים, יצירת איזון בין הצרכים הנוכחיים של החברה לבין צרכיה העתידיים, הקמת חברה חכמה, הגנה על הסביבה ופיתוחה.

בפועל, מראבט מראה כי בעשור האחרון השקיעה קטאר מאמצים במעבר לסביבה בת־קיימה באמצעות פעילות רב־מערכתית משולבת. פעילות זו כוללת, בין היתר, חקיקת חוקים שמטרתם לנהל טוב יותר את שירותי המערכת האקולוגית ולשמור עליהם, עידוד השקעות בטכנולוגיות חדשניות, הגדלת המשקל הסגולי של המימן הירוק שלא נפלטות ממנו פליטות כלשהן בהפעלת טורבינות הגז הטבעי לייצור חשמל, עריכת קמפיינים להעלאת המודעות להפחתת צריכת האנרגיה במבנים מסחריים ופרטיים ולהפחתה בבזבוז החשמל והמים תוך אספקת חשמל בחינם, הרחבת מתקנים ללכידת פחמן ולאחסונו וגיוון תערובת האנרגיה לייצור חשמל באמצעות הגדלת ההשקעה באנרגיית השמש, באנרגיית הרוח ובדלק האורגני. 

בשנים האחרונות הקדישה קטאר מאמצים גדולים להקמת פרויקטים של אנרגיית שמש ורוח, והגדילה את השימוש באנרגיות מתחדשות בפרויקטים של התשתיות לרגל גביע העולם בכדורגל בשנת 2022. כך למשל, הרשות המפקחת על הפרויקטים של גביע העולם התקינה טכנולוגיית קירור בכל מגרשי גביע העולם, מתקני האימונים והאזורים המיועדים לאוהדים, תוך שימוש באנרגיה סולרית כדי לשמור שממוצע הטמפרטורה יהיה 27 מעלות צלזיוס. השימוש באנרגיה סולרית סייע להפוך את מתקני הספורט בקטאר לידידותיים לסביבה. דו"ח שפרסם אתר ראביד ניוז בדצמבר 2019, צפה ששוק האנרגיה המתחדשת בקטאר יגדל בממוצע בכ־20% בשנה עד שיגיע לכ־19 מיליארד דולר בשנת 2022 כתוצאה מהתמקדות הממשלה בהשקעות באנרגיה סולרית.

לסיכום, מראבט טוען כי נכון לעכשיו על קטאר לאמץ טכנולוגיות חדשניות ולמצוא פתרונות מתאימים שיאפשרו לה להמשיך לייצר נפט וגז תוך כדי הפחתת טביעת הרגל הפחמנית של התעשייה שתתמוך בכלכלתה בעתיד. עם זאת, לעניות דעתו, רק מעבר לאנרגיות מתחדשות הוא שיבטיח לדורות הבאים פיתוח מקיים יותר. ואכן, קטאר במידה רבה מייצגת את יתר מדינות המפרץ המבצעות את המעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, כל אחת בקצב שלה, אך ממשיכות לייצר נפט וגז בעתיד הנראה לעין.           

קוראים יקרים
פורום החשיבה האזורית הוא ארגון ללא מטרות רווח
אנו יודעים כי גם אלה אינם ימים קלים עבורכם, וכי לא קל למצוא את הפניות התומכות בעבודתנו.

בין אם תוכלו לתמוך בנו כלכלית ובין אם פשוט להקדיש לנו את הזמן ותשומת הלב בקריאה – אנו אסירי תודה.

לקריאה ותמיכה