עמאד שקור, מי שהיה יועץ לעניינים ישראליים של יאסר ערפאת (אירח בדירתו בבירות הנצורה בעת מלחמת לבנון הראשונה את המפגש בין אורי אבנרי לערפאת), הוא פובליציסט בעל טור שבועי ביומון הפלסטיני-לונדוני אל־קודס אל־ערבי. הטור שפרסם בשבוע שעבר (21 בדצמבר) נושא את הכותרת "שלוש הערות… וזיכרו את השם הזה: יאיר גולן". שלוש ההערות מתייחסות לנושאים שונים ואקלקטיים לכאורה, אך קשורים איכשהו זה בזה.
ההערה הראשונה מתייחסת לשיטתו של נתניהו להסיר מעליו את האחריות למחדל 7 באוקטובר, ולהטיל אותה על פיקוד "צבא הכיבוש וההתנחלות הישראלי" ועל בכירי המערכות הביטחוניות. בחלוף שבועות אחדים מפרוץ המלחמה הטיל נתניהו את האחריות על ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון בשל החלטתו לפרק את ההתנחלויות ברצועת עזה ולהתנתק ממנה. לאחר מכן הטיל את האחריות על ראש הממשלה הקודם יצחק רבין בגין הסכם אוסלו. "לא יהיה זה מופרך לשער", שקור מעיר בסרקזם, "שנתניהו יטיל את האחריות לכישלון ממשלתו, צבאו ומנגנוני הביטחון שלו על דוד בן־גוריון, משום שקיבל את החלטת החלוקה של האו"ם משנת 1947, וחתם על הסכמי שביתת נשק ב־1949… יותר מכך: דמיונו הפורה עשוי להביא אותו להטלת האחריות על אבראהים אל־ח'ליל [אברהם אבינו – א"י] ועל סיפורי המקרא, עקב המסע מארם נהריים אל פלסטין".
עניינה של ההערה השנייה הוא "תמיכתה של תימן בפלסטין ובעמה". שקור נמנע מלהזכיר כי מדובר בממשל החות'י, שהוא פרוקסי של איראן. הוא מציין כי לסולידריות של תימן עם הסוגיה הפלסטינית יש היסטוריה ארוכה, ומספר כי התלווה בזמנו ליאסר ערפאת כאשר נפגש עם הנשיא התימני דאז עלי עבדאללה צאלח (זאת בעת שתימן התפצלה בין הפלג הצפוני לבין הפלג הדרומי), ומצטט את ערפאת שאמר למארחו: "אל תשכח אחי שפלסטין היא הפלג השלישי של תימן". ועוד שקור מזכיר כי תימן, הסולידרית עם הסוגיה הפלסטינית, העמידה לרשות אש"ף ולניהולו האוטונומי את האי כמראן צפונית לעיר הנמל אל־חודיידה.
שאקור מייחס לגולן את "דחיית הפרקטיקות של המתנחלים ואת הסחף הגדול בחברה הישראלית לעבר הימין הגזעני הפשיסטי"
בהערתו השלישית שקור טוען כי ישראל שומטת מידה את היתרון שהיה לה לאורך שנים רבות בהשפעה על אמצעי התקשורת העולמיים, בעיקר בכל הנוגע לדיווחים מן הזירה הישראלית-פלסטינית. זאת עקב הפיחות במעמדן של התקשורת המודפסת, המושמעת והנצפית לטובת הרשתות החברתיות. המידע שרשתות אלו מעבירות בזמן אמת מגובה בצילומים אותנטיים מן ההתרחשויות בשטח, מה שפוגם באמינות הדיווחים הישראליים.
לצד שלוש הערות אלו, שקור מייחד כשליש ממאמרו לתיאור השקפותיו ופועלו של האלוף (במיל') יאיר גולן. לאחר שהוא קובע ש"הרחוב הישראלי אינו מתאושש מן ההשפלה והקריסה של 7 באוקטובר, אשר ניפצו תוך שש שעות אמונות יסוד שישראל קמה והתבססה עליהן, ונראה שהאפקט של הלם זה לא יימחה בשנים ובעשורים הבאים", הוא מציין עם זאת את תחילת צמיחתן של קונספציות חדשות, שונות ולעיתים אף סותרות את אלו שהיו מושרשות ויציבות בחברה הישראלית. לפי אותן תפיסות מושרשות, סברה ישראל כי תוכל "לעקוף את הגשר הפלסטיני" לקראת "מזרח תיכון חדש", אשר היא לא רק תהיה חלק ממנו, אלא תמלא בו תפקיד מוביל והגמוני. "מסימניה של התעוררות זאת [הסותרת את התפיסות הקודמות – י"א], הופעתו של כוכב חדש יחסית בישראל, והוא יאיר גולן".
להלן שקור מציג לקוראיו את הביוגרפיה הפוליטית של גולן מאז היותו סגן הרמטכ"ל של צה"ל, לרבות אזכור "נאום התהליכים", ציטוט משפטי המפתח שבו וציון העובדה שנאום זה נישא ב"יום הזיכרון לשואה שחוללו הנאצים". הוא מייחס לגולן את "דחיית הפרקטיקות של המתנחלים ואת הסחף הגדול בחברה הישראלית לעבר הימין הגזעני הפשיסטי". הוא מספר על כניסתו של גולן לזירה הפוליטית ועל היותו תקופה מסוימת ח"כ וסגן שר, עד שכשלה מפלגתו מרצ בחציית אחוז החסימה.
בנימה אוהדת משהו שקור מתאר את מבצע ההצלה ההרואי של גולן, שנחלץ לסייע לידיד – "עיתונאי בעיתון הארץ" (ניר גונטאז' – י"א) עת חילץ מן הקטל את בנו של אותו ידיד "ועשרות אחרים" ממשתתפי מסיבת הטבע של נובה (חמאס אינו מוזכר בשמו בהקשר זה – י"א). סיפור הצלה זה פורסם בתקשורת הישראלית, וכוכבו של גולן שב לדרוך – הפעם לצד ביטויי הערכה ושבח.
כיום, שקור כותב, גולן הוא "המועמד המוביל" לאיחוד מרצ ומפלגת העבודה, אך נראה שהוא "דבק בעמדתו שיש להקים מפלגה חדשה". כל סקרי דעת הקהל מעניקים למפלגה בראשותו 12-10 מנדטים בבחירות לכנסת הבאה. פירושו של דבר, כך שקור, שלא ניתן יהיה לכונן קואליציה בלעדיו לאחר נפילת ממשלת נתניהו "הצפויה בקרוב". מאז 7 באוקטובר, לא עובר יום שבו לא מתפרסמות ידיעות ומאמרים על אודות יאיר גולן, ויש הרואים בו "מועמד ריאלי לראשות ממשלת ישראל" אם לא הממשלה הבאה אזי זו שאחריה. בסיום מאמרו המפרגן, שקור מצטט דברים שפורסמו בכלכליסט תחת הכותרת "הברירה בפני ישראל ב'יום שאחרי': איתמר בן גביר או יאיר גולן".
היכן הקשר בין שלוש ההערות לבין עצמן וביניהן לבין הקטע הנרחב העוסק ביאיר גולן? להבנתי, כל חלקי המאמר דנים בהיבטים שונים של המציאות שחוללה מתקפת חמאס ובהשפעותיה על מה שצפוי להשתנות לאחריה בחברה הישראלית.
