פרשנים פוליטיים רבים טענו כי המציאות הדו-מעצמתית האמריקנית-רוסית הביאה לנפילתה של ברית המועצות בשנת 1991 ולקץ המלחמה הקרה. אז החל שלב חדש ביחסים הבין-לאומיים: המלחמה הכלכלית.
אלא שניתן להבחין בנקל כי מקומה המוביל של רוסיה לא נפקד מן הזירה הבין-לאומית בשום שלב. הרוסים ממשיכים, בתמיכת בעלי בריתם בסין, להנהיג את הציר המתנגד לארצות הברית ולבעלות בריתה (קוטב שמעולם לא ירדה קרנו). עמדותיהן של שתי המדינות הללו בעניין הטלת וטו על החלטות אמריקניות במועצת הביטחון של האו"ם אינן אלא הוכחה לטענתי.
שני הצירים הללו מצויים במלחמה כלכלית מובהקת. ראיות רבות מעידות כי מלחמה זו נבדתה על-ידי ארצות הברית ובעלות-בריתהּ באירופה, משום שהן המדינות שמרוויחות ממנה הכי הרבה – בהורדת מחירי הנפט, בשיווק של אמצעי-לחימה שפג תוקפם, ובאספקת הזדמנויות תעסוקה לחברות מקומיות.
באותה עת הפכה סין לכוח המוביל בעולם מבחינה כלכלית: הצמיחה בה היא הגבוהה ביותר בעולם, היא היצואנית והיבואנית הגדולה בעולם, אוכלוסייתה וכוח העבודה בה הם הגדולים בעולם ויש בה את השוק הנרחב ביותר למסחר, יחד עם מדינות דרום אמריקה ועם יבשת אפריקה.
אמריקה, לעומת זאת, מצויה בנסיגה כלכלית מתמדת, בייחוד לאחר המשבר הכלכלי העולמי, לא מעט בשל מעורבותה במלחמה באפגניסטאן ובעיראק. על כך כבר הצביעו נתוני דוחות המודיעין האמריקניים וכן נתוני הבנק הפדרלי המרכזי האמריקני.
עם זאת, המלחמה שהכריזה ארצות הברית על דאע"ש בעיראק ובסוריה הובילה לצמיחה מסוימת בכלכלתהּ, וזאת בעקבות מחוות משמעותיות מצידן של ערב הסעודית ושל מדינות אחרות במפרץ, שנמנעו מהפחתת כמויות הנפט שהן מייצאות והסכימו להפחית את מחירי הנפט שלהן. יחד איתן היו תורכיה ואיראן, שהמחוות שביצעו היו חלק מיישום תוכניותיהן במזרח התיכון.
מצד אחד, ארצות הברית משפיעה על חלק מהמדינות באמתלת הטרור של דאע"ש ומשכנעת אותן להצטרף לקואליציה הבינלאומית תוך שהיא תומכת בהן. מצד שני, היא לוחצת על מדינות אחרות ומנופפת בסכנה שדאע"ש מהווה להן כדי שתפחתנה את מחירי הנפט שלהן, בזמן שהיא מייצאת את הנשק שלה למדינות אחרות.
ארצות הברית הפחידה את העולם באמצעות האיום של דאע"ש, ולאחר שמשכה ידיה מאזורים שונים נפלו כולם בקלות לידיהּ של דאע"ש. הדבר מוכיח קבל עם ועולם כי ביכולתה של ארצות הברית לבדה להתמודד עם הטרור הזה: הכפפתן של המדינות השונות למדיניותה, הצטרפותן לקואליציה שלה, הורדת מחירי הנפט שלהן ומכירת אמצעי-לחימה אמריקאים להן, כל אלה הם האמצעים שיובילו להצלתן מדאע"ש.
כדי להפנות את תשומת הלב העולמית לחובת המלחמה בדאע"ש נדרשו קיסמים שילבו את הלהבות. היזידים (היתומים), הטורקמנים השיעים (שתורכיה התנערה מאחריותה להם) והנוצרים העיראקים (שלארצות הברית אין בהם כל עניין) הפכו להיות הקיסמים בלהבות הללו. אלא שהמחיר ששילמו היזידים בפרט היה גבוה במיוחד.
ליזידים לא היה מי שיגן עליהם וישמור עליהם מפני הסכנה של דאע"ש. לכן העצימה ארצות הברית את הסוגיה היזידית והותירה אותם להיכוות בלהבות דאע"ש, כך שיהפכו קלפי-לחץ מול הכורדים מצד אחד ומול ממשלת עיראק ובמיוחד הסוּנים מצד שני, וכך השתמשה בהם כדי ליצור איזון בין הכוחות רבי-העוצמה.
הדבר ניכר בבירור מהבטחותיה של ארצות הברית לחברי המשלחת היזידית לוושינגטון, שבה הובהר להם אל-נכון כי אין ליזידים מקום באסטרטגיה האמריקנית בטווח הקרוב, אך תהיה להם נוכחות בעוד שנים, כלומר באסטרטגיה ארוכת-הטווח של ארצות הברית (כך עולה מעדותו של אחד היזידים שלקחו חלק במשלחת היזידית). עמדה אמריקנית זו היא תוצאה של הפילוג והחולשה ממנה סובלים היזידים, וכעת שומה עליהם לאסוף את עצמם ולהתאחד כדי לעמוד איתן מול המתרחש.
מחר, יום שלישי, ה-9 בדצמבר 2014, הוכרז על-ידי פעילים יזידים כ"יום העולמי להצלת סינג'אר". במהלך היום הזה יערכו עצרות הזדהות עם העקורים היזידים ובקריאה למדינות המערב להתערב למען השבתם לכפריהם בסינג'אר. בישראל תתקיים עצרת הזדהות במסגרת "היום העולמי" בקריה בתל אביב, בשעה 17:00. לפרטים מלאים הקליקו כאן.
