בקיץ 2011 עברה תנועת "האחים המוסלמים" במצרים טלטלה קלה. בעוד העולם נסער לנוכח השתלטותה על מצרים, הודיעו ראשי התנועה כי לא יציגו מועמד מטעמה לתפקיד נשיא המדינה. כוונתם הייתה להרגיע את הרוחות; באותו שלב הם חששו מעימות עם הצבא והיו מודעים לחשדות שתנועתם עוררה הן בקרב ליברלים מצריים והן במדינות מערביות. אולם לאחר שהודעה זו התפרסמה התייצב אחד ממנהיגי "האחים המוסלמים", ד"ר עבד אל-מנעם אבו אל-פֻתוח, והציג עצמו כמועמד לנשיאות. זמן קצר לאחר מכן הוא הוצא משורות התנועה.
למרות צעדו יוצא הדופן, ד"ר אבו אל-פֻתוח מחזיק בעמדות המייצגות חוגים רחבים ורבי השפעה בקרב "האחים המוסלמים". הוא בן 61, בעל השכלה מקצועית בתחומי הרפואה והמשפטים, ושייך במובהק לקבוצת המשכילים ובעלי המקצועות החופשיים הממלאים תפקידי מפתח בתנועת "האחים המוסלמים". כאשר הוא כותב על סוגיות פוליטיות, כגון יחסי דת ומדינה או דמוקרטיה, הוא מצטט בנינוחות מקורות מערביים ואסלאמיים כאחד. אף על פי שכיום הוא אינו חבר בתנועה, דעותיו משקפות את תפישת העולם של רבים ממנהיגיה. כמו כן, יש גם סיכוי שהוא ינצח בבחירות לנשיאות, ואם הדבר אכן יקרה, הוא יזכה בתפקיד הפוליטי הבכיר במצרים.
כדאי אפוא להכיר את דעותיו על דמוקרטיה, שכן הן מייצגות גם את דעותיהם של מנהיגים רבים מקרב "האחים המוסלמים" וייתכן שהן ינחו את הפוליטיקאי החזק ביותר במצרים החל מהקיץ הקרוב.
לפני כמה שבועות, בהרצאה באוניברסיטה האמריקאית בבירות, דיבר ד"ר אבו אל-פֻתוח על דת ומדינה. אחת הנקודות שהוא העלה בהרצאתו הייתה שהאסלאם אינו מעצב שיטות פוליטיות חד-משמעיות. שיטות פוליטיות אמורות להיות מותאמות לרוח התקופה ולצרכים המיידיים של המאמינים, טען בהרצאתו. לדבריו, "אין משמעות [הקשר בין דת למדינה] שהדת היא הקובעת את מבנה המדינה על כל מרכיביה, משום שהאסלאם אינו כופה עלינו סדר פוליטי חד-משמעי […]". במילים אחרות, התחום הפוליטי פתוח ולא ניתן לדבר על סוג אחד ויחיד של משטר בעולם המוסלמי. אם נעמיד דעה זו מול דעה אחרת המושמעת מדי פעם מפי חברים ב"אחים המוסלמים", בנוגע לשאיפתם לשוב לשלטון פוליטי נוסח הח'ליפות, ברור כי בקרב "האחים המוסלמים" יש חילוקי דעות בדבר היעד הפוליטי שאליו הם שואפים. מצד אחד יש זרמים המדברים על שיבה למודלים פוליטיים מהעבר (הח'ליפות), ומצד שני יש זרמים המדברים על כך שההגות המוסלמית פתוחה ועליה להיות מותאמת למציאות הפוליטית והחברתית אשר סביבה.
עמדתו של ד"ר אבו אל-פֻתוח היא חד משמעית בעניין זה. בהמשך ההרצאה הוא קובע כי במרבית תחומי החיים, האסלאם "אינו עוסק בפרטים אלא מותיר מקום לתבונה, המביאה בחשבון את הנסיבות המשתנות ואת ההתאמה לצרכים ההיסטוריים". במילים אחרות, הצרכים והאינטרסים של בני התקופה הם המעצבים את המסגרת הפוליטית, ולא כתבי דת מימי הביניים או כל תקדים היסטורי אחר. בשל כך, לדעת ד"ר אבו אל-פֻתוח ורבים אחרים מקרב "האחים המוסלמים", אפשר בהחלט להקים שלטון דמוקרטי במדינות אסלאמיות. על פי תפישה זו, כאשר העולם התנהל בידי מלכים ואימפריות, האסלאם התנהל בידי סולטאנים וח'ליפים שהנהיגו אימפריות, ואילו כיום, כאשר העולם מחולק למדינות שמרביתן דמוקרטיות, ניתן ליישם שיטות דמוקרטיות במדינות אסלאמיות.
בסיכומו של דבר, בקרב "האחים המוסלמים" פועל זרם מרכזי הסבור כי שיטות פוליטיות הן תופעה היסטורית וכי בכל תקופה יש להקים את המסגרת השלטונית המתאימה לצורכי האוכלוסייה על פי הנסיבות ההיסטוריות. דמוקרטיה היא השיטה הפוליטית היעילה והמוסרית ביותר בתקופה שאנו חיים בה, ובשל כך אין למרבית המוסלמים, ובראשם לתנועת "האחים המוסלמים", שום קושי לכונן אותה במצרים.
