תמרים. צילום: Liliana Fuchs, פליקר
תמרים, אילוסטרציה (צילום: Liliana Fuchs , פליקר)
Below are share buttons

מלחמת התמרים הישראליים בחודש הרמדאן

מוסלמים רבים ברחבי העולם נוהגים לשבור את צום הרמדאן באכילת תמרים, אולם לאחרונה התמרים הישראליים – במיוחד מההתנחלויות, אבל לא רק – יותר ויותר מוחרמים

מוסלמים רבים ברחבי העולם נוהגים לשבור את צום הרמדאן באכילת תמרים כמנהג הנביא מוחמד. ההחרמה של תמרים ישראליים רגישה במיוחד לאור הקישור ההיסטורי של פלסטין ובמיוחד של אזור יריחו עם עצי הדקל. תנועות החרם מעודדות החרמה של תמרים מחברות ישראליות, במיוחד כאלה שמקורן בהתנחלויות. בשנים האחרונות גורמים אלה מגבירים את מאמציהם לקראת חודש הרמדאן ומפיצים מידע מפורט כדי להקל על הצרכנים לזהות תמרים שמקורם בשטחים הפלסטיניים הכבושים. אף שתנועות החרם על ישראל מקיפות תחומים רבים ומעורבים בהן גורמים שונים, תומכי החרם על התמרים מבליטים את הממדים הפוליטי והדתי בקריאתם לא לצרוך תמרים שמקורם בהתנחלויות בטענה שאכילת תמרים בטעם הכיבוש היא חילול של חודש קדוש. לאחרונה התפרסמה כתבה באתר אל־ג׳זירה מאת מירוואת עוף העוסקת במה שהיא מגדירה כמלחמת התמרים בשווקי העולם.

תנועות החרם על ישראל ובראשן BDS השקיעו מאמצים רבים במטרה להעלות את המודעות לחשיבות של הפעלת לחץ על ישראל כדי לסיים את כיבושה בשטחים הפלסטיניים. הם הולידו לחץ על תאגידים, על בנקים ועל חברות כדי לנתק מגע עם גורמים ישראלים שיש להם מעורבות עסקית בשטחים הכבושים. מאמצים אלה אכן נשאו פרי וקצרו הצלחות לא־מבוטלות. הדבר הדיר שינה מעיני ממשלות ישראל השונות שיצאו במסע הכפשה נגד תנועת החרם עד כדי האשמתה באנטישמיות. 

כאשר מדברים על תמרים ועל חלקה של ישראל במלחמה זו ראוי לבחון את העובדות ואת הנתונים כפי שהם. הכותבת מציינת כי אחד ממקימי קיבוץ כנרת אדם בשם בן־ציון ישראלי, נסע בשנות השלושים של המאה הקודמת לכמה מדינות במזרח התיכון ובהן איראן, עיראק, מצרים ואלג׳יריה. הוא הבריח מהן עשרות אלפי חוטרים של תמרים מסוגים שונים: חדראווי, זהידי, חיאני וחלאווי, ונטע אותם בשטח הקיבוץ, וכעת זנים אלה מצויים בשוק הישראלי. אולם התחרות בשוק התמרים בעולם אינה סובבת סביב זנים אלה, הנמצאים בשפע במדינות כמו עיראק, סעודיה ואלג'יריה, אלא מתמקדת בזן של תמר המכונה מג׳הול שמקורו במרוקו. 

בשנת 1927 תקפה מחלה דקלים רבים ברחבי מרוקו. משלחת של מומחים הגיעה למרוקו כדי לבדוק מה גרם למחלה. בין אנשי המשלחת היה מדען אמריקאי שמצא כמה דקלים לא־נגועים. הוא לקח חוטרים מדקלים אלה והעביר אותם לארה״ב, שם נטע אותם, וכעבור כמה שנים הם נקלטו בהצלחה.

בזמן שכלכלת ההתנחלויות בבקעת הירדן משגשגת, במיוחד גידולי התמרים, משאבי הקרקע והמים של התושבים הפלסטינים הסמוכים נפגעו אנושות והחקלאות אצלם הלכה והצטמצמה בגלל מכסות המים הנמוכות

בשנות השבעים של המאה הקודמת הועברו לישראל מארה״ב החוטרים הראשונים של זן זה וניטעו בערבה. מאוחר יותר, בשל תנאי האקלים האופטימליים שם לגידול תמרים, עבר חלק הארי של עצי המג׳הול לבקעת הירדן והפך לגידול החקלאי העיקרי בהתנחלויות שהוקמו באזור. כך התחיל הסיפור של מג׳הול בארץ, וישראל הפכה ליצואנית הגדולה בעולם של תמרים מזן זה, הידוע כזן הגדול והמתוק מבין הזנים – למלך התמרים.

בזמן שכלכלת ההתנחלויות בבקעת הירדן משגשגת, במיוחד גידולי התמרים, משאבי הקרקע והמים של התושבים הפלסטינים הסמוכים נפגעו אנושות והחקלאות אצלם הלכה והצטמצמה בגלל מכסות המים הנמוכות. נוסף על כך הוטלו הגבלות רבות על בעלי אדמות פלסטינים, כגון מניעה מלהיכנס לאזורים מסוימים באמתלה שהם שטח צבאי סגור או שהוכרזו כשמורות טבע.

חרף זאת, חקלאים ויזמים פלסטינים החלו בשנות התשעים של המאה הקודמת בביצוע פרויקטים שנועדו להחזיר ליריחו את המוניטין שלה כעיר התמרים, כולל גידול תמרים מזן מג׳הול. מכאן נוצר הקשר והחיכוך בין מוצרי התמרים שמקורם פלסטיני לבין אלה שהם תוצרת ההתנחלויות.

בעקבות סימון מוצרי ההתנחלויות באירופה שהתווסף לחרם של מדינות ערביות ומוסלמיות על היבוא מישראל, המפעלים והחברות הנמצאים בהתנחלויות מנסים כעת לעקוף חרם זה בין אם בדרכי הטעיה על ידי הסתרה או טשטוש של מקום הימצאם ובין אם על ידי כריתת הסכמים עם שותפים פלסטינים מושחתים. למשל, חברה כגון ״נהר הירדן״ העוסקת בין היתר ביצוא תמרים מזן מג׳הול, מפיצה תמרים מבקעת הירדן בקופסאות המעוטרות בכיתוב באנגלית או בשפות לועזיות אחרות ללא כיתוב בעברית. על חלקן אפילו מופיעות תמונות אקזוטיות עם צריחי מסגדים או כיפת הסלע של אל־אקצא כדי ליצור רושם אצל הצרכן שמדובר בחברה שמקורה במדינה ערבית או מוסלמית.

וכדרכו של הכיבוש כמנגנון שחיתות הפועל בשני הצדדים, נוסף על הקשיים שהוא מערים על יצוא תמרים פלסטיניים לחו"ל, חברות ישראליות העוסקות ביצוא תמר מג׳הול שמקורו בהתנחלויות עורכות כאמור הסכמים עם בעלי חברות פלסטיניות מושחתים שמגדלות תמרים באזור יריחו ובבקעה או שיש ברשותן בתי אריזה. החברות הישראליות מוכרות חלק מתוצרתן, לרוב באיכות ירודה, לחברות פלסטיניות, ואלה מוציאות תעודות מקור מזויפות לצורך יצוא לחו"ל ואורזות את המוצרים באריזות עם כיתוב ועם סמלים כאילו הם תוצרת פלסטינית, פעולה המוגדרת כ"הלבנת תמרים". גורמים פלסטינים רבים התריעו על תופעה זו ומתחו עליה ביקורת. בסוף שנת 2021 אף נעצרו כמה חשודים, ביניהם אישים בכירים שכיהנו כשרים ברשות הפלסטינית, אולם איש אינו יודע עד היום לאן התגלגלה פרשה זו ומה עלה בגורלם של העצורים. 

מוסלמים רבים ברחבי העולם נוהגים לשבור את צום הרמדאן באכילת תמרים כמנהג הנביא מוחמד. ההחרמה של תמרים ישראליים רגישה במיוחד לאור הקישור ההיסטורי של פלסטין ובמיוחד של אזור יריחו עם עצי הדקל. תנועות החרם מעודדות החרמה של תמרים מחברות ישראליות, במיוחד כאלה שמקורן בהתנחלויות. בשנים האחרונות גורמים אלה מגבירים את מאמציהם לקראת חודש הרמדאן ומפיצים מידע מפורט כדי להקל על הצרכנים לזהות תמרים שמקורם בשטחים הפלסטיניים הכבושים. אף שתנועות החרם על ישראל מקיפות תחומים רבים ומעורבים בהן גורמים שונים, תומכי החרם על התמרים מבליטים את הממדים הפוליטי והדתי בקריאתם לא לצרוך תמרים שמקורם בהתנחלויות בטענה שאכילת תמרים בטעם הכיבוש היא חילול של חודש קדוש. לאחרונה התפרסמה כתבה באתר אל־ג׳זירה מאת מירוואת עוף העוסקת במה שהיא מגדירה כמלחמת התמרים בשווקי העולם.

תנועות החרם על ישראל ובראשן BDS השקיעו מאמצים רבים במטרה להעלות את המודעות לחשיבות של הפעלת לחץ על ישראל כדי לסיים את כיבושה בשטחים הפלסטיניים. הם הולידו לחץ על תאגידים, על בנקים ועל חברות כדי לנתק מגע עם גורמים ישראלים שיש להם מעורבות עסקית בשטחים הכבושים. מאמצים אלה אכן נשאו פרי וקצרו הצלחות לא־מבוטלות. הדבר הדיר שינה מעיני ממשלות ישראל השונות שיצאו במסע הכפשה נגד תנועת החרם עד כדי האשמתה באנטישמיות. 

כאשר מדברים על תמרים ועל חלקה של ישראל במלחמה זו ראוי לבחון את העובדות ואת הנתונים כפי שהם. הכותבת מציינת כי אחד ממקימי קיבוץ כנרת אדם בשם בן־ציון ישראלי, נסע בשנות השלושים של המאה הקודמת לכמה מדינות במזרח התיכון ובהן איראן, עיראק, מצרים ואלג׳יריה. הוא הבריח מהן עשרות אלפי חוטרים של תמרים מסוגים שונים: חדראווי, זהידי, חיאני וחלאווי, ונטע אותם בשטח הקיבוץ, וכעת זנים אלה מצויים בשוק הישראלי. אולם התחרות בשוק התמרים בעולם אינה סובבת סביב זנים אלה, הנמצאים בשפע במדינות כמו עיראק, סעודיה ואלג'יריה, אלא מתמקדת בזן של תמר המכונה מג׳הול שמקורו במרוקו. 

בשנת 1927 תקפה מחלה דקלים רבים ברחבי מרוקו. משלחת של מומחים הגיעה למרוקו כדי לבדוק מה גרם למחלה. בין אנשי המשלחת היה מדען אמריקאי שמצא כמה דקלים לא־נגועים. הוא לקח חוטרים מדקלים אלה והעביר אותם לארה״ב, שם נטע אותם, וכעבור כמה שנים הם נקלטו בהצלחה.

בזמן שכלכלת ההתנחלויות בבקעת הירדן משגשגת, במיוחד גידולי התמרים, משאבי הקרקע והמים של התושבים הפלסטינים הסמוכים נפגעו אנושות והחקלאות אצלם הלכה והצטמצמה בגלל מכסות המים הנמוכות

בשנות השבעים של המאה הקודמת הועברו לישראל מארה״ב החוטרים הראשונים של זן זה וניטעו בערבה. מאוחר יותר, בשל תנאי האקלים האופטימליים שם לגידול תמרים, עבר חלק הארי של עצי המג׳הול לבקעת הירדן והפך לגידול החקלאי העיקרי בהתנחלויות שהוקמו באזור. כך התחיל הסיפור של מג׳הול בארץ, וישראל הפכה ליצואנית הגדולה בעולם של תמרים מזן זה, הידוע כזן הגדול והמתוק מבין הזנים – למלך התמרים.

בזמן שכלכלת ההתנחלויות בבקעת הירדן משגשגת, במיוחד גידולי התמרים, משאבי הקרקע והמים של התושבים הפלסטינים הסמוכים נפגעו אנושות והחקלאות אצלם הלכה והצטמצמה בגלל מכסות המים הנמוכות. נוסף על כך הוטלו הגבלות רבות על בעלי אדמות פלסטינים, כגון מניעה מלהיכנס לאזורים מסוימים באמתלה שהם שטח צבאי סגור או שהוכרזו כשמורות טבע.

חרף זאת, חקלאים ויזמים פלסטינים החלו בשנות התשעים של המאה הקודמת בביצוע פרויקטים שנועדו להחזיר ליריחו את המוניטין שלה כעיר התמרים, כולל גידול תמרים מזן מג׳הול. מכאן נוצר הקשר והחיכוך בין מוצרי התמרים שמקורם פלסטיני לבין אלה שהם תוצרת ההתנחלויות.

בעקבות סימון מוצרי ההתנחלויות באירופה שהתווסף לחרם של מדינות ערביות ומוסלמיות על היבוא מישראל, המפעלים והחברות הנמצאים בהתנחלויות מנסים כעת לעקוף חרם זה בין אם בדרכי הטעיה על ידי הסתרה או טשטוש של מקום הימצאם ובין אם על ידי כריתת הסכמים עם שותפים פלסטינים מושחתים. למשל, חברה כגון ״נהר הירדן״ העוסקת בין היתר ביצוא תמרים מזן מג׳הול, מפיצה תמרים מבקעת הירדן בקופסאות המעוטרות בכיתוב באנגלית או בשפות לועזיות אחרות ללא כיתוב בעברית. על חלקן אפילו מופיעות תמונות אקזוטיות עם צריחי מסגדים או כיפת הסלע של אל־אקצא כדי ליצור רושם אצל הצרכן שמדובר בחברה שמקורה במדינה ערבית או מוסלמית.

וכדרכו של הכיבוש כמנגנון שחיתות הפועל בשני הצדדים, נוסף על הקשיים שהוא מערים על יצוא תמרים פלסטיניים לחו"ל, חברות ישראליות העוסקות ביצוא תמר מג׳הול שמקורו בהתנחלויות עורכות כאמור הסכמים עם בעלי חברות פלסטיניות מושחתים שמגדלות תמרים באזור יריחו ובבקעה או שיש ברשותן בתי אריזה. החברות הישראליות מוכרות חלק מתוצרתן, לרוב באיכות ירודה, לחברות פלסטיניות, ואלה מוציאות תעודות מקור מזויפות לצורך יצוא לחו"ל ואורזות את המוצרים באריזות עם כיתוב ועם סמלים כאילו הם תוצרת פלסטינית, פעולה המוגדרת כ"הלבנת תמרים". גורמים פלסטינים רבים התריעו על תופעה זו ומתחו עליה ביקורת. בסוף שנת 2021 אף נעצרו כמה חשודים, ביניהם אישים בכירים שכיהנו כשרים ברשות הפלסטינית, אולם איש אינו יודע עד היום לאן התגלגלה פרשה זו ומה עלה בגורלם של העצורים. 

Below are share buttons

קוראים יקרים
פורום החשיבה האזורית הוא ארגון ללא מטרות רווח
אנו יודעים כי גם אלה אינם ימים קלים עבורכם, וכי לא קל למצוא את הפניות התומכות בעבודתנו.

בין אם תוכלו לתמוך בנו כלכלית ובין אם פשוט להקדיש לנו את הזמן ותשומת הלב בקריאה – אנו אסירי תודה.

לקריאה ותמיכה