יהודים וערבים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
להקה איראנית בפעולה (פייסבוק)
21.08.2016

המאבק על קיום קונצרטים באיראן

המאבק בין ממשלת רוחאני לבין הממסד השמרני סביב קיומם של אירועי תרבות באיראן מנוהל במעמד צד אחד: השמרני. בכך מקווה רוחאני להכיל את העימות הפנימי עם מתנגדיו החזקים, אולם הסכנה היא העמקת תחושות הניכור בקרב הצעירים במדינה

קיומם של מופעים מוסיקליים באיראן שב ומעורר בשבועות האחרונים את המחלוקת הפנימית בין ממשל הנשיא רוחאני לממסד הדתי-שמרני. ברקע לויכוח ניצבת החלטת הממשלה שלא לחייב עוד מארגני קונצרטים בקבלת אישור משטרתי לקיום המופע. על-פי החלטה זו יוגבל תפקיד המשטרה לאבטחת המופעים, והסמכות לספק רשיונות לקיומם תישמר באופן בלעדי בידי משרד ההכוונה האסלאמית.

חרף החלטה זו ביטלו לאחרונה רשויות המשפט במחוז ח'וראסאן-רזוי שבמזרח המדינה מספר קונצרטים מתוכננים של שני זמרים קלאסיים, עלי-רזא קורבאני ושהראם נזרי, בטענה כי הציבור ואנשי הדת במחוז הביעו חוסר שביעות רצון מהכוונה לקיימם. בשנה האחרונה ביטלו הרשויות באיראן כמה מופעי מוסיקה מתוכננים. בחודש מרץ, למשל, בוטל ברגע האחרון מופע של התזמורת הסימפונית של טהראן (שפעילותה חודשה על-ידי ממשלת רוחאני), לאחר שהרשויות התעקשו כי נשים לא יעלו על הבמה.

הויכוח בנושא הגיע לאחרונה לשיאו בעקבות דברים חריפים שהשמיע איתאללה אחמד אל-הודא, איש דת שמרני בולט ודרשן תפילות יום השישי בעיר משהד, בירת מחוז ח'וראסאן-רזוי. אל-הודא קבע כי אין להתיר קונצרטים בעיר שבה שוכן קבר האימאם השיעי השמיני רזא, והזכיר כי אל משהד עולים לרגל לצרכי דת ולא לצרכי בידור ופנאי. מי שמבקש לחיות בעיר שבה מתקיימים קונצרטים או פעילות תרבותית חופשית, אמר אל-הודא, יכול להעתיק את מקום מגוריו לעיר אחרת. הוא אף מתח ביקורת קשה על תכניותיה של הממשלה לעודד תיירות ולהרחיב את הפעילות התרבותית בעיר, ואמר כי מדובר בתוכניות אנטי-דתיות המסכנות את צביונה הדתי של העיר ואת מעמדה הקדוש. 

החלטת רשויות המשפט בח'וראסאן לבטל את הקונצרטים עוררה מחלוקת פומבית בין הממסד השמרני לנציגי הממשלה. שר ההכוונה האסלאמית, עלי ג'נתי, טען כי ביטול המופעים אינו עולה בקנה אחד עם חוקי המדינה. הוא ציין כי הוא מכבד את עמדתו של אל-הודא וכי אין בכוונת משרדו לקיים קונצרטים בעיר משהד, אך הדגיש כי אין כל מניעה לקיים מופעים בערים אחרות במחוז. גם שר הפנים, עבד אל-רזא רחמאני פזלי, הסתייג מביטול הקונצרטים ואמר כי הרשות השופטת יכולה להתערב רק במקרים שבהם מתבצע פשע.

בכירים ברשות השופטת ובכוחות הבטחון, לעומת זאת, הגנו על עמדת הרשויות בח'וראסאן. מוחמד ג'עפר מונטזרי, התובע הכללי של איראן, הדגיש כי ביטול הקונצרטים אינו פוגע בסמכותו של משרד ההכוונה האסלאמית. לדבריו, המשרד יכול אמנם לאשר קיומו של קונצרט, אך לרשויות אכיפת החוק שמורה הסמכות לאשר או לבטל אירועים מתוכננים בהתאם לתנאים הבטחוניים והחברתיים. דובר כוחות בטחון הפנים, סעיד מונתזר אל-מהדי, הצהיר כי המשטרה תמשיך למלא את תפקידה ביחס לקיום קונצרטים כבעבר, בהיותה אחראית על שמירת הסדר והבטחון ובהתאם לחוק.

דברי דרשן תפילות יום השישי במשהד עוררו ביקורת מצד כמה אמצעי תקשורת ובקרב הציבור. האתר "עסר-י איראן", המזוהה עם האגף הפרגמטי במחנה השמרני, פרסם בתגובה לדברים מאמר שכותרתו: "אם לא נלך לקונצרטים, לקולנוע ולאצטדיונים, לאן נלך?". הכותב טען כי אין להתעלם מצרכיהם של הצעירים האיראנים, החשופים לתרבות המערב ומעוניינים להשתתף בפעילויות פנאי ותרבות מגוונות.

ביקורת חריפה במיוחד נמתחה בגילוי דעת פומבי שפרסמה קבוצת צעירים, סטודנטים ואמנים ממשהד. אלה כתבו כי מוטב לאיש הדת הבכיר לפעול בסוגיות דחופות וחשובות יותר המטרידות את אזרחי עירו, כגון המצוקה הכלכלית והחברתית, ההתמכרות לסמים, תופעת הקבצנים, הפשיעה והאלימות, במקום לנסות למנוע מאזרחי העיר את זכותם החוקית להאזין לקונצרטים. השחיתות המובאת למשהד על-ידי "עולי רגל ערבים", שחלקם אף נוהגים להטריד מינית את הבחורות בעיר, חמורה פי כמה מנוכחותן של כמה בחורות בקונצרטים, נכתב בהודעה.

הויכוח המחודש סביב קיום קונצרטים באיראן מהווה ביטוי נוסף למאבקי הכוחות הפוליטיים והאידיאולוגיים בצמרת המשטר. מאז נבחר כנשיא שב רוחאני וביטא את מחויבותו לעידוד החופש התרבותי ולהרחבת חירויות האזרח. בעבר אף הצהיר כי אין בכוונת הממשלה להתערב בסוגיות תרבותיות, שמעורבותה בהן אינה חיונית. תפיסתו משקפת הכרה פוליטית בצורך לספק מענה לצרכי הדור הצעיר ולדרישה הציבורית הגוברת לצמצם את התערבות הממשלה בחיי האזרחים.

עם זאת, יכולתה של ממשלת רוחאני לקדם גישה כזו נותרת מוגבלת מאוד לנוכח התנגדותם של הממסד הדתי ושליטתם הנמשכת של השמרנים במוסדות השלטון שאינם נבחרים על-ידי הציבור, ברשות השופטת ובמנגנוני הבטחון ואכיפת החוק. החשיבות שמייחס הנשיא לסוגיות כלכליות על פני רפורמות אזרחיות והעדפתו להימנע מעימות גלוי עם הממסד השמרני מסייעות אף הן לביסוס שליטתם של השמרנים בניהול ענייני התרבות. בטווח הקצר עשוי הדבר לרסן את העימות הפנימי בצמרת המשטר, אך בטווח הארוך יש בכך כדי להעמיק את הפער בין המשטר לציבור, ובעיקר בינו לבין הצעירים, שדרישתם להגברת חירויות הפרט אינה זוכה למענה.

מאמרים נוספים