גיליון שני השפה הערבית בישראל: בין קונפליקט לאומי למציאות פוליטית "מַנבָּר ון ליר" (منبر فان لير) "במת ון ליר" הוא עלון אלקטרוני (ניוזלטר) מבית מכון ון ליר בירושלים שמוקדש ליחסי יהודים ופלסטינים בישראל. העלון משמש במה (מַנבָּר בערבית) לדיון ביקורתי בשאלות חברתיות ופוליטיות בישראל, מתוך התמקדות בסוגיות הנוגעות למיעוט הפלסטיני בישראלי, ליחסי יהודים–ערבים במדינה, לפרקטיקות […]

כדרכם של ערבים חובבי הרטינה, התלונן אחד המכרים במרירות: ״במקום שהערבים יעסיקו את עצמם ביצירת מאה שמות לאריה, שיסתפקו בחצי שם", ובטון דרמטי היאה למעמד הוסיף: ״ובמאמץ הנותר שייצרו כדור אקמול אחד״. בנסיבות אלו אין מקום, כמה שתנסה, לדיון שקול. הכול נצבע בצבעים קודרים של הלקאה עצמית. אך בכל זאת אני מנסה לומר שדווקא בזמן […]

הספרות הפלסטינית לדורותיה מרבה לתאר מוקדי התרחשות בסמוך לגבול או למחסום שבהם מתערבב הזמן האישי עם הזמן הפוליטי-לאומי. העמידה במחסום היא אחת ההוויות הפלסטיניות המכוננות, כמו שמעיד החוקר רשיד ח'אלדי באומרו שתמצית ההוויה הפלסטינית מתרחשת במעבר כלשהו: בגבול בין מדינות; בשדה התעופה; […]

התרגומים מהספרות הערבית העשירה, הן הקלאסית והן המודרנית, הם חלק בלתי נפרד, אם כי לא בולט וכמעט לא נחקר, מהתרבות העברית מאז סוף המאה התשע-עשרה ועד היום. בראשית הציונות היו המתרגמים הבולטים, כמו דוד ילין ויואל יוסף ריבלין, מומחים לעברית ולערבית, שהיו חוקרים, מרצים וגם פעילים ציוניים נלהבים. התרגום מן הערבית הקלאסית שירת את האידיאולוגיה […]

שנתיים חלפו מאז פרש ד"ר שלמה אלון ממשרד החינוך, שם שימש במשך 26 שנה מפקח על הוראת השפה הערבית בבתי הספר העבריים. אנו פוגשים אותו לשיחה על הקשיים, על ההישגים ועל ההמלצות לעתיד. – מתי החלו ללמד ערבית בבתי ספר עבריים בארץ? לפי מחקרים שונים מתברר כי כבר בשלהי המאה התשע-עשרה לימדו ערבית בבתי ספר […]

מעמדה של השפה הערבית בישראל סבוך ומורכב. ערבית מוגדרת כשפה רשמית מכוחה של הוראה מנדטורית – סימן 82 בדבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922 עד 1947. הוראה זו, שאומצה לחקיקה הישראלית עם הקמת המדינה, מעניקה טווח רחב של זכויות לדובריה. מנגד, מעמדה המעשי של השפה הערבית רחוק מרחק רב מזה המעוגן בהוראה המנדטורית, גם על […]

לימודי שפה זרה, או שפה שנייה, הם במידה מסוימת אינדיקציה להתייחסותה של המדינה המלמדת אל ה"אחר" שאת שפתו לומדים. שפתו של האחר הנחשבת לבעלת הון תרבותי גבוה, ערך כלכלי גדול, או שהיא כלי לניידות חברתית או פוליטית, תילמֵד שעות רבות יחסית, יושקעו בה משאבים רבים – של המערכת ושל התלמידים – והיא תיתן יתרון למורים […]

הפולמוסים האקדמיים בעניין השפות אשר נלמדות ומדוברות בישראל — ובכלל זה הפולמוסים בדבר ההגמוניה של העברית, מעמדה של הערבית, תהליך ה"ביטחוניזציה" של הערבית במערכת החינוך, השימוש הגובר ברוסית בהקשרים רשמיים ותפקידה של האמהרית בנוף הלשוני המורכב של ישראל — כולם נצר לפולמוס האקדמי הרחב בסוגיית הבלשנות החברתית (סוציולינגוויסטיקה), שכותרתו שפה ולאום. כיום קשה לראות בשפות אמצעי תקשורת גרידא, […]

לסכסוכים פוליטיים נודעת השפעה על הדפוסים הלשוניים-חברתיים, ובמקרים מסוימים השפה הופכת לחלק בלתי נפרד מן הסכסוך. השפה לא נפרדת מן המציאות, אלא מגיבה לשינויים המתחוללים סביבה וקשורה בהם. בקרב היהודים בישראל השפה הערבית היא קרקע פורייה לחקר הסכסוכים הפוליטיים-חברתיים הפנימיים והחיצוניים. במאמר זה אבקש לבחון את סוגיית הוראת השפה הערבית בקרב היהודים בישראל. הוראת הערבית […]

הצורך בשפה מן ההיבט הזהותי שלה קיים אצל כל אדם […] כל אחד מאיתנו זקוק לקשר הזהותי הזה שהוא אכן חזק ומרגיע. אין דבר מסוכן יותר מהנסיון לנתק את חבל הטבור המחבר אדם לשפה שלו. כאשר החבל ניתק או משתבש מאד, יש לכך השלכות הרסניות על האישיות בכללה […] הזכות של כל אדם לשמר את […]