התחקיר הבטחוני ברשות הפלסטינית כמכשיר לדיכוי מתנגדים פוליטיים
פיקסביי
Below are share buttons

התחקיר הבטחוני ברשות הפלסטינית כמכשיר לדיכוי מתנגדים פוליטיים

ארגוני זכויות אדם פלסטיניים נאבקים בשימוש של הרשות הפלסטינית בתחקיר הבטחוני ככלי לדיכוי ואפליה של מתנגדים פוליטיים. בעבר פעלה הרשות נגד חמאס בלבד; כיום היא מצרה גם את צעדיהם של פעילי וארגוני חברה אזרחית

במאמר באתר אל־ערבי אל־ג'דיד עוסקת העיתונאית החוקרת הפלסטינית אנסאר אטמיזה בתחקיר הביטחוני שאזרחים ברשות הפלסטינית נדרשים לעבור, ואשר מונע מהם להתקבל לעבודה או ללימודים. אטמיזה מבקשת לבדוק את הסיבות לתחקירים הביטחוניים ואת המענה שניתן לאזרחים שנתקלים באפליה מצד גופים שונים.
 
המחברת כותבת כי השפעותיו של התחקיר הביטחוני גברו מאז 2007, בעקבות הפילוג בין הגדה המערבית לרצועת עזה. מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית בוחנים את הפעילות וההשתייכות הפוליטית של מי שמבקש להתקבל לעבודה במגזר הציבורי. תחילה נבדק רק מי שהשתייך לחמאס, אך במרוצת הזמן התרחבה היריעה וכעת נבדקים גם מי שמשתייכים לארגונים אחרים ומי שפעילים באיגודים מקצועיים.
 
כך אירע למשל למורה רג'א לחלוח, שהופתעה כאשר בנה ערסאן לא קיבל מלגת לימודים מהמשטרה הפלסטינית למרות שסיים בהצטיינות את לימודיו בתיכון. לאחר שבדקה את העניין מול המשטרה נמסר לה, בעל־פה, כי בנה נכשל בתחקיר הביטחוני. היא סירבה לוותר והגישה בקשה לאוניברסיטה הממשלתית אל־אסתקלאל, שמתמחה בלימודי ביטחון, צבא ומשטרה. הבן החל את לימודיו בספטמבר 2018, אך כעבור שלושה שבועות נאלץ לעזוב מאותה סיבה. בבדיקה שערכה המשפחה דרך מכרים התברר שהדבר קשור לפעילותה של האם באיגוד המורים הפלסטינים ב־2016.
 
התלונות הרבות שהגיעו ל"ארגון העצמאי לזכויות אדם", שפורסמו בדוח מטעמו במאי 2019, מעידות על הפרת זכויות בגדה המערבית שהתבטאה למשל בפיטורים שרירותיים ממשרות ציבוריות, במניעת תחרות הוגנת בהתמודדות על משרות בשל נפוטיזם או השתייכות פוליטית, במניעת נסיעה ובאיסור על הנפקת דרכון. לפי עורך הדין מוסא אבו דהים, מנהל מחלקת החקירות והתלונות בארגון, כל התלונות מקוטלגות תחת "תחקיר ביטחוני מפלה".
 
סעיף 26 בחוק היסוד המתוקן לשנת 2013 קובע: "לפלסטינים זכות להשתתף בחיים הפוליטיים באופן אישי או בקבוצה, זכות לקבל משרה ותפקיד ציבורי על בסיס הזדמנויות שוות, זכות להקים מפלגה פוליטית ולהצטרף למפלגות כאלה לפי החוק, וזכות להקים אגודות, התאחדויות, מועדונים ומוסדות עממיים". סעיף 28 באותו חוק קובע שאין להרחיק שום פלסטיני מאדמת המולדת, לאסור עליו לשוב אליה או לשלול את אזרחותו או להעביר אזרח פלסטיני לידי גורם זר. אך הרשות הפלסטינית מפרה את הוראות החוק דרך קבע, למשל כאשר היא מונעת מאזרחים פלסטינים לצאת מהשטחים ומגבילה את חופש התנועה שלהם.
 
מי שמבקש להתמודד על משרה או זקוק לשירותים או לאישורים ממשלתיים נדרש להציג תעודת יושר המוכיחה שלא תלוי נגדו צו משפטי ושלא ביצע כל פשע. לדברי אבו דהים, גם אם האזרח מציג תעודת יושר, הוא עדיין נתון לחקירה ולמעקב שמטרתם לבחון את דעותיו האישיות, בניגוד לחוק. אבו דהים מציין כי אזרח שנדחה על ידי מנגנון אחד עשוי להתקבל לעבודה דרך מנגנון אחר, והדבר מוכיח כי הליכי התחקיר שרירותיים.
 
בסאם כראג'ה, מנהל המדור המשפטי במרכז אל־קודס לסיוע משפטי, מסכים עם אבו דהים ומציין שחוקי השירות האזרחי ופסיקות בתי המשפט אינם מתייחסים לעריכת תחקיר ביטחוני. משנת 2011 ועד היום בחן מרכז אל־קודס יותר מ־120 מקרים של הפרת זכויות הקשורים לאותם תחקירים ביטחוניים, הבהיר כראג'ה. לגבי חלקם עתר המרכז לבית המשפט העליון, וזה פסק לטובת האזרחים בכמה מהמקרים. כראג'ה מציין גם שרוב המסורבים על בסיס תחקיר ביטחוני אינם מקבלים דחייה רשמית בכתב אלא תשובה בעל־פה, וזאת עשויה להעיד על התחמקות מהצהרה על הסיבה האמיתית לדחייה.
 
אטמיזה מציינת את מוסד אל־חק ("הזכות"), ארגון משפטי לזכויות אדם הפועל לניטור ההשפעות הגוברות של התחקיר הבטחוני. לארגון הגיעו תלונות של אזרחים שמועמדותם לעבודה נדחתה. אחת מהם היא העיתונאית מנאל (שם בדוי), שנדחתה בגלל "חוסר ניסיון והכשרה" לכאורה, ונאלצה להגר עם בעלה לקנדה. גם העיתונאי סאמר חווירה נענה בדחייה מצד כמה מקומות עבודה. הוא פרסם ברשתות החברתיות סרטון ובו סיפר על סבלו ועל כוונתו לעזוב את פלסטין. רבים הזדהו איתו והפיצו את ההאשטאג #סאמר_עזב_את_הארץ מתוך ביקורת על התחקירים הביטחוניים הפוגעים במהלך חייהם של צעירים פלסטינים.
 
אטמיזה פנתה למשרד הפנים הפלסטיני בשאלה על הנושא. בתגובה טען משרד הפנים כי השימוש בתחקיר ביטחוני החל עוד ב־1994, עם ייסוד הרשות הפלסטינית, ונועד לשמור על מוסדות המדינה מפני פרצות ביטחוניות מזיקות. מנגנוני הביטחון הם האחראים על התחקיר. למשטרה נתונה הסמכות בנושאי פלילים, ואילו השב"כ הפלסטיני, המודיעין המסכל והמודיעין הצבאי אחראים על כל פרצות ביטחוניות עוינות מצד אויבים או מפרי חוק.
 
לפי משרד הפנים והעומד בראשו, ראש הממשלה מוחמד אשתייה, דחייה מסיבות ביטחוניות עשויה להיות זמנית מכיוון שייתכן שלמוסד המסרב לא היה מידע שלם על הפונה, ובעתיד הוא עשוי להשלים את התמונה ולהעניק לאזרח אישור בטחוני כמקובל. גם אם לאזרח אין תעודת יושר, מדגיש משרד הפנים, אין משמעות הדבר כי הוא פושע. אם בקשתו תסורב יהיה זה אך ורק על בסיס בדיקה מקיפה.

בחזרה לפרויקט אופק »»

במאמר באתר אל־ערבי אל־ג'דיד עוסקת העיתונאית החוקרת הפלסטינית אנסאר אטמיזה בתחקיר הביטחוני שאזרחים ברשות הפלסטינית נדרשים לעבור, ואשר מונע מהם להתקבל לעבודה או ללימודים. אטמיזה מבקשת לבדוק את הסיבות לתחקירים הביטחוניים ואת המענה שניתן לאזרחים שנתקלים באפליה מצד גופים שונים.
 
המחברת כותבת כי השפעותיו של התחקיר הביטחוני גברו מאז 2007, בעקבות הפילוג בין הגדה המערבית לרצועת עזה. מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית בוחנים את הפעילות וההשתייכות הפוליטית של מי שמבקש להתקבל לעבודה במגזר הציבורי. תחילה נבדק רק מי שהשתייך לחמאס, אך במרוצת הזמן התרחבה היריעה וכעת נבדקים גם מי שמשתייכים לארגונים אחרים ומי שפעילים באיגודים מקצועיים.
 
כך אירע למשל למורה רג'א לחלוח, שהופתעה כאשר בנה ערסאן לא קיבל מלגת לימודים מהמשטרה הפלסטינית למרות שסיים בהצטיינות את לימודיו בתיכון. לאחר שבדקה את העניין מול המשטרה נמסר לה, בעל־פה, כי בנה נכשל בתחקיר הביטחוני. היא סירבה לוותר והגישה בקשה לאוניברסיטה הממשלתית אל־אסתקלאל, שמתמחה בלימודי ביטחון, צבא ומשטרה. הבן החל את לימודיו בספטמבר 2018, אך כעבור שלושה שבועות נאלץ לעזוב מאותה סיבה. בבדיקה שערכה המשפחה דרך מכרים התברר שהדבר קשור לפעילותה של האם באיגוד המורים הפלסטינים ב־2016.
 
התלונות הרבות שהגיעו ל"ארגון העצמאי לזכויות אדם", שפורסמו בדוח מטעמו במאי 2019, מעידות על הפרת זכויות בגדה המערבית שהתבטאה למשל בפיטורים שרירותיים ממשרות ציבוריות, במניעת תחרות הוגנת בהתמודדות על משרות בשל נפוטיזם או השתייכות פוליטית, במניעת נסיעה ובאיסור על הנפקת דרכון. לפי עורך הדין מוסא אבו דהים, מנהל מחלקת החקירות והתלונות בארגון, כל התלונות מקוטלגות תחת "תחקיר ביטחוני מפלה".
 
סעיף 26 בחוק היסוד המתוקן לשנת 2013 קובע: "לפלסטינים זכות להשתתף בחיים הפוליטיים באופן אישי או בקבוצה, זכות לקבל משרה ותפקיד ציבורי על בסיס הזדמנויות שוות, זכות להקים מפלגה פוליטית ולהצטרף למפלגות כאלה לפי החוק, וזכות להקים אגודות, התאחדויות, מועדונים ומוסדות עממיים". סעיף 28 באותו חוק קובע שאין להרחיק שום פלסטיני מאדמת המולדת, לאסור עליו לשוב אליה או לשלול את אזרחותו או להעביר אזרח פלסטיני לידי גורם זר. אך הרשות הפלסטינית מפרה את הוראות החוק דרך קבע, למשל כאשר היא מונעת מאזרחים פלסטינים לצאת מהשטחים ומגבילה את חופש התנועה שלהם.
 
מי שמבקש להתמודד על משרה או זקוק לשירותים או לאישורים ממשלתיים נדרש להציג תעודת יושר המוכיחה שלא תלוי נגדו צו משפטי ושלא ביצע כל פשע. לדברי אבו דהים, גם אם האזרח מציג תעודת יושר, הוא עדיין נתון לחקירה ולמעקב שמטרתם לבחון את דעותיו האישיות, בניגוד לחוק. אבו דהים מציין כי אזרח שנדחה על ידי מנגנון אחד עשוי להתקבל לעבודה דרך מנגנון אחר, והדבר מוכיח כי הליכי התחקיר שרירותיים.
 
בסאם כראג'ה, מנהל המדור המשפטי במרכז אל־קודס לסיוע משפטי, מסכים עם אבו דהים ומציין שחוקי השירות האזרחי ופסיקות בתי המשפט אינם מתייחסים לעריכת תחקיר ביטחוני. משנת 2011 ועד היום בחן מרכז אל־קודס יותר מ־120 מקרים של הפרת זכויות הקשורים לאותם תחקירים ביטחוניים, הבהיר כראג'ה. לגבי חלקם עתר המרכז לבית המשפט העליון, וזה פסק לטובת האזרחים בכמה מהמקרים. כראג'ה מציין גם שרוב המסורבים על בסיס תחקיר ביטחוני אינם מקבלים דחייה רשמית בכתב אלא תשובה בעל־פה, וזאת עשויה להעיד על התחמקות מהצהרה על הסיבה האמיתית לדחייה.
 
אטמיזה מציינת את מוסד אל־חק ("הזכות"), ארגון משפטי לזכויות אדם הפועל לניטור ההשפעות הגוברות של התחקיר הבטחוני. לארגון הגיעו תלונות של אזרחים שמועמדותם לעבודה נדחתה. אחת מהם היא העיתונאית מנאל (שם בדוי), שנדחתה בגלל "חוסר ניסיון והכשרה" לכאורה, ונאלצה להגר עם בעלה לקנדה. גם העיתונאי סאמר חווירה נענה בדחייה מצד כמה מקומות עבודה. הוא פרסם ברשתות החברתיות סרטון ובו סיפר על סבלו ועל כוונתו לעזוב את פלסטין. רבים הזדהו איתו והפיצו את ההאשטאג #סאמר_עזב_את_הארץ מתוך ביקורת על התחקירים הביטחוניים הפוגעים במהלך חייהם של צעירים פלסטינים.
 
אטמיזה פנתה למשרד הפנים הפלסטיני בשאלה על הנושא. בתגובה טען משרד הפנים כי השימוש בתחקיר ביטחוני החל עוד ב־1994, עם ייסוד הרשות הפלסטינית, ונועד לשמור על מוסדות המדינה מפני פרצות ביטחוניות מזיקות. מנגנוני הביטחון הם האחראים על התחקיר. למשטרה נתונה הסמכות בנושאי פלילים, ואילו השב"כ הפלסטיני, המודיעין המסכל והמודיעין הצבאי אחראים על כל פרצות ביטחוניות עוינות מצד אויבים או מפרי חוק.
 
לפי משרד הפנים והעומד בראשו, ראש הממשלה מוחמד אשתייה, דחייה מסיבות ביטחוניות עשויה להיות זמנית מכיוון שייתכן שלמוסד המסרב לא היה מידע שלם על הפונה, ובעתיד הוא עשוי להשלים את התמונה ולהעניק לאזרח אישור בטחוני כמקובל. גם אם לאזרח אין תעודת יושר, מדגיש משרד הפנים, אין משמעות הדבר כי הוא פושע. אם בקשתו תסורב יהיה זה אך ורק על בסיס בדיקה מקיפה.

בחזרה לפרויקט אופק »»

Below are share buttons

קוראים יקרים
פורום החשיבה האזורית הוא ארגון ללא מטרות רווח
אנו יודעים כי גם אלה אינם ימים קלים עבורכם, וכי לא קל למצוא את הפניות התומכות בעבודתנו.

בין אם תוכלו לתמוך בנו כלכלית ובין אם פשוט להקדיש לנו את הזמן ותשומת הלב בקריאה – אנו אסירי תודה.

לקריאה ותמיכה