01.07.2018 מאמר מאת ענבל נסים-לובטון
נשים נוהגות בסעודיה באופן חוקי: היום הראשון (צילום מסך)
נשים נוהגות בסעודיה באופן חוקי: היום הראשון (צילום מסך)    

נוהגות בחסות המשטר

תמונות של נשים סעודיות מתנוססות על שערי מגזינים פופולריים: החל ב-24 ביוני הותר להן לנהוג בכבישים. מה מניע את השינויים האלה, ומדוע עשרים פעילות זכויות אדם סעודיות עדיין נתונות במעצר?

בממלכה הסעודית התרחש ביום ראשון האחרון (24 ביוני) "רגע היסטורי", כפי שבישרה הכותרת הראשית של היומון הסעודי א-שרק אל־אווסט. הבטחתו של יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, מספטמבר 2017 כי עד קיץ 2018 יוכלו נשות הממלכה להחזיק ברישיון נהיגה סעודי ולנהוג בתחומי הממלכה – התממשה. הנהגות החדשות פגשו בנסיעתן הרשמית החוקית הראשונה בשוטרי תנועה שהגישו להן ורדים, ונשים רבות העלו את תמונותיהן לרשתות החברתיות בתיוג "האישה הסעודית נוהגת".

נראה כי בן סלמאן יכול להביט בסיפוק בשנה החולפת, מאז מינויו ליורש העצר ביוני אשתקד, לפחות בנוגע לפועלו למען נשים בתחומי הממלכה. למשל, בשנה האחרונה התיר המשטר את נוכחותן של נשים ב"אזורים יעודיים" באצטדיוני ספורט ובבתי הקולנוע (שנפתחו מחדש לאחר שהיו סגורים משנות ה־80).

נוסף על כך, קידם יורש העצר את מינויין של נשים לתפקידים בכירים במערכת הפיננסית, כמו מינויה של ראניא נַשַּאר למנכ"לית קבוצת "סמבה" (הבנק הסעודי־אמריקאי לשעבר). תמונתה של נשאר התנוססה על שער המגזין Banker במהדורתו המזרח־תיכונית בפברואר השנה, ומינויה מבטא את שינוי היחס לנשים שבית המלוכה מנסה לקדם, ואת יחסי הציבור של המשטר בסוגיות הקשורות לנשים. בית המלוכה אף מגייס נשים משורותיו למען הרפורמות, כפי שמעידה תמונתה של הנסיכה היפא, בתו של המלך המנוח עבדאללה, בעמוד השער של המגזין ווג (Vogue Arabia). בתמונה נראית היפא יושבת במושב הנהג של מכונית מרצדס על רקע הכיתוב "כוח מניע" (Driving Force).

אלא שלנוכח השינויים האלה ואחרים ראוי לתת את הדעת לכוח המניע אותם, ולמרות חשיבותם, לראות בהם, בראש ובראשונה, תוצר של אינטרסים כלכליים ופוליטיים, ולא מהפכה במעמדן של נשים בסעודיה.

הבסיס לרוב צעדי השינוי בסעודיה בעת האחרונה הוא "חזון 2030" – תכנית הפעולה הכלכלית־חברתית שמוביל בן סלמאן – שנועד, בין היתר, להפחית את התלות במשאב הנפט, לגוון את מקורות ההכנסה של המשק הסעודי, להרחיב את המגזר הפרטי ולצמצם את ההישענות על כוח עבודה זר. בהקשר זה ראוי לבחון גם את היתר הנהיגה לנשים. צעד זה אמור לעודד נשים לצאת לעבודה ולפטור אותן מהעול הכלכלי ומהחובה החוקית־מוסרית להעסיק נהג פרטי או להיות תלויות בנהגים גברים מקרב בני המשפחה. על פי הערכות שונות, לצד היערכות המשק והגידול בהיצע המשרות, יוסיף המהלך הזה כ־90 מיליארד דולר לתוצר הלאומי של סעודיה עד 2030.

מניע נוסף לרפורמות הוא הניסיון להשיב את סעודיה אל חיקו של האסלאם המתון, שהיה נהוג בה, לדברי בן סלמאן, עד ראשית שנות ה־80. על פי התפיסה שמקדם המשטר ומקובלת גם על חלקים בחברה, היו אירועי 1979 – "תקרית המסגד" והתקוממות השיעים במחוז המזרחי – סמן להקצנה דתית־פוליטית בממלכה.

בהקשר זה ראוי לראות, למשל, גם את פתיחתם המחודשת של בתי קולנוע בממלכה ואת הקצאת "אזורי הישיבה המשפחתיים" באצטדיוני כדורגל, שהוזכרו לעיל. נוסף על כך, הצגתה של סעודיה כמדינה מתונה, ובעיקר כמדינה המקדמת שינוי במעמדן של נשים, היא גם מסר כלפי חוץ, ובעיקר כלפי המערב, והקנתה לממלכה באפריל 2017 חברות בוועידה לקידום מעמד נשים באו"ם.

לאור האמור לעיל, נראה כי מניעים כלכליים ופוליטיים בעיקר הם שהניעו את השלטון הסעודי להרחיב מעט את חופש הפעולה של נשים במדינה, ולהתיר את נוכחותן במרחבים ציבוריים שהיו אסורים או מוגבלים בעבר. למעשה, לא חל בסעודיה שינוי מהותי בתפיסה הבסיסית כלפי נשים, והיא עדיין מעוגנת ב"חוק החסות" ובמשטר האפוטרופסות הגברית המונהג במדינה מראשית שנות ה־30. על פי שיטת החסות (ה"וילאיה") מחויבות הנשים לקבל אישור והסכמה מסמכות גברית המופקדת עליהן למגוון פעולות, כמו נסיעה, לימודים, קבלת טיפול רפואי ועוד, לעתים מדובר אף בבניהן הצעירים של הנשים. סדרת סרטונים שהעלה ארגון זכויות האדם Human Rights Watch ממחישה היטב, באמצעות מצבים מחיי היום־יום, את המגבלות שמטילה החסות הגברית על נשים בסעודיה.

מי שלא זכו לחגוג את ה"רגע ההיסטורי" שציינה סעודיה השבוע, היו כ־20 פעילות זכויות אדם ונשים סעודיות שנעצרו בסוף חודש מאי ובמהלך חודש יוני, ובהן גם פעילות במאבק למען נהיגת נשים בסעודיה. העצורות הואשמו בריגול, ונמנות עמן אימאן אל־נפג'אן, לג'ין, אל־הד'לול, עזיזה אל־יוסוף, עאישה אל־מאנע ואחרות. ייתכן שמעצרן של פעילות חשובות ומוכרות אלו נועד להשתיק את המאבק האזרחי לביטול שיטת החסות ולמנוע הפגנות. וייתכן גם שמדובר בניסיון של בית המלוכה לפייס את הממסד הדתי, המתנגד ברובו להיתר הנהיגה לנשים.

כך או כך, דפוס הפעולה הזה הונהג גם במעצרם של כמה מעשירי הממלכה במלון ריץ קרלטון בסוף 2017 באשמת שחיתות. בצעדים אלו מפגין המשטר את כוחו ו"מדגים" מה יהיה גורלה של כל התנגדות, אזרחית, דתית או פוליטית, של ענפים או קבוצות מתוך בית המלוכה.

נותר רק לתהות על גורלן של הפעילות העצורות, ולשאול במילותיו של קמפיין הטוויטר הדורש בשלומן שעלה בעת האחרונה: "היכן פעילות זכויות האדם"? #اين_الناشطات_الحقوقيين#

 
שתף מאמר זה