יצחק הרצוג, בעת הביקור באמירויות, ינואר 2022 (צילום: רויטרס)
יצחק הרצוג, בעת הביקור באמירויות, ינואר 2022 (צילום: רויטרס)
Below are share buttons

מלחמת תימן: צומת הדרכים של החות'ים

גלי ההדף של מלחמת האזרחים בתימן הורגשו לאחרונה גם במחוזותינו, כשבמהלך ביקור של הנשיא הרצוג באיחוד האמירויות בינואר, שיגרו המורדים החות'ים טיל בליסטי לעבר האמירויות, שיורט. זו היתה התקיפה השלישית במספר בשטחי האמירויות והיא ביטאה מגמה של ההסלמה במלחמה בת שבע השנים. הסוף ממש לא נראה עדיין באופק

מלחמת האזרחים בתימן, שמשתוללת כבר כשבע שנים, אינה מושכת בדרך כלל יותר מדי כותרות בתקשורת הישראלית. ולמרות זאת, לאחרונה היא הצליחה להזכיר לנו את קיומה; במהלך ביקור של נשיא המדינה יצחק הרצוג באיחוד האמירויות ב־30 בינואר השנה, שיגרו המורדים החות'ים בתימן טיל בליסטי לעבר איחוד האמירויות, שיורט על ידי מערכות ההגנה האווירית המקומיות. בישראל, כמו גם באמירויות, מיהרו להצהיר שלא נשקפה סכנה לחייו של הנשיא, אולם אין להתעלם מהאמירה שטומנת בחובה תקיפה זו, ולא מהרקע שעליו היא הגיעה: מדובר בתקיפה השלישית במספר בשטח איחוד האמירויות בתוך כשבועיים, כשגם באלה שלפניה השתמשו החות'ים בטילים בליסטיים ובכטב"מי נפץ. יומיים לפני כן, ב־28 בינואר, פורסם באתר מרכז המחקרים של אל־ג'זירה מאמר מאת עלי א־ד'הב, חוקר תימני לעניינים צבאיים, שבו הוא מנתח את שתי התקיפות שאירעו עד אז, את המניעים להן ואת השלכותיהן העתידיות.

התקיפה הראשונה, שאירעה ב־17 בינואר, פגעה בנמל התעופה של אבו דאבי ובמיכל נפט סמוך, וגרמה למותם של שלושה אנשים ולפציעתם של שישה נוספים. בדיוק שבוע לאחר מכן בוצעה התקיפה השנייה שכוונה לבסיס חיל האוויר של איחוד האמירויות באותו אזור, אך כוחות ההגנה האווירית הצליחו ליירט אותה ולסכלה ללא נפגעים.

הרקע לתקיפות

התקיפות הללו הגיעו לאחר שבחודשים האחרונים נראה שהלחימה בתימן מעלה הילוך: כוחות הנאמנים לאיחוד האמירויות חזרו לפעול במערב המדינה, אזור הנשלט ברובו בידי החות'ים, שחוו גם שרשרת תבוסות לאותם כוחות במחוזות מאריב ושבווה עתירי הנפט והגז הטבעי הנמצאים במרכז ובדרום המדינה (בהתאמה). כוחות הממשלה המקורית, זו המוכרת על ידי הקהילה הבין־לאומית, ראו את המתרחש ועברו גם הם ממגננה למתקפה, מה שהביא להם הישגים מוראליים וטריטוריאליים משמעותיים ברחבי המדינה. נוסף על כך, הקואליציה הערבית ביצעה שורת תקיפות אוויריות בעיר אל־חודיידה, הנמצאת על החוף המערבי, ובבירה צנעא, ובהן הופצצו נכסים רבים של החות'ים, ביניהם מחסני אמל"ח, מרכזי שליטה ובקרה ומפעלים להרכבת כטב"מים, ונהרגו מספר מפקדים משורותיהם. בין היתר אף נטען כי שגריר איראן אצל החות'ים חסן אירלו נהרג כתוצאה מההפצצות הללו, אולם איראן עצמה הכחישה את הטענות ופרסמה כי הוא מת מווירוס הקורונה.

כל הדברים הללו, כותב א־ד'הב, הרעידו את הקרקע מתחת לרגליהם של המורדים החות'ים ודחפו אותם להסלמה משלהם, שבמסגרתה הם תקפו את מדינת איחוד האמירויות עצמה. אחד ממנהיגי החות'ים הצהיר שמדובר בתגובה לכך שאיחוד האמירויות ממשיכה לתקוף את ארגונו אף על פי שהצהירה שתמשוך את ידה מעיסוק במלחמה בתימן. לדברי א־ד'הב, יש באמירה זו משום ניסיון לחזק את חשדותיה של הממשלה המקורית באינטרסים של איחוד האמירויות ובנאמנותה אליה. איחוד האמירויות, כאמור, הצהירה עוד ב־2019 שתסיג את כוחותיה מתימן, אולם טרם עשתה זאת. הממשלה המקורית תולה את תקוותיה להביס את החות'ים בעזרת סיוע צבאי ממדינות אחרות, בין היתר מאיחוד האמירויות, אולם תמיכתה של האחרונה בכוחות בדלניים בדרום המדינה מגבירה את חשד הממשלה לגביה. כל זאת קיוו החות'ים לנצל באמצעות הצהרותיהם, אולם כרגע ללא הועיל.

עם כל זאת, מזכיר א־ד'הב, יש לכלול במשוואה את איראן, פטרוניתם של המורדים החות'ים. התמיכה האיראנית בחות'ים היא עובדה ידועה לכול, אולם עבור מי שפקפק בטיב הקשר הזה, וכדי להצביע על מעורבות אפשרית של איראן בהסלמה החות'ית האחרונה, א־ד'הב טורח לציין שביום התקיפה הראשונה של החות'ים נגד איחוד האמירויות נפגש בכיר חות'י עם נשיא איראן איבראהים ראיסי בטהראן. נוסף על כך, כשבוע לפני כן נפגש אותו בכיר עם שר החוץ של איראן חוסיין אמיר עבד אל־להיאן. כל זאת בשעה שהשיחות על הסכם גרעין חדש בין איראן למעצמות נמשכות, ואיראן מחפשת להגיע אל שולחן המשא והמתן מעמדה של כוח. במסגרת המו"מ ארה"ב דורשת מאיראן להפסיק את תמיכתה בגופים אלימים שונים במזרח התיכון, ביניהם המורדים החות'ים, כתנאי להסכם עתידי. עד כה איראן סירבה לדרישה זו, שכן תמיכתה בחות'ים היא עמוד תווך בתוכנית להרחבת השפעתה בעולם המוסלמי בכלל ובעולם השיעי בפרט, ואם איראן אכן מעורבת בהחלטת החות'ים להסלים את המערכה באמצעות תקיפות באיחוד האמירויות, ייתכן שאפשר ללמוד מכך לאן פניה מועדות בהקשרי אותה הדרישה האמריקאית. מי שמחפש חיזוק להשקפה זו, כותב א־ד'הב, יכול למצוא אותו בהתגברות הברחות האמל"ח מאיראן לידי המורדים החות'ים בסוף שנת 2021 ובתחילת שנת 2022, עת החלה הלחימה ליטות לרעתם; בתקופה זו יירט ותפס הצי האמריקאי יותר מארבע ספינות עמוסות אמל"ח שמוצאן באיראן ושהיו בדרכן לחמש את המורדים החות'ים.

השלכות התקיפות

נכון לשעת כתיבת מאמרו של א־ד'הב, כל תקווה שהייתה לחות'ים בנוגע להקלה מסוימת בלחימה התבדתה: בגזרה האווירית לא חלה אף נסיגה בתקיפותיהם של מטוסי הקואליציה הערבית מאז מתקפות החות'ים על איחוד האמירויות, אלא להפך: חלה עלייה בתכיפות התקיפות האוויריות ובהיקפן, ובאחת מהן אף נהרג מי שבקואליציה מתארים כאחראי תחום הכטב"מים אצל המורדים החות'ים. מנגד, החות'ים טוענים שאותו אדם כבר פרש מעיסוקיו הצבאיים, ושהתקיפות האוויריות פגעו במטרות אזרחיות. כך, לדבריהם, תקיפה אווירית מצד הקואליציה בנמל אל־חודיידה הביאה לניתוק רשת האינטרנט ברוב שטחה של תימן למשך ארבעה ימים. מנגד, הקואליציה התעקשה שיעד התקיפה היה בסיס של שודדי ים חות'ים, תוך שהיא מנצלת את העובדה שהחות'ים חטפו ספינה אמירותית שהפליגה באזור אל־חודיידה בתחילת ינואר ועל כך זכו לגינויים בין־לאומיים.

גם בגזרה הקרקעית החות'ים לא ממש רוו נחת לאחרונה. מאז הותקפה איחוד האמירויות, המיליציות הנאמנות לה כבשו שטחים רבים במרכז המדינה, וכל זאת תוך שיתוף פעולה עם מטוסי הקואליציה הערבית ועם כוחות הממשלה הנמצאים באזור, כשהאחרונים רושמים הישגים צבאיים גם במחוז תעז הקרוב למיצרי באב אל־מנדב. מכאן ניתן להסיק שתקיפות החות'ים באמירויות לא ריפו את ידי אויביהם לעת עתה.

במישור המדיני, הקיפאון בשיחות השלום שנתן ללחימה בתימן להשתולל במשך קרוב לשבע שנים עודנו נמשך. עם זאת, א־ד'הב מציין שהגורמים הבין־לאומיים המעורבים בניסיונות להפסקת הלחימה פועלים בקדחתנות כדי להביא הישגים, גם אם חלקיים, כדוגמת הסכם סטוקהולם שנחתם בין החות'ים לממשלה ב־2018 בנוגע לעיר אל־חודיידה. מעבר לכך, איחוד האמירויות – שנבחרה לאחרונה כחברה שאינה קבועה במועצת הביטחון של האו"ם לשנתיים הקרובות – זכתה לתמיכה בין־לאומית בעקבות התקיפות בשטחה, והליגה הערבית פרסמה החלטה המדגישה את זכותה של איחוד האמירויות להגן על עצמה. גם הממשל האמריקאי הודיע שישקול להכליל מחדש את המורדים החות'ים ברשימת ארגוני הטרור לאחר שהוצאו ממנה עם כניסתו של ג'ו ביידן לתפקיד הנשיא בפברואר הקודם.

מנגד, א־ד'הב מצביע על אלמנטים נוספים העלולים להיות קשורים לעניין: ביום התקיפה השנייה של החות'ים על אדמת האמירויות הודיעה ארה"ב שתסכים למו"מ ישיר עם איראן בנושא הסכם הגרעין. עובדה זו בשילוב הצהרותיה של איחוד האמירויות שהיא מעוניינת במיצוי המישור הדיפלומטי ולא בהסלמה אזורית, עשויות להצביע על סיום דיפלומטי להסלמה הנוכחית במלחמה בתימן ואולי אף למו"מ על הסכם הגרעין.

תרחישים אפשריים

א־ד'הב מחלק את התרחישים האפשריים לשניים: אחד של הסלמה ואחד של רגיעה. תרחיש ההסלמה הוא במידה רבה המשך המצב הקיים; כוחות הממשלה, הקואליציה והמליציות המתנגדות לחות'ים ימשיכו כולם בלחימה העיקשת בהם ובשחרור שטחים נוספים מידיהם, כשההתמקדות צפויה להיות בכיבוש השטחים שנותרו מהמחוזות מאריב ושבווה, תוך התקדמות מערבה לעבר יתר האזורים שבשליטת החות'ים. גם ממערב צפויים קרבות, בין היתר במחוזות תעז ואיב, במה שיפעיל על החות'ים מעין תנועת מלקחיים שעלולה להוות עבורם בעיה משמעותית. בתגובה לכך, החות'ים צפויים להמשיך ולתקוף את האמירויות באמצעות טילים בליסטיים וכטב"מים התקפיים, ובמידה פחותה גם את ערב הסעודית, כפי שעשו בעבר. עם זאת, א־ד'הב חוזה שבמקרה כזה תקיפות החות'ים ילכו וייעשו נדירות יותר עם הזמן, שכן אובדן שטחיהם, תקיפות הקואליציה הערבית וצעדים להגנה עצמית שיינקטו על ידי איחוד האמירויות – כולם יקשו על החות'ים להתמיד בתקיפות הללו לאורך זמן ובאורח קבע.

עם זאת, בעיני א־ד'הב, תרחיש הרגיעה הוא הסביר ביותר מבין השניים. בתרחיש זה, הלחימה תשכך לאט ובהדרגתיות תוך הפגנת חשדנות משני הצדדים, ומתקפות הטילים והכטב"מים על האמירויות ועל סעודיה יפחתו משמעותית, אולי אף עד לעצירה מוחלטת. עם זאת, היתכנותו של תרחיש זה תלויה במאמצי השיחות בין הצדדים וביכולתן ליצור אותו, בין אם באמצעות שליח האו"ם לתימן האנס גרונדברג, בין אם בחידוש היוזמה העומאנית, ובין אם כתוצאה משיחות הגרעין בין ארה"ב לאיראן. נוסף על כך, א־ד'הב מזהיר שתרחיש זה אינו טומן בחובו רגיעה מלאה ואמיתית: הלחימה עלולה להתחדש בקלות רבה באזורים הנפיצים שבהם נערכים כיום קרבות רבים, והצדדים עלולים למצוא את עצמם שוב בסיטואציה שבה הם תוקפים ומתגוננים לסירוגין, כשאף צד אינו מצליח להגיע לכדי הכרעה, כפי שקרה בשנתיים האחרונות. לחלופין, ייתכן שהתעקשות הכוחות הנאמנים לממשלה להתקדם ולכבוש שטחים תדחוק את החות'ים לפינה ותוביל אותם לכדי הסלמה מחודשת שבמסגרתה יתחדשו תקיפותיהם על אדמותיהן של סעודיה ושל איחוד האמירויות, וייתכן גם שההתפתחויות על שולחן המו"מ בנוגע להסכם הגרעין ישללו מהם אופציה זו.

מאז כתיבת המאמר ביצעו החות'ים שורת תקיפות נוספות על איחוד האמירויות באמצעות כטב"מים התקפיים. רוב התקיפות הוגדרו ככושלות ולא הצליחו להביא לנזק משמעותי בנפש או ברכוש, אולם הן כן הצליחו להשפיע על הלך הרוח באמירויות ובקרב בנות בריתה: ארה"ב החליטה לאחרונה לשלוח מטוסי קרב לבסיסים באיחוד האמירויות, ולתגבר אותה במערכות הגנה אווירית חדשות, והקואליציה הערבית ממשיכה בתקיפות האוויריות ההרסניות על מוקדי החות'ים בתימן. א־ד'הב מתייחס לעובדה שתקיפות הכטב"מים של החות'ים אינן מצליחות לרשום הישגים בשדה הקרב, ומציין שהדבר עלול לתרום לדעיכתן ההדרגתית, אם כי לא לעצירתן המוחלטת. בסופו של דבר, רומז א־ד'הב, התקיפות הללו מוכוונות על ידי איראן, וכל עוד יש לה אינטרסים שהתקיפות הללו ימשיכו כדי לחזק את מעמדה בשיחות הגרעין וכדי לשמר את מאזן האימה בינה לבין גורמים שונים באזור – נראה שכך יקרה, גם אם הן אינן מביאות להישגים ממשים. מאותה סיבה, מסביר א־ד'הב, אין לצפות שירידה בכמות התקיפות נגד איחוד האמירויות – שהפגינה בעבר גישה פרגמאטית בכל הנוגע לנושאים רגישים מבחינה אזורית – תעיד בהכרח גם על ירידה בכמות התקיפות נגד סעודיה, שמגלמת את הנמסיס של איראן בכל הקשור למאבק הגיאופוליטי באזור.

מלחמת האזרחים בתימן, שמשתוללת כבר כשבע שנים, אינה מושכת בדרך כלל יותר מדי כותרות בתקשורת הישראלית. ולמרות זאת, לאחרונה היא הצליחה להזכיר לנו את קיומה; במהלך ביקור של נשיא המדינה יצחק הרצוג באיחוד האמירויות ב־30 בינואר השנה, שיגרו המורדים החות'ים בתימן טיל בליסטי לעבר איחוד האמירויות, שיורט על ידי מערכות ההגנה האווירית המקומיות. בישראל, כמו גם באמירויות, מיהרו להצהיר שלא נשקפה סכנה לחייו של הנשיא, אולם אין להתעלם מהאמירה שטומנת בחובה תקיפה זו, ולא מהרקע שעליו היא הגיעה: מדובר בתקיפה השלישית במספר בשטח איחוד האמירויות בתוך כשבועיים, כשגם באלה שלפניה השתמשו החות'ים בטילים בליסטיים ובכטב"מי נפץ. יומיים לפני כן, ב־28 בינואר, פורסם באתר מרכז המחקרים של אל־ג'זירה מאמר מאת עלי א־ד'הב, חוקר תימני לעניינים צבאיים, שבו הוא מנתח את שתי התקיפות שאירעו עד אז, את המניעים להן ואת השלכותיהן העתידיות.

התקיפה הראשונה, שאירעה ב־17 בינואר, פגעה בנמל התעופה של אבו דאבי ובמיכל נפט סמוך, וגרמה למותם של שלושה אנשים ולפציעתם של שישה נוספים. בדיוק שבוע לאחר מכן בוצעה התקיפה השנייה שכוונה לבסיס חיל האוויר של איחוד האמירויות באותו אזור, אך כוחות ההגנה האווירית הצליחו ליירט אותה ולסכלה ללא נפגעים.

הרקע לתקיפות

התקיפות הללו הגיעו לאחר שבחודשים האחרונים נראה שהלחימה בתימן מעלה הילוך: כוחות הנאמנים לאיחוד האמירויות חזרו לפעול במערב המדינה, אזור הנשלט ברובו בידי החות'ים, שחוו גם שרשרת תבוסות לאותם כוחות במחוזות מאריב ושבווה עתירי הנפט והגז הטבעי הנמצאים במרכז ובדרום המדינה (בהתאמה). כוחות הממשלה המקורית, זו המוכרת על ידי הקהילה הבין־לאומית, ראו את המתרחש ועברו גם הם ממגננה למתקפה, מה שהביא להם הישגים מוראליים וטריטוריאליים משמעותיים ברחבי המדינה. נוסף על כך, הקואליציה הערבית ביצעה שורת תקיפות אוויריות בעיר אל־חודיידה, הנמצאת על החוף המערבי, ובבירה צנעא, ובהן הופצצו נכסים רבים של החות'ים, ביניהם מחסני אמל"ח, מרכזי שליטה ובקרה ומפעלים להרכבת כטב"מים, ונהרגו מספר מפקדים משורותיהם. בין היתר אף נטען כי שגריר איראן אצל החות'ים חסן אירלו נהרג כתוצאה מההפצצות הללו, אולם איראן עצמה הכחישה את הטענות ופרסמה כי הוא מת מווירוס הקורונה.

כל הדברים הללו, כותב א־ד'הב, הרעידו את הקרקע מתחת לרגליהם של המורדים החות'ים ודחפו אותם להסלמה משלהם, שבמסגרתה הם תקפו את מדינת איחוד האמירויות עצמה. אחד ממנהיגי החות'ים הצהיר שמדובר בתגובה לכך שאיחוד האמירויות ממשיכה לתקוף את ארגונו אף על פי שהצהירה שתמשוך את ידה מעיסוק במלחמה בתימן. לדברי א־ד'הב, יש באמירה זו משום ניסיון לחזק את חשדותיה של הממשלה המקורית באינטרסים של איחוד האמירויות ובנאמנותה אליה. איחוד האמירויות, כאמור, הצהירה עוד ב־2019 שתסיג את כוחותיה מתימן, אולם טרם עשתה זאת. הממשלה המקורית תולה את תקוותיה להביס את החות'ים בעזרת סיוע צבאי ממדינות אחרות, בין היתר מאיחוד האמירויות, אולם תמיכתה של האחרונה בכוחות בדלניים בדרום המדינה מגבירה את חשד הממשלה לגביה. כל זאת קיוו החות'ים לנצל באמצעות הצהרותיהם, אולם כרגע ללא הועיל.

עם כל זאת, מזכיר א־ד'הב, יש לכלול במשוואה את איראן, פטרוניתם של המורדים החות'ים. התמיכה האיראנית בחות'ים היא עובדה ידועה לכול, אולם עבור מי שפקפק בטיב הקשר הזה, וכדי להצביע על מעורבות אפשרית של איראן בהסלמה החות'ית האחרונה, א־ד'הב טורח לציין שביום התקיפה הראשונה של החות'ים נגד איחוד האמירויות נפגש בכיר חות'י עם נשיא איראן איבראהים ראיסי בטהראן. נוסף על כך, כשבוע לפני כן נפגש אותו בכיר עם שר החוץ של איראן חוסיין אמיר עבד אל־להיאן. כל זאת בשעה שהשיחות על הסכם גרעין חדש בין איראן למעצמות נמשכות, ואיראן מחפשת להגיע אל שולחן המשא והמתן מעמדה של כוח. במסגרת המו"מ ארה"ב דורשת מאיראן להפסיק את תמיכתה בגופים אלימים שונים במזרח התיכון, ביניהם המורדים החות'ים, כתנאי להסכם עתידי. עד כה איראן סירבה לדרישה זו, שכן תמיכתה בחות'ים היא עמוד תווך בתוכנית להרחבת השפעתה בעולם המוסלמי בכלל ובעולם השיעי בפרט, ואם איראן אכן מעורבת בהחלטת החות'ים להסלים את המערכה באמצעות תקיפות באיחוד האמירויות, ייתכן שאפשר ללמוד מכך לאן פניה מועדות בהקשרי אותה הדרישה האמריקאית. מי שמחפש חיזוק להשקפה זו, כותב א־ד'הב, יכול למצוא אותו בהתגברות הברחות האמל"ח מאיראן לידי המורדים החות'ים בסוף שנת 2021 ובתחילת שנת 2022, עת החלה הלחימה ליטות לרעתם; בתקופה זו יירט ותפס הצי האמריקאי יותר מארבע ספינות עמוסות אמל"ח שמוצאן באיראן ושהיו בדרכן לחמש את המורדים החות'ים.

השלכות התקיפות

נכון לשעת כתיבת מאמרו של א־ד'הב, כל תקווה שהייתה לחות'ים בנוגע להקלה מסוימת בלחימה התבדתה: בגזרה האווירית לא חלה אף נסיגה בתקיפותיהם של מטוסי הקואליציה הערבית מאז מתקפות החות'ים על איחוד האמירויות, אלא להפך: חלה עלייה בתכיפות התקיפות האוויריות ובהיקפן, ובאחת מהן אף נהרג מי שבקואליציה מתארים כאחראי תחום הכטב"מים אצל המורדים החות'ים. מנגד, החות'ים טוענים שאותו אדם כבר פרש מעיסוקיו הצבאיים, ושהתקיפות האוויריות פגעו במטרות אזרחיות. כך, לדבריהם, תקיפה אווירית מצד הקואליציה בנמל אל־חודיידה הביאה לניתוק רשת האינטרנט ברוב שטחה של תימן למשך ארבעה ימים. מנגד, הקואליציה התעקשה שיעד התקיפה היה בסיס של שודדי ים חות'ים, תוך שהיא מנצלת את העובדה שהחות'ים חטפו ספינה אמירותית שהפליגה באזור אל־חודיידה בתחילת ינואר ועל כך זכו לגינויים בין־לאומיים.

גם בגזרה הקרקעית החות'ים לא ממש רוו נחת לאחרונה. מאז הותקפה איחוד האמירויות, המיליציות הנאמנות לה כבשו שטחים רבים במרכז המדינה, וכל זאת תוך שיתוף פעולה עם מטוסי הקואליציה הערבית ועם כוחות הממשלה הנמצאים באזור, כשהאחרונים רושמים הישגים צבאיים גם במחוז תעז הקרוב למיצרי באב אל־מנדב. מכאן ניתן להסיק שתקיפות החות'ים באמירויות לא ריפו את ידי אויביהם לעת עתה.

במישור המדיני, הקיפאון בשיחות השלום שנתן ללחימה בתימן להשתולל במשך קרוב לשבע שנים עודנו נמשך. עם זאת, א־ד'הב מציין שהגורמים הבין־לאומיים המעורבים בניסיונות להפסקת הלחימה פועלים בקדחתנות כדי להביא הישגים, גם אם חלקיים, כדוגמת הסכם סטוקהולם שנחתם בין החות'ים לממשלה ב־2018 בנוגע לעיר אל־חודיידה. מעבר לכך, איחוד האמירויות – שנבחרה לאחרונה כחברה שאינה קבועה במועצת הביטחון של האו"ם לשנתיים הקרובות – זכתה לתמיכה בין־לאומית בעקבות התקיפות בשטחה, והליגה הערבית פרסמה החלטה המדגישה את זכותה של איחוד האמירויות להגן על עצמה. גם הממשל האמריקאי הודיע שישקול להכליל מחדש את המורדים החות'ים ברשימת ארגוני הטרור לאחר שהוצאו ממנה עם כניסתו של ג'ו ביידן לתפקיד הנשיא בפברואר הקודם.

מנגד, א־ד'הב מצביע על אלמנטים נוספים העלולים להיות קשורים לעניין: ביום התקיפה השנייה של החות'ים על אדמת האמירויות הודיעה ארה"ב שתסכים למו"מ ישיר עם איראן בנושא הסכם הגרעין. עובדה זו בשילוב הצהרותיה של איחוד האמירויות שהיא מעוניינת במיצוי המישור הדיפלומטי ולא בהסלמה אזורית, עשויות להצביע על סיום דיפלומטי להסלמה הנוכחית במלחמה בתימן ואולי אף למו"מ על הסכם הגרעין.

תרחישים אפשריים

א־ד'הב מחלק את התרחישים האפשריים לשניים: אחד של הסלמה ואחד של רגיעה. תרחיש ההסלמה הוא במידה רבה המשך המצב הקיים; כוחות הממשלה, הקואליציה והמליציות המתנגדות לחות'ים ימשיכו כולם בלחימה העיקשת בהם ובשחרור שטחים נוספים מידיהם, כשההתמקדות צפויה להיות בכיבוש השטחים שנותרו מהמחוזות מאריב ושבווה, תוך התקדמות מערבה לעבר יתר האזורים שבשליטת החות'ים. גם ממערב צפויים קרבות, בין היתר במחוזות תעז ואיב, במה שיפעיל על החות'ים מעין תנועת מלקחיים שעלולה להוות עבורם בעיה משמעותית. בתגובה לכך, החות'ים צפויים להמשיך ולתקוף את האמירויות באמצעות טילים בליסטיים וכטב"מים התקפיים, ובמידה פחותה גם את ערב הסעודית, כפי שעשו בעבר. עם זאת, א־ד'הב חוזה שבמקרה כזה תקיפות החות'ים ילכו וייעשו נדירות יותר עם הזמן, שכן אובדן שטחיהם, תקיפות הקואליציה הערבית וצעדים להגנה עצמית שיינקטו על ידי איחוד האמירויות – כולם יקשו על החות'ים להתמיד בתקיפות הללו לאורך זמן ובאורח קבע.

עם זאת, בעיני א־ד'הב, תרחיש הרגיעה הוא הסביר ביותר מבין השניים. בתרחיש זה, הלחימה תשכך לאט ובהדרגתיות תוך הפגנת חשדנות משני הצדדים, ומתקפות הטילים והכטב"מים על האמירויות ועל סעודיה יפחתו משמעותית, אולי אף עד לעצירה מוחלטת. עם זאת, היתכנותו של תרחיש זה תלויה במאמצי השיחות בין הצדדים וביכולתן ליצור אותו, בין אם באמצעות שליח האו"ם לתימן האנס גרונדברג, בין אם בחידוש היוזמה העומאנית, ובין אם כתוצאה משיחות הגרעין בין ארה"ב לאיראן. נוסף על כך, א־ד'הב מזהיר שתרחיש זה אינו טומן בחובו רגיעה מלאה ואמיתית: הלחימה עלולה להתחדש בקלות רבה באזורים הנפיצים שבהם נערכים כיום קרבות רבים, והצדדים עלולים למצוא את עצמם שוב בסיטואציה שבה הם תוקפים ומתגוננים לסירוגין, כשאף צד אינו מצליח להגיע לכדי הכרעה, כפי שקרה בשנתיים האחרונות. לחלופין, ייתכן שהתעקשות הכוחות הנאמנים לממשלה להתקדם ולכבוש שטחים תדחוק את החות'ים לפינה ותוביל אותם לכדי הסלמה מחודשת שבמסגרתה יתחדשו תקיפותיהם על אדמותיהן של סעודיה ושל איחוד האמירויות, וייתכן גם שההתפתחויות על שולחן המו"מ בנוגע להסכם הגרעין ישללו מהם אופציה זו.

מאז כתיבת המאמר ביצעו החות'ים שורת תקיפות נוספות על איחוד האמירויות באמצעות כטב"מים התקפיים. רוב התקיפות הוגדרו ככושלות ולא הצליחו להביא לנזק משמעותי בנפש או ברכוש, אולם הן כן הצליחו להשפיע על הלך הרוח באמירויות ובקרב בנות בריתה: ארה"ב החליטה לאחרונה לשלוח מטוסי קרב לבסיסים באיחוד האמירויות, ולתגבר אותה במערכות הגנה אווירית חדשות, והקואליציה הערבית ממשיכה בתקיפות האוויריות ההרסניות על מוקדי החות'ים בתימן. א־ד'הב מתייחס לעובדה שתקיפות הכטב"מים של החות'ים אינן מצליחות לרשום הישגים בשדה הקרב, ומציין שהדבר עלול לתרום לדעיכתן ההדרגתית, אם כי לא לעצירתן המוחלטת. בסופו של דבר, רומז א־ד'הב, התקיפות הללו מוכוונות על ידי איראן, וכל עוד יש לה אינטרסים שהתקיפות הללו ימשיכו כדי לחזק את מעמדה בשיחות הגרעין וכדי לשמר את מאזן האימה בינה לבין גורמים שונים באזור – נראה שכך יקרה, גם אם הן אינן מביאות להישגים ממשים. מאותה סיבה, מסביר א־ד'הב, אין לצפות שירידה בכמות התקיפות נגד איחוד האמירויות – שהפגינה בעבר גישה פרגמאטית בכל הנוגע לנושאים רגישים מבחינה אזורית – תעיד בהכרח גם על ירידה בכמות התקיפות נגד סעודיה, שמגלמת את הנמסיס של איראן בכל הקשור למאבק הגיאופוליטי באזור.

Below are share buttons

קוראים יקרים
פורום החשיבה האזורית הוא ארגון ללא מטרות רווח
אנו יודעים כי גם אלה אינם ימים קלים עבורכם, וכי לא קל למצוא את הפניות התומכות בעבודתנו.

בין אם תוכלו לתמוך בנו כלכלית ובין אם פשוט להקדיש לנו את הזמן ותשומת הלב בקריאה – אנו אסירי תודה.

לקריאה ותמיכה