צילום: רויטרס
לוח מודעות במנהטן, ניו יורק, ובו כרזות עם דיוקנאות החטופים הישראלים בעזה, דצמבר 2023 (צילום: רויטרס)
Below are share buttons

החטופים והשבויים בעזה: הדילמה המוסרית והפוליטית

משבר החטופים הוא דבר כמותו ישראל לא חוותה מאז הקמתה. הטיפול בו יותיר את אותותיו על החברה הישראלית וייחקק בזיכרון הקולקטיבי של הציבור היהודי בישראל דורות קדימה

בשונה ממלחמותיה של ישראל בעבר, למלחמה הנוכחית בעזה יש מאפיינים ייחודיים, שאחד הבולטים ביניהם הוא הימצאותם של חטופים ושבויים ישראלים רבים בעזה בידי חמאס ובידי ארגונים נוספים. מצב זה מציב אתגר מאין כמוהו בפני ישראל הן בפן הצבאי-מדיני והן בפן המוסרי-אנושי. ישראל לא חוותה דבר כזה מאז הקמתה ב־1948, והטיפול במשבר הזה יותיר את אותותיו על החברה הישראלית וייחקק בזיכרון הקולקטיבי של הציבור היהודי בישראל לדורות הבאים.  

המלחמה על עזה התחילה בעקבות מתקפת פתע יזומה של חמאס נגד יעדים צבאיים ישראליים ונגד יישובים אזרחיים בעוטף עזה. התגובה הישראלית באה לידי ביטוי בהכרזת מלחמת חורמה על חמאס במטרה מוצהרת למגר את כוחה ואת שלטונה של התנועה ברצועת עזה. מלחמה זו החלה בהפצצות כבדות של יעדים שנחשבו אתרים צבאיים השייכים לחמאס וסמלי שלטונה, אולם הפכה עד מהרה למלחמה נגד כל סממן של קיום אנושי וחברתי, ויצרה משבר הומניטרי בקנה מידה חסר תקדים בתולדות ההיסטוריה המלחמתית העולמית בעשרות השנים האחרונות.

השתלשלות האירועים מ־7 באוקטובר כלאה את שני השחקנים העיקריים – חמאס וישראל – במסלול שסופו טרגדיה לחטופים ולשבויים הישראלים בעזה. אנסה לתאר אותו להלן.

חמאס אומנם תכננה להתמקד בתקיפת יעדים של הצבא הישראלי, בעיקר אוגדת עזה, ולשבות אנשי צבא, אולם תוכנית התקיפה כללה גם השתלטות על יישובי העוטף ומעבר לו ולקיחת אזרחים כבני ערובה. נראה שהשיקול שעמד מאחורי תוכנית זו הוא כי תקיפת היעד הצבאי המרכזי, קרי אוגדת עזה, עלולה להשתבש, ואנשי חמאס לא יצליחו לשבות מספר גדול של קצינים וחיילים. השילוב בין שבי של חיילים וחטיפת אזרחים נעשה אם כן כדי להעצים את קלפי המיקוח לקראת הסכם חילופי חטופים ואסירים עם ישראל. דומה, עם זאת, שחטיפת קשישים וטף והובלתם לעזה לא היו חלק מהתוכנית המקורית של חמאס. כמה מהחטופות והילדים ששוחררו בימי ההפוגה גם אותרו וחולצו על ידי חמאס מידי ארגונים אחרים או ממשפחות שהחזיקו בהן, לקראת מסירתן לצלב האדום.

לאחר שנעצר התהליך שבמסגרתו שוחררו עשרות חטופים תמורת מספר ימי הפוגה, הצהירו דוברי חמאס באופן חד-משמעי כי לא יהיו עוד חילופי שבויים שלא במסגרת עסקה כוללת. להערכתי חמאס תעמוד בכך, למרות מאמצי התיווך של קטר ומצרים

שיכרון הניצחון במבצע הצבאי גרם לכך שחמאס, בימים ובשעות הקריטיות שקדמו לפתיחת המלחמה בעזה, לא העריכה נכונה מה עליה לעשות כדי לעמוד בפני סופת הזעם ותאוות הנקם ששטפה את הציבור היהודי בישראל. אל מול מצב כזה, מהלך של שחרור מיידי וללא כל תנאי של כל החטופים האזרחים היה צעד מתחייב, לא רק מטעמים הומניים אלא גם מתוך תבונה פוליטית והערכת מצב נכונה. צעד זה לא היה מונע את התגובה הקשה של ישראל, שהפתיעה את העזתים ודומני שגם את חמאס; איש לא שיער בנפשו שישראל תרחיק לכת עד כדי כך, ותחצה את כל הקווים האדומים המוכרים במלחמות על פי הדין הבין־לאומי. אולם שחרור מיידי של האזרחים שנחטפו היה מצמצם את הנזק שנגרם לתדמית של חמאס בפרט ולמאבק הפלסטיני בכלל. 

הדילמה של חמאס כעת היא שנקיטת מהלך כזה בשלב הנוכחי של המלחמה תיראה ככניעה ללחץ הצבאי של ישראל. לאחר שנעצר התהליך שבמסגרתו שוחררו עשרות חטופים תמורת מספר ימי הפוגה, הצהירו דוברי חמאס באופן חד-משמעי כי לא יהיו עוד חילופי שבויים שלא במסגרת עסקה כוללת. להערכתי חמאס תעמוד בכך, למרות מאמצי התיווך של קטר ומצרים. מנהיגי התנועה קיוו שההפוגה תביא בהדרגה להפסקת אש מלאה ולסיום המלחמה, לצד הקלה משמעותית בסבלם של תושבי עזה, אולם ההפך הגמור קרה. ישראל חזרה לכתוש את עזה, הסיוע ההומניטרי דל, ואלפי פלסטינים נעצרו בגדה המערבית ובעזה מאז פרוץ המלחמה. 

כאן אעיר שכפלסטיני אינני חש בנוח לנוכח המראות שהוקרנו על מסכי הטלוויזיה ותיעדו את רגעי מסירת החטופים הישראלים לידי נציגי הצלב האדום במקומות שונים ברצועה. האירוע תוכנן בקפדנות על ידי חמאס ונועד להבליט את הנוכחות ואת השליטה של אנשיו במתרחש, בניגוד לטענותיה של ישראל. אולם "ניצחון" זה היה מפוקפק בעיניי, ושחרור החטופות והחטופים היה צריך להתרחש בנסיבות מכבדות יותר.

אני סבור שהסיכויים שממשלת ישראל תיענה לדרישת חמאס להסכם "כולם תמורת כולם" קלושים משום שהדבר ייתפס כהישג לחמאס ויזרה מלח על הפצע המדמם של הכישלון הצבאי והמודיעיני של ישראל ב־7 באוקטובר. אני מעריך שהלחץ ההולך וגובר של משפחות החטופים והשבויים וקולותיהם של בכירים לשעבר בממסד הצבאי-ביטחוני בישראל התומכים בהסכם "כולם תמורת כולם", לא יישאו פרי.

ישראל מנהלת בימים אלה מלחמה אכזרית על עזה והיא תעדיף את מותם של החטופים והשבויים על פני כניעה לדרישות של חמאס. השיקולים הביטחוניים יועדפו על פני שיקולים אנושיים מתוך רצון להימנע מהעצמת ההישג הצבאי של חמאס. יתר על כן, שחרור של כל האסירים הפלסטינים מבתי הכלא, או של רובם, יעניק לגיטימציה בדיעבד למתקפת חמאס ב־7 באוקטובר, ויעלה את קרנה של התנועה בחברה ובפוליטיקה הפלסטינית.

אני מקווה שאתבדה, אולם אני מעריך כי החטופים והשבויים ימצאו את מותם, יחד עם שוביהם, בהפצצות חסרות הבחנה או בניסיונות חילוץ שיסתיימו בכישלון. ישראל תטיל את האחריות למותם על חמאס, אף שברור שהפצצותיה המחרידות בעזה אינן מבחינות בין השובים מחמאס לבין השבויים הישראלים. את גורלם המר של החטופים והשבויים אפשר למנוע רק בהפעלת שיקול דעת בריא, נקי ככל האפשר מחשבונות פוליטיים צרים ומיצרי נקם. 


ע'אזי אבו ג'יאב הוא פעיל פוליטי פלסטיני ותושב רצועת עזה לשעבר.

בשונה ממלחמותיה של ישראל בעבר, למלחמה הנוכחית בעזה יש מאפיינים ייחודיים, שאחד הבולטים ביניהם הוא הימצאותם של חטופים ושבויים ישראלים רבים בעזה בידי חמאס ובידי ארגונים נוספים. מצב זה מציב אתגר מאין כמוהו בפני ישראל הן בפן הצבאי-מדיני והן בפן המוסרי-אנושי. ישראל לא חוותה דבר כזה מאז הקמתה ב־1948, והטיפול במשבר הזה יותיר את אותותיו על החברה הישראלית וייחקק בזיכרון הקולקטיבי של הציבור היהודי בישראל לדורות הבאים.  

המלחמה על עזה התחילה בעקבות מתקפת פתע יזומה של חמאס נגד יעדים צבאיים ישראליים ונגד יישובים אזרחיים בעוטף עזה. התגובה הישראלית באה לידי ביטוי בהכרזת מלחמת חורמה על חמאס במטרה מוצהרת למגר את כוחה ואת שלטונה של התנועה ברצועת עזה. מלחמה זו החלה בהפצצות כבדות של יעדים שנחשבו אתרים צבאיים השייכים לחמאס וסמלי שלטונה, אולם הפכה עד מהרה למלחמה נגד כל סממן של קיום אנושי וחברתי, ויצרה משבר הומניטרי בקנה מידה חסר תקדים בתולדות ההיסטוריה המלחמתית העולמית בעשרות השנים האחרונות.

השתלשלות האירועים מ־7 באוקטובר כלאה את שני השחקנים העיקריים – חמאס וישראל – במסלול שסופו טרגדיה לחטופים ולשבויים הישראלים בעזה. אנסה לתאר אותו להלן.

חמאס אומנם תכננה להתמקד בתקיפת יעדים של הצבא הישראלי, בעיקר אוגדת עזה, ולשבות אנשי צבא, אולם תוכנית התקיפה כללה גם השתלטות על יישובי העוטף ומעבר לו ולקיחת אזרחים כבני ערובה. נראה שהשיקול שעמד מאחורי תוכנית זו הוא כי תקיפת היעד הצבאי המרכזי, קרי אוגדת עזה, עלולה להשתבש, ואנשי חמאס לא יצליחו לשבות מספר גדול של קצינים וחיילים. השילוב בין שבי של חיילים וחטיפת אזרחים נעשה אם כן כדי להעצים את קלפי המיקוח לקראת הסכם חילופי חטופים ואסירים עם ישראל. דומה, עם זאת, שחטיפת קשישים וטף והובלתם לעזה לא היו חלק מהתוכנית המקורית של חמאס. כמה מהחטופות והילדים ששוחררו בימי ההפוגה גם אותרו וחולצו על ידי חמאס מידי ארגונים אחרים או ממשפחות שהחזיקו בהן, לקראת מסירתן לצלב האדום.

לאחר שנעצר התהליך שבמסגרתו שוחררו עשרות חטופים תמורת מספר ימי הפוגה, הצהירו דוברי חמאס באופן חד-משמעי כי לא יהיו עוד חילופי שבויים שלא במסגרת עסקה כוללת. להערכתי חמאס תעמוד בכך, למרות מאמצי התיווך של קטר ומצרים

שיכרון הניצחון במבצע הצבאי גרם לכך שחמאס, בימים ובשעות הקריטיות שקדמו לפתיחת המלחמה בעזה, לא העריכה נכונה מה עליה לעשות כדי לעמוד בפני סופת הזעם ותאוות הנקם ששטפה את הציבור היהודי בישראל. אל מול מצב כזה, מהלך של שחרור מיידי וללא כל תנאי של כל החטופים האזרחים היה צעד מתחייב, לא רק מטעמים הומניים אלא גם מתוך תבונה פוליטית והערכת מצב נכונה. צעד זה לא היה מונע את התגובה הקשה של ישראל, שהפתיעה את העזתים ודומני שגם את חמאס; איש לא שיער בנפשו שישראל תרחיק לכת עד כדי כך, ותחצה את כל הקווים האדומים המוכרים במלחמות על פי הדין הבין־לאומי. אולם שחרור מיידי של האזרחים שנחטפו היה מצמצם את הנזק שנגרם לתדמית של חמאס בפרט ולמאבק הפלסטיני בכלל. 

הדילמה של חמאס כעת היא שנקיטת מהלך כזה בשלב הנוכחי של המלחמה תיראה ככניעה ללחץ הצבאי של ישראל. לאחר שנעצר התהליך שבמסגרתו שוחררו עשרות חטופים תמורת מספר ימי הפוגה, הצהירו דוברי חמאס באופן חד-משמעי כי לא יהיו עוד חילופי שבויים שלא במסגרת עסקה כוללת. להערכתי חמאס תעמוד בכך, למרות מאמצי התיווך של קטר ומצרים. מנהיגי התנועה קיוו שההפוגה תביא בהדרגה להפסקת אש מלאה ולסיום המלחמה, לצד הקלה משמעותית בסבלם של תושבי עזה, אולם ההפך הגמור קרה. ישראל חזרה לכתוש את עזה, הסיוע ההומניטרי דל, ואלפי פלסטינים נעצרו בגדה המערבית ובעזה מאז פרוץ המלחמה. 

כאן אעיר שכפלסטיני אינני חש בנוח לנוכח המראות שהוקרנו על מסכי הטלוויזיה ותיעדו את רגעי מסירת החטופים הישראלים לידי נציגי הצלב האדום במקומות שונים ברצועה. האירוע תוכנן בקפדנות על ידי חמאס ונועד להבליט את הנוכחות ואת השליטה של אנשיו במתרחש, בניגוד לטענותיה של ישראל. אולם "ניצחון" זה היה מפוקפק בעיניי, ושחרור החטופות והחטופים היה צריך להתרחש בנסיבות מכבדות יותר.

אני סבור שהסיכויים שממשלת ישראל תיענה לדרישת חמאס להסכם "כולם תמורת כולם" קלושים משום שהדבר ייתפס כהישג לחמאס ויזרה מלח על הפצע המדמם של הכישלון הצבאי והמודיעיני של ישראל ב־7 באוקטובר. אני מעריך שהלחץ ההולך וגובר של משפחות החטופים והשבויים וקולותיהם של בכירים לשעבר בממסד הצבאי-ביטחוני בישראל התומכים בהסכם "כולם תמורת כולם", לא יישאו פרי.

ישראל מנהלת בימים אלה מלחמה אכזרית על עזה והיא תעדיף את מותם של החטופים והשבויים על פני כניעה לדרישות של חמאס. השיקולים הביטחוניים יועדפו על פני שיקולים אנושיים מתוך רצון להימנע מהעצמת ההישג הצבאי של חמאס. יתר על כן, שחרור של כל האסירים הפלסטינים מבתי הכלא, או של רובם, יעניק לגיטימציה בדיעבד למתקפת חמאס ב־7 באוקטובר, ויעלה את קרנה של התנועה בחברה ובפוליטיקה הפלסטינית.

אני מקווה שאתבדה, אולם אני מעריך כי החטופים והשבויים ימצאו את מותם, יחד עם שוביהם, בהפצצות חסרות הבחנה או בניסיונות חילוץ שיסתיימו בכישלון. ישראל תטיל את האחריות למותם על חמאס, אף שברור שהפצצותיה המחרידות בעזה אינן מבחינות בין השובים מחמאס לבין השבויים הישראלים. את גורלם המר של החטופים והשבויים אפשר למנוע רק בהפעלת שיקול דעת בריא, נקי ככל האפשר מחשבונות פוליטיים צרים ומיצרי נקם. 


ע'אזי אבו ג'יאב הוא פעיל פוליטי פלסטיני ותושב רצועת עזה לשעבר.

Below are share buttons

קוראים יקרים
פורום החשיבה האזורית הוא ארגון ללא מטרות רווח
אנו יודעים כי גם אלה אינם ימים קלים עבורכם, וכי לא קל למצוא את הפניות התומכות בעבודתנו.

בין אם תוכלו לתמוך בנו כלכלית ובין אם פשוט להקדיש לנו את הזמן ותשומת הלב בקריאה – אנו אסירי תודה.

לקריאה ותמיכה