כשהשחיתות חוגגת: גואטמלה, ארצות הברית וירושלים
הארמון הלאומי בגואטמלה סיטי (disoniadr, pixabay)
Below are share buttons

כשהשחיתות חוגגת: גואטמלה, ארצות הברית וירושלים

הצלחתה של המשלחת הבין־לאומית נגד השחיתות השלטונית בגואטמלה קוממה עליה את האליטות במדינה, והן מנסות להביא לפירוקה. איך קשור כל זה למדיניותו של ממשל טראמפ בעניין ירושלים?

הסיפור המרכזי ברוב מערכות הבחירות הוא מי ניצח בהם. אולם בבחירות לנשיאות גואטמלה ביוני האחרון, הסיפור המרכזי הוא דווקא המועמדת שבסופו של דבר כלל לא התמודדה, תלמה אלדנה, התובעת הכללית לשעבר. אלדנה הכריזה על מועמדותה לנשיאות במרץ 2019 ונחשבה מועמדת מבטיחה. אולם ימים ספורים אחרי ההכרזה עלו נגדה שורה של האשמות בגין העלמת מס ומעילה בכספי ציבור.
 
עוד באותו החודש הוצא נגדה צו מאסר, ובמאי היא נפסלה מועמדותה. אלדנה טוענת שמדובר ברדיפה פוליטית, ושהאליטות הכלכליות והפוליטיות במדינה חששו מפני האפשרות שתיבחר ו"תפרו לה תיק". למה חששו? משום שהיא תומכת בהמשך המנדט של המשלחת הבין־לאומית נגד השחיתות השלטונית בגואטמלה, ומשום שניהלה מאות תביעות נגד פוליטיקאים ואנשי עסקים בכירים במדינה.
 
המשלחת הבין־לאומית נגד השחיתות השלטונית בגואטמלה הוקמה לפני כ־12 שנה, והיא תוצר של שורה של הסכמות בין ממשלת גואטמלה לאו"ם. המטרה המרכזית של המשלחת היא לתמוך במשרד התובע הכללי ובעוד כמה גופים העוסקים באכיפת החוק, שהתקשו לפעול בשל שחיתות שרווחה בכל דרגות הממשל ובגלל קשריהם של פוליטיקאים עם ארגוני פשע מאורגן. הצלחתה של המשלחת הייתה מעל ומעבר למצופה. בזכות שיתוף הפעולה עם המשלחת הבין־לאומית פתחה אלדנה בחקירות נגד אישים רמי דרג, ובהם מי שנחשבו ל"מעל החוק", כמו ראש הממשלה לשעבר אוטו פרז מולינה, היושב במעצר וממתין למשפט בגין שוחד והאשמות שחיתות אחרות.
 
הנשיא הנוכחי, ג'ימי מוראלס, תמך במשלחת הבין־לאומית בתחילת דרכו. מוראלס הוא "אוטסיידר" פוליטי, כוכב טלוויזיה לשעבר שרץ לנשיאות בשנת 2015 בסיסמה "לא מושחת, ולא גנב" וזכה בכמעט 70% מהקולות. אלא ששנתיים בערך אחרי תחילת כהונתו פתחה אלדנה בחקירה נגד אחדים מבני משפחתו, ובהם בנו, בגין הונאה, הלבנת הון ותרומות בלתי חוקיות לקמפיין הבחירות של 2015, וכשמשפחתו ועסקיו הושמו תחת זכוכית מגדלת החל מוראלס לפעול לקיצוץ סמכויותיה של המשלחת, והודיע שלא יחדש את המנדט שלה, העתיד לפוג בספטמבר 2019. הפחד שייבחר מועמד שיאריך את המנדט של המשלחת הבין־לאומית הוליד לא מעט חשש בקרב האליטה, ובין שמקבלים את טענתה של אלדנה שהיא קורבן לרדיפה פוליטית, ובין לאו, בעלי ההון במדינה חגגו את הדחתה מן המרוץ.
 
בהיעדר מועמדת בולטת התפזרו הקולות בין לא פחות מ־19 מועמדים. שני המועמדים שהובילו בסיבוב הראשון, סנדרה טוררס ואלחנדרו גיאמאטי, יפגשו בסיבוב השני העתיד להתקיים באוגוסט. טוררס, מייצגת את השמאל־מרכז, ואילו גיאמונטי הוא איש ימין הנתמך בידי האליטה הצבאית במדינה. אומנם טוררס וגיאמאטי חלוקים בעניינים רבים, אך לשניהם יש מה להרוויח מפירוקה בפועל של המשלחת הבין־לאומית: טוררס גם היא נחקרת בנוגע לקבלת תרומות לא חוקיות בשווי 2.5 מיליון דולרים למערכת הבחירות, ואילו גיאמאטי הוא בן בריתם של הנשיא הנוכחי מוראלס, ושל הנשיא לשעבר אוטו מולינה, הנמצא במעצר.
 
המאמצים לפרק את המשלחת עשויים להצליח גם בגלל השינוי באקלים הפוליטי הגלובלי, ובעיקר בעקבות הרוחות החדשות הנושבות מוושינגטון. בעשור שבין 2006 ל־2016 זכתה המשלחת הבין־לאומית לתמיכה גורפת מוושינגטון, והן רפובליקנים הן דמוקרטים ראו בה כלי חיוני למאבק בשחיתות ובסחר בסמים במרכז אמריקה. במהלך כהונתו של טראמפ השתנתה המדיניות. לשינוי הזה כמה סיבות. אחת מהן היא מן הסתם העובדה שטראמפ אינו רוכש חיבה יתרה לחוקרים עצמאיים המפשפשים יתר על מידה בענייניהם של אנשי עסקים וממשל. דה־לגיטימיזציה של המשלחת הבין־לאומית, הטענה שמדובר ב"פייק ניוז", היא חלק מהדה־לגיטימיזציה שהוא עורך לחקירה המתנהלת נגדו.
 
האליטה הפוליטית בגואטמלה, יש לומר, הבינה היטב שהשיח הלאומני של טראמפ, המזלזל גם במוסדות ובהליכים דמוקרטיים, הוא הזדמנות בעבורה. במהלך מתוכנן שכרה קבוצת אנשי עסקים ופוליטיקאים מגואטמלה את שירותיהם של לוביסטים צפון־אמריקאיים בעלי קשרים ענפים בממשל ובמפלגה הרפובליקנית, ואלו פעלו, ופועלים לשכנע מקבלי החלטות בוושינגטון שהמשלחת הבין־לאומית חותרת תחת ריבונותה של גואטמלה, ושמדובר בקונספירציה "ליברלית" נגד מוראלס ואחרים.
 
סיבה נוספת לשינוי במדיניות כלפי משלחת הבין־לאומית היא התנגדותה של גואטמלה להחלטת האו"ם המגנה את ההכרה של ארצות הברית שירושלים היא בירת ישראל ואת העברת שגרירותה לעיר. צעד זה עזר לטראמפ להציג את עצמו כמנהיג בעל שיעור קומה בין־לאומי, המסוגל להכתיב מדיניות גלובלית, גם אם שנויה במחלוקת. בהקשר זה חשוב לומר שגואטמלה איננה המדינה היחידה באמריקה הלטינית שביקשה "לצבור נקודות" אצל המעצמה שמצפון בעזרת מהלך במזרח התיכון.
 
נשיא הונדורס חואן אולנדו הרננדס, שמדינתו התנגדה אף היא להחלטת האו"ם ועתידה להעביר את שגרירותה לירושלים, זקוק בעיקר להעלמת עין מצידה של וושינגטון בכל הנוגע למערכת הבחירות האחרונה במדינה (2018). הרננדס זכה בקושי בכהונה שנייה, הוא מואשם בזיוף תוצאות הבחירות, ועבור רבים מועמדתו לא הייתה לגיטימית והתאפשרה רק משום שנהג באוטוריטריות ורמס את החוקה. טראמפ, אם תהיתם, בירך את הרננדס על זכייתו.  
ד"ר יעל מבט היא עמיתת מחקר במכון להיסטוריה ותרבות של אמריקה הלטינית באוניברסיטת תל אביב.
יעל מבט
לדף האישי
הסיפור המרכזי ברוב מערכות הבחירות הוא מי ניצח בהם. אולם בבחירות לנשיאות גואטמלה ביוני האחרון, הסיפור המרכזי הוא דווקא המועמדת שבסופו של דבר כלל לא התמודדה, תלמה אלדנה, התובעת הכללית לשעבר. אלדנה הכריזה על מועמדותה לנשיאות במרץ 2019 ונחשבה מועמדת מבטיחה. אולם ימים ספורים אחרי ההכרזה עלו נגדה שורה של האשמות בגין העלמת מס ומעילה בכספי ציבור.
 
עוד באותו החודש הוצא נגדה צו מאסר, ובמאי היא נפסלה מועמדותה. אלדנה טוענת שמדובר ברדיפה פוליטית, ושהאליטות הכלכליות והפוליטיות במדינה חששו מפני האפשרות שתיבחר ו"תפרו לה תיק". למה חששו? משום שהיא תומכת בהמשך המנדט של המשלחת הבין־לאומית נגד השחיתות השלטונית בגואטמלה, ומשום שניהלה מאות תביעות נגד פוליטיקאים ואנשי עסקים בכירים במדינה.
 
המשלחת הבין־לאומית נגד השחיתות השלטונית בגואטמלה הוקמה לפני כ־12 שנה, והיא תוצר של שורה של הסכמות בין ממשלת גואטמלה לאו"ם. המטרה המרכזית של המשלחת היא לתמוך במשרד התובע הכללי ובעוד כמה גופים העוסקים באכיפת החוק, שהתקשו לפעול בשל שחיתות שרווחה בכל דרגות הממשל ובגלל קשריהם של פוליטיקאים עם ארגוני פשע מאורגן. הצלחתה של המשלחת הייתה מעל ומעבר למצופה. בזכות שיתוף הפעולה עם המשלחת הבין־לאומית פתחה אלדנה בחקירות נגד אישים רמי דרג, ובהם מי שנחשבו ל"מעל החוק", כמו ראש הממשלה לשעבר אוטו פרז מולינה, היושב במעצר וממתין למשפט בגין שוחד והאשמות שחיתות אחרות.
 
הנשיא הנוכחי, ג'ימי מוראלס, תמך במשלחת הבין־לאומית בתחילת דרכו. מוראלס הוא "אוטסיידר" פוליטי, כוכב טלוויזיה לשעבר שרץ לנשיאות בשנת 2015 בסיסמה "לא מושחת, ולא גנב" וזכה בכמעט 70% מהקולות. אלא ששנתיים בערך אחרי תחילת כהונתו פתחה אלדנה בחקירה נגד אחדים מבני משפחתו, ובהם בנו, בגין הונאה, הלבנת הון ותרומות בלתי חוקיות לקמפיין הבחירות של 2015, וכשמשפחתו ועסקיו הושמו תחת זכוכית מגדלת החל מוראלס לפעול לקיצוץ סמכויותיה של המשלחת, והודיע שלא יחדש את המנדט שלה, העתיד לפוג בספטמבר 2019. הפחד שייבחר מועמד שיאריך את המנדט של המשלחת הבין־לאומית הוליד לא מעט חשש בקרב האליטה, ובין שמקבלים את טענתה של אלדנה שהיא קורבן לרדיפה פוליטית, ובין לאו, בעלי ההון במדינה חגגו את הדחתה מן המרוץ.
 
בהיעדר מועמדת בולטת התפזרו הקולות בין לא פחות מ־19 מועמדים. שני המועמדים שהובילו בסיבוב הראשון, סנדרה טוררס ואלחנדרו גיאמאטי, יפגשו בסיבוב השני העתיד להתקיים באוגוסט. טוררס, מייצגת את השמאל־מרכז, ואילו גיאמונטי הוא איש ימין הנתמך בידי האליטה הצבאית במדינה. אומנם טוררס וגיאמאטי חלוקים בעניינים רבים, אך לשניהם יש מה להרוויח מפירוקה בפועל של המשלחת הבין־לאומית: טוררס גם היא נחקרת בנוגע לקבלת תרומות לא חוקיות בשווי 2.5 מיליון דולרים למערכת הבחירות, ואילו גיאמאטי הוא בן בריתם של הנשיא הנוכחי מוראלס, ושל הנשיא לשעבר אוטו מולינה, הנמצא במעצר.
 
המאמצים לפרק את המשלחת עשויים להצליח גם בגלל השינוי באקלים הפוליטי הגלובלי, ובעיקר בעקבות הרוחות החדשות הנושבות מוושינגטון. בעשור שבין 2006 ל־2016 זכתה המשלחת הבין־לאומית לתמיכה גורפת מוושינגטון, והן רפובליקנים הן דמוקרטים ראו בה כלי חיוני למאבק בשחיתות ובסחר בסמים במרכז אמריקה. במהלך כהונתו של טראמפ השתנתה המדיניות. לשינוי הזה כמה סיבות. אחת מהן היא מן הסתם העובדה שטראמפ אינו רוכש חיבה יתרה לחוקרים עצמאיים המפשפשים יתר על מידה בענייניהם של אנשי עסקים וממשל. דה־לגיטימיזציה של המשלחת הבין־לאומית, הטענה שמדובר ב"פייק ניוז", היא חלק מהדה־לגיטימיזציה שהוא עורך לחקירה המתנהלת נגדו.
 
האליטה הפוליטית בגואטמלה, יש לומר, הבינה היטב שהשיח הלאומני של טראמפ, המזלזל גם במוסדות ובהליכים דמוקרטיים, הוא הזדמנות בעבורה. במהלך מתוכנן שכרה קבוצת אנשי עסקים ופוליטיקאים מגואטמלה את שירותיהם של לוביסטים צפון־אמריקאיים בעלי קשרים ענפים בממשל ובמפלגה הרפובליקנית, ואלו פעלו, ופועלים לשכנע מקבלי החלטות בוושינגטון שהמשלחת הבין־לאומית חותרת תחת ריבונותה של גואטמלה, ושמדובר בקונספירציה "ליברלית" נגד מוראלס ואחרים.
 
סיבה נוספת לשינוי במדיניות כלפי משלחת הבין־לאומית היא התנגדותה של גואטמלה להחלטת האו"ם המגנה את ההכרה של ארצות הברית שירושלים היא בירת ישראל ואת העברת שגרירותה לעיר. צעד זה עזר לטראמפ להציג את עצמו כמנהיג בעל שיעור קומה בין־לאומי, המסוגל להכתיב מדיניות גלובלית, גם אם שנויה במחלוקת. בהקשר זה חשוב לומר שגואטמלה איננה המדינה היחידה באמריקה הלטינית שביקשה "לצבור נקודות" אצל המעצמה שמצפון בעזרת מהלך במזרח התיכון.
 
נשיא הונדורס חואן אולנדו הרננדס, שמדינתו התנגדה אף היא להחלטת האו"ם ועתידה להעביר את שגרירותה לירושלים, זקוק בעיקר להעלמת עין מצידה של וושינגטון בכל הנוגע למערכת הבחירות האחרונה במדינה (2018). הרננדס זכה בקושי בכהונה שנייה, הוא מואשם בזיוף תוצאות הבחירות, ועבור רבים מועמדתו לא הייתה לגיטימית והתאפשרה רק משום שנהג באוטוריטריות ורמס את החוקה. טראמפ, אם תהיתם, בירך את הרננדס על זכייתו.  
ד"ר יעל מבט היא עמיתת מחקר במכון להיסטוריה ותרבות של אמריקה הלטינית באוניברסיטת תל אביב.
Below are share buttons

קוראים יקרים
פורום החשיבה האזורית הוא ארגון ללא מטרות רווח
אנו יודעים כי גם אלה אינם ימים קלים עבורכם, וכי לא קל למצוא את הפניות התומכות בעבודתנו.

בין אם תוכלו לתמוך בנו כלכלית ובין אם פשוט להקדיש לנו את הזמן ותשומת הלב בקריאה – אנו אסירי תודה.

לקריאה ותמיכה